הספקטרום האוטיסטי הינו מושג הנידון לא מעט בשנים האחרונות, ולו בגלל שהמודעות לנושא גדלה מאוד וישנם ילדים רבים הנמצאים על אחד משלבי ספקטרום זה. המונח אוטיזם מתייחס למגוון רחב של תנאים המשפיעים על יכולת התקשורת והאינטראקציה עם הסביבה, על רמת הרגישות ועל הקושי בעיבוד מידע.
המונח "ספקטרום אוטיסטי" מבליט את העובדה שישנו טווח רחב של יכולת קוגניטיבית ורגשית, וישנם רמות שונות של אוטיזם. אם בעבר, אוטיזם היה נחשב למחלת נפש, הרי שכיום, בזכות המודעות הגדולה ,ידוע כי לא מדובר במחלה, אלא במאפיין תפקודי אשר יכול להשפיע על בריאות הגוף והנפש.
לאוטיזם תסמינים רבים, והנפוצים שבהם נוגעים ליכולת לתקשר עם הסביבה ולביצוע פעולות חוזרות ונשנות באופן קבוע וכפייתי. יתרה מכך, אנשים על הספקטרום האוטיסטי עלולים לסבול ממחלות נוספות כמו אפילפסיה, ליקויים חושיים, הפרעות מטבוליות ועוד. לפיכך, הפרעות אכילה נפוצות בקרב כ- 90% מילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.
כיצד הפרעות אכילה באות לידי ביטוי ומה הם הגורמים להם?
אחד הקשיים הנובעים מאוטיזם נוגע להתנהגות כפייתית וחשיבה נוקשה, וכן מבעיית רגישות הגבוהה הקיימת בקרב רבים מהם. כך, הם חשים יתר רגישות בחלל הפה או באצבעות הידיים ועל כן הם בררניים מאוד לגבי סוג האוכל (כמו הפרדת מזונות בצבעים שונים, אכילת מזון במרקם מסוים בלבד או כזה המסודר בצורה ספציפית). הפרעות אכילה אלו באות לידי ביטוי בדרכים נוספות:
- אכילת מוצרים שאינם ראויים/ מיועדים למאכל
- התנהגות טקסית סביב האוכל
- אי שימוש בסכו"ם
- חוסר הרגשת שובע ואכילה בכמות מופרזת
- אכילה לא מאורגנת, חטיפת מזון, אכילה ללא הפסקה
- חוסר תיאבון
ישנן הפרעות אכילה נוספות הנובעות מבעיות פיזיולוגיות הנפוצות בקרב אנשים מהספקטרום האוטיסטי, כגון: אלרגיה\ מחלה הפוגעת במערכת העיכול כמו ריפלוקס, מעי חדיר, טונוס שרירים נמוך ועוד.
אוטיסטים רבים אף סובלים מחסרים באנזימים או מסרוטונין מוגבר/ חסר בדם, חלקם מזילים ריר, נוהגים לדחוף לשון או סובלים מכאבי גרון. גורם נוסף להפרעות אכילה נובע מקשיי התקשורת, שכן ילדים רבים אינם מצליחים להתבטא כאשר הם רעבים או להפך, שבעים, כאשר הם אינם אוהבים מזון מסוים או כאשר מזון אחר מעניין אותם.
הסכנה שבהפרעות האכילה
ילד הסובל מהפרעות אכילה למשך זמן ממושך, עלול לסבול בעתיד מחוסר בויטמינים, מתת משקל, מירידה בצפיפות העצם, מחסך תזונתי ומבעיות בריאותיות נוספות. כמו כן, אצל ילדים אלו עלולים להופיע בעיות נוספות כגון: הרגלי ישיבה לא נכונים, בעיות במוטוריקה גסה ובתיאום פה ויד, קשיי תקשורת סביב השולחן, קושי בלעיסה וכן הלאה.
כיצד מטפלים בהפרעות האכילה?
מילת המפתח היא, ללא ספק, סבלנות. יש לחשוף את הילדים למאכלים חדשים בשלב מוקדם ככל האפשר. כך, למשל, ניתן להוסיף תפוח למגוון המאכלים האהובים על הילד, באמצעות נטילה של הפרי ושטיפתו בסמוך לילד. ניתן להציע לילד לרחוץ את התפוח בעצמו, לאחר מכן לשים חתיכה קטנה ואסטטית על צלחת הילד, ועם הזמן להגדיל את הכמות.
יש הממליצים לחשוף את הילדים למאכלים חדשים באמצעות משחקים ופעילויות חווייתיות, כך הם יוכלו לגעת במאכלים, להריח ואף לטעום. ניתן אף להציג בפני הילד תמונות של מאכלים שונים ולראות את תגובתו אליהם.
בנוסף לפעולות אלו, הנעשות בסביבה ביתית ותומכת, מומלץ להתייעץ עם דיאטנים או אנשי מקצוע נוספים בתחום, אשר יוכלו לסייע להורים ולמשפחה, ולשמור על בריאותו התקינה של הילד, זאת במסגרת תמיכה קבוצתית או של אחד על אחד. חשוב, במקביל, לבקר אצל רופא מומחה בכדי לשלול אלרגיה או רגישות גבוהה למזונות מסוימים.