תפקידו של הריפוי בעיסוק עבור ילדים אוטיסטים הוא לסייע להם להשתתף בפעילויות שהם רוצים וצריכים לעשות באמצעות שימוש טיפולי בפעילויות יום יומיות שגרתיות.
שיטת הריפוי בעיסוק מגיעה מגישה הוליסטית הדוגלת ברווחת המטופל ומתייחסת להיבטים הפיזיים, הפסיכולוגיים והקוגניטיביים של תפקודו של הילד האוטיסט.
ההערכה הראשונית של הילדים המטופלים נעשית בכל סביבה הטבעית לילד כמו בבית, בבית הספר, בגן הילדים, במסגרת הקהילה ואף באופן מקוון – באמצעות שיחת וידאו עם המטפל/ת.
מה עושה מרפא בעיסוק?
לפי הגדרה נהוגה: מרפאים בעיסוק מטפלים במטופלים הסובלים מפציעות, מחלות או מוגבלויות, באמצעות שימוש טיפולי בפעילויות יום יומיות.
מרפא בעיסוק יעריך את יכולות הילד ויעזור לו לממש את הפוטנציאל שלו במלואו. המרפא בעיסוק יתאים את גישתו לסגנון ומגבלות הלמידה של הילד.
ילדים צעירים עשויים ללמוד בצורה הטובה ביותר באמצעות משחק ומשחקי תפקידים, בעוד שילדים מבוגרים יותר עשויים ללמוד טוב יותר באמצעות חונכות בקהילה או שימוש באפליקציות שמסייעות בתכנון וביצוע.
בכרך 71 של המגזין האמריקאי American Journal of Occupational Therapy פורסם מחקר המדגים כיצד ילד אוטיסט בן 17 טופל באמצעות ריפוי בעיסוק.
במסגרת המחקר הילד השתתף באימונים קבוצתיים לשיפור כישורים חברתיים, צפה בסרטונים והצטרף למועדון קולינרי, בהתבסס על תחומי העניין שלו, כדי לתרגל את הכישורים החברתיים שלו.
לאחר שהשתתף בשלושה מפגשים פרטניים מדי חודש עם המרפא בעיסוק במסגרת בית הספר, הילד הצליח להעלות את נוכחותו במועדון הקולינרי מ-25 ל-90 אחוז במהלך סמסטר אחד.
בנוסף, הוא רכש כישורי בישול מופלאים וזכה בהשתלמות מקצועית רשמית בתחום הקולינריה. הילד שלקח חלק במחקר סיים מאז את לימודי ועובד כיום עם חבר מהקבוצה החברתית שלו, איתו הוא חולק תחומי עניין דומים.
הערכה מקצועית של הילד.ה
לצורך הערכה מקצועית של הילד, המרפא בעיסוק יתחיל בשיחה ותשאול של ההורים לגבי מצבו התפקודי, תסמיני האוטיזם, פרופיל הגירוי החושי והאתגרים עמם הילד מתמודד, על מנת לזהות ולהבין את מטרות הטיפול בילד.
בדרך כלל, ההורים יתבקשו להגיע עם דו"ח מפורט של הגננת או המורה של הילד, ממנו ניתן יהיה ללמוד ולהעריך עוד את מידת התפקוד והמצב של הילד המיועד לטיפול בריפוי בעיסוק.
המרפא בעיסוק עשוי לבקר בבית, בגן הילדים או בבית הספר של לצורך תצפית נוספת על הילד, בסביבה הטבעית ובמסגרת שגרת היום יום.
בהתאם לכל אלה המרפא בעיסוק ילמד להעריך את מצבו של הילד ויכולותיו הקוגניטביות ומגבלותיו, וכך יבנה עבורו תוכנית טיפולית-התערבותית מקיפה ופרטנית.
בחלק מהמקרים הטיפול יצריך שימוש בציוד תקשורת לצורך תמיכה ויזואלית, שאז ההורים יקבלו הנחיות מפורטות בהתאם. למרפאים בעיסוק יש גישה הוליסטית, שבה מתמקדים בהתאמת הסביבה לילד, כאשר הילד הוא חלק בלתי נפרד מצוות הטיפול.
במסגרת הריפוי בעיסוק ניתן לטפל בכישורים חברתיים, בעיות תקשורת, קשיים מגוונים בעיבוד חושי ובעיות התנהגות אצל ילדים אוטיסטים.
תהליכי הטיפול באמצעות ריפוי בעיסוק מציעים לילדים התערבות המסייעת להם להגיב לגירוי חושי. בין השאר נעשה שימוש בכלים טיפוליים הכוללים אינטגרציה חושית, פעילויות מגוונות המעודדות התפתחות מוטורית ופעילויות משחק המיועדות לשפר את הכישורים הקוגניטיביים וההכרתיים של הילד.
כך לדוגמא, במסגרת האינטגרציה החושית נעשה שימוש באסטרטגיות חושיות שונות ומגוונות, שמטרתן לסייע לילד האוטיסט לתרגל ולסגל לעצמו כלים לוויסות עצמי ולתכנון מוטורי.
בנוסף לכך, במסגרת טיפול באינטגרציה חושית נעשה שימוש בכלים המיועדים לסייע לילדים לווסת את רמת העירנות, להפחית הסחות דעת, להפחית תסמינים של חרדה חברתית ולשפר את הביצועים האישיים בפעילויות יום יומיות שגרתיות.
הפעילויות עם הילד המטופל במסגרת ריפוי בעיסוק יכול לנוע על הציר שבין משחק ועד משימות ממוקדות לשיפור מיומנות ספציפית, הרלוונטית עבור הילד.
בהתאם למטרות וליכולות של כל ילד, הטיפול יכול להתקיים במסגרת מפגשים פרטניים של מטפל מול הילד, במסגרת מפגשים קבוצתיים של מטפל עם כמה ילדים או בשילוב של השניים.
דוגמאות לפעילויות נפוצות שמתרגלים במסגרת הריפוי בעיסוק:
- משחקי דחיפה ומשיכה, כמו משיכת חבל, בהם מופעל כח פיזי ונדרש שיווי משקל
- הליכת מריצה – הליכה על הידיים בזמן שההורה אוחז ברגלי הילד באוויר
- משחק עם פלסטלינה, בצק משחק או כל חומר טיפולי בעל התנגדות גבוהה
- טיפוס על חבלים או סולמות בגבהים משתנים ובדרגת קושי משתנה
- פעילויות מגוונות בשילוב עם גומיית תרגול מסוג טרה בנד
- משחק בחול לצורך פיתוח רגישות במישוש
במסגרת מפגשים קבוצתיים הילדים עשויים לרקוד לצלילי מוזיקה או לשחק במשחקים כמו כסאות מוזיקליים [משחק הכסאות] ומגוון פעילויות המתאימות לקבוצת הגיל ולרמת התפקוד של הילדים המשתתפים בקבוצה.
ברוב המקרים הטיפוליים, המרפא בעיסוק ידריך וילמד את ההורים כיצד לעזור ולתרגל את הפעילויות עם הילד גם בבית ובסביבתו.
שילוב של ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק
בשל קשיי השפה המאפיינים רבים מהילדים האוטיסטים, יש לשקול שילוב של טיפולי ריפוי בעיסוק ביחד עם ריפוי בדיבור.
פעמים רבות, קלינאית תקשורת עובדת בשיתוף פעולה צמוד עם מרפא בעיסוק, כאשר שני התחומים חופפים בכל הנוגע לטיפולים בתופעות כמו: הפרעות אכילה, קושי בבליעת מזון, תהליכים קונטיביים, קושי ברכישת שפה ועוד.
כמעט בכל מקרה שבו הילד המטופל מגלה קשיי שפה, סביר להניח שהמרפא בעיסוק ימליץ לפנות לעזרה של קלינאית תקשורת המתמחה בטיפול בילדי הרצף.
הייתרונות של שילוב בין ריפוי בעיסוק לריפוי בדיבור נובעים מכך שבעוד ששני סוגי הריפוי עוסקים ביכולת של הילד לתקשר מילולית, גישותיהם שונות.
הריפוי בעיסוק יתמקד בעיקר ברמת הקשב והריכוז וביכולות החברתיות של הילד, כאשר במסגרת זאת הילד עשוי ללמוד להפיק צלילים ולדבר, אך עיקר המיקוד הטיפול הנו בתירגול חברתי ובאינטגרציה חושית.
קלינאית התקשורת תתמקד בפיתוח מיומנויות רכישת שפה ובהדרכת הילד כיצד להפיק צלילים ולבנות מהם מילים ומשפטים.
טיפולי ריפוי בדיבור מתאימים לילדים שאינם מילוליים כלל, מתקשים בהגייה, סובלים מאקולליה, או שיש להם בעיות יציבה המשפיעות על הדיבור.
בכל מקרה, אם הילד מקבל גם טיפולי ריפוי בדיבור וגם ריפוי בעיסוק, חשוב שהמטפלים יהיו בקשר ויעבדו בשיתוף פעולה לטובת השגת המטרות הרצויות מהטיפול המתמשך בילד.
ריפוי בעיסוק לילדי הרצף: רק יתרונות
מחקר שפורסם במהלך שנת 2019 בחן את יעילות הריפוי בעיסוק עבור ילדים בעלי מוגבלויות.
המחקר בדק ילדים עם מגוון של אבחנות, ביניהם גם ילדים עם אוטיזם. החוקרים מצאו 39 התערבויות ריפוי בעיסוק יעילות במיוחד.
המסקנה היתה כי גישות "מלמעלה-למטה" [מהמוח לכיוון מערכת החישה] מביאות לתוצאות קליניות משמעותיות יותר מאשר גישות "מלמטה-למעלה", כאשר המטרה היא לשפר את התפקוד של הילד [Top-down and Bottom-up processing].
כמו כן, החוקרים הדגישו כי מעורבות ההורים בטיפול הריפוי בעיסוק הנה יעילה ובעלת ערך משמעותי מאד עבור הילד המטופל.
למעשה, ברוב המקרים המטפלים של הילד ימליצו להורים לקחת חלק ולהשתתף בטיפול. השתתפות פעילה בטיפול תאפשר להורים לרכוש מיומנויות שאותן ניתן יהיה ליישם עם הילד גם בבית.
מספר מחקרים שבדקו את השפעת הטיפול בריפוי בעיסוק על ילדים אוטיסטים, הציגו נתונים שלפיהם הורים שלקחו חלק פעיל בטיפול של הילד הפיקו תועלת אישית מהטיפול, כאשר ההורים דיווחו על הקלה נפשית ורגשית, כתוצאה מההשתתפות בטיפול עם הילד.
איפה הטיפול יכול לעזור?
הטיפול בריפוי בעיסוק מסייע לילדי הרצף לפתח את הכישורים הדרושים על מנת לתפקד באופן עצמאי יותר בבית ובסביבה הקרובה.
היות ואוטיסטים חסרים לעיתים קרובות חלק מהכישורים החברתיים והאישיים הבסיסיים הנדרשים לתפקוד בחיים עצמאיים, מרפאים בעיסוק פיתחו טכניקות לעבודה על צרכים אלו, והם מתמקדים בין השאר בהיבטים הבאים:
- לסייע לילד האוטיסט להגיב למידע המגיע דרך החושים. הטיפול עשוי לכלול משחק בנדנדות, ציור וצביעה, משחקים בבריכת כדורים ומכלול שלם של פעילויות אחרות אשר מטרתן לסייע לילד להניע טוב יותר את גופו.
- להקל על שימור פעילויות, כגון לסייע לילד לתקשר עם אחרים. מרפאים בעיסוק המתמחים באוטיזם, מתרגמים באופן פרטני משחקים שונים לטיפול, אשר פותחו על מנת לבנות מיומנויות אינטלקטואליות ורגשיות, כמו גם כישורים פיזיים.
- לתכנן שיטות המסייעות מעבר מטיפול אחד למשנהו, מעבר של תקשורת מאדם אחד לשני, ושילוב מיומנויות אלו בחיים. לילד האוטיסט, טיפול זה עשוי להיות כרוך בשיטות הרגעה להתמודדות המעבר מהבית לבית הספר. לבוגרים אוטיסטים טיפול זה עשוי להיות כרוך בהקניית כישורים מקצועיים.
- לפתח טכניקות ושיטות הסתגלות לעקוף את המוגבלויות, למשל, בעת התקשות בהקלדה על מחשב, לבחור מחשב משוכלל המשפר את המיקוד ועוד.
- הלבשה וטיפוח אישי.
- אכילה עצמאית ואחראית והפחתת תסמיני אכילה בררנית.
- משחק לבד ובעיקר עם חברים.
- פיתוח ושכלול כישורי למידה.
- פיתוח תשומת לב, ריכוז, קשב ומיקוד.
ועוד.
חשוב לילדי הרצף: ריפוי בעיסוק
חשוב להדגיש את חשיבות הטיפול בריפוי בעיסוק (רב"ע) לילדים שאובחנו עם אוטיזם, כבר מגיל צעיר מאד ולאורך מעגל החיים.
הטיפול מתמקד בקידום השתתפות בפעילויות יומיומיות משמעותיות ובשיפור איכות החיים של הילד האוטיסט ולאורך השנים, פורסמו מאות מאמרים המציגים תוצאות טובות מאד בטיפול בילדים עם ASD.
הטיפול מותאם לצרכים האישיים של הילד, לרמת הקשיים והיכולות שלו ולסביבה בה הוא מתפקד.
במסגרת הטיפול ניתן להתמקד במספר אספקטים כגון שיפור ורכישת מיומנויות חברתיות, התמודדות עם קשיים חושיים והתנהגותיים, וכן לצורך אדפטציה של הילד לסביבת החיים ולתפקידים חדשים בהתאם לגילו ולרמת המעורבות החברתית והאישית שלו.
תהליך ההערכה של הילד, לפני תחילת הטיפול בריפוי בעיסוק כולל: התבוננות על כל תחומי החיים של הילד ובסביבותו הקרובה, זיהוי הגורמים המאפשרים או מעכבים את התפקוד של הילד ובניית תכנית התערבות מותאמת אישית.
הטיפול באמצעות ריפוי בעיסוק שם דגש גם על הכשרת ההורים והמורים לשילוב הטיפול בפעילות היומיומית ובסביבה הטבעית של הילד, כמו גם התאמת עזרים טכנולוגיים או אביזרים אחרים הנדרשים לשיפור לצורך הקלה על הילד והעלת המוטיבציה שלו להשתתפות בפעילויות שגרתיות בחיי היום יום שלו.
חשוב להדגיש שוב כי כל שיטות הטיפול וההתערבות באמצעות ריפוי בעיסוק מותאמות לגיל, לרמת התפקוד ולרצונות של הילד ובני המשפחה.
קריאה נוספת: למה חשוב להתחיל את הטיפול בילד.ה בגיל מוקדם?