חשוב להתמודד עם אכילה בררנית אצל ילדים אוטיסטים משום שהיא עלולה להוביל לחסרים תזונתיים קריטיים המשפיעים על התפתחותם הגופנית, המוחית והנפשית.
בנוסף, האכילה הבררנית מקשה מאוד על אורח החיים של הילדים, אחיהם, הוריהם וכל בני המשפחה, ופוגעת באיכות החיים שלהם. לכן, התמודדות וטיפול בתופעה יכולים להקל על כולם ולשפר את התפקוד היומיומי והרווחה המשפחתית.
אין זה סוד כי רבים מהילדים המתמודדים עם אוטיזם סובלים גם מאכילה בררנית, או הפרעת אכילה המנעותית מגבילה (ARFID). הבנת הדקויות הכרוכות בתופעות של אכילה בררנית חיונית לצורך התמודדות ותמיכה יעילה ולצורך הקניית הרגלי אכילה בריאה לילדים שלנו.
אכילה בררנית משפיעה באופן משמעותי על הרגלי האכילה והפרופילים החושיים של ילדי הרצף, כאשר הפחד ממאכלים חדשים מחריף את ההגבלות התזונתיות.
כאשר הפרעה זו מתלווה לאוטיזם, האתגרים מתעצמים, דבר המחייב היכרות וחקירה מעמיקה של הקשר בין אכילה בררנית לאוטיזם.
מהי אכילה בררנית?
הרגלי אכילה כוללים מגוון רחב של פעולות וגישות הקשורות לצריכת מזון. אצל ילדים עם אכילה בררנית, הרגלי האכילה מאופיינים לעיתים קרובות בבררנות קיצונית ודחייה של מרקמים, צבעים, טעמים או ריחות מסוימים. בררנות זו מובילה לעיתים קרובות לדיאטה מוגבלת וחוזרת על עצמה.
אכילה בררנית נפוצה מאד בקרב ילדים אוטיסטים, כבר מגילאים צעירים מאד, ובחלק מהמקרים היא עלולה להסלים לדחייה קיצונית של רכיבי מזון החשובים להתפתחות הילד, מה שמוביל לחסרים תזונתיים ולעיכוב התפתחותי חמור.
חשוב להכיר בכך שנטיות האכילה של הילדים אינן רק עניין של העדפה, אלא עשויות להיות מושרשות ברגישויות חושיות עמוקות או באתגרים הקשורים לאוטיזם.
הבנת הגורמים העיקריים להרגלי האכילה הלא שיגרתיים הללו חיונית לצורך התערבות והקניית הרגלי אכילה ודיאטה מאוזנת לילדים עם ASD.
הקשר לאוטיזם
בעיות התנהגות הקשורות לאכילה נפוצים בקרב ילדים אוטיסטים, במיוחד אצל אלו המאובחנים עם אכילה בררנית. התפרצויות זעם, חרדה חמורה, סירוב לאכול, נטיות אובססיביות-קומפולסיביות וטקסי אכילה הם בעיות שכיחות שיכולות להשפיע באופן משמעותי על רווחתו הכללית של הילד ועל כל בני המשפחה.
העדפה לשגרה ספציפית במהלך הארוחות ופחד ממשי מפני מאכלים חדשים עלולים לתרום לחרדה מוגברת הן עבור הילד והן עבור ההורה. אתגרים התנהגותיים אלו חורגים לעיתים קרובות מהשולחן ומשפיעים על איכות החיים של הילד בכלל.
ילדים המאובחנים עם אוטיזם נוטים לאכילה בררנית בשל מספר גורמים:
- רגישות חושית: רבים מבין ילדי הרצף רגישים יותר למרקמים, ריחות וטעמים של מזון. רגישות מוגברת זו עלולה להוביל לדחיה חזקה כלפי מזונות מסוימים ולתזונה המאופיינת בדיאטה מוגבלת.
- שגרה: ילדים אוטיסטים עשויים להתעקש לאכול את אותם מאכלים באופן עקבי ולהתנגד לנסות מאכלים חדשים.
- נוקשות התנהגותית: ילדים עם ASD מציגים דפוסי חשיבה והתנהגות נוקשים, מה שמקשה עליהם לקבל שינויים בתזונה או לנסות סוגי מזונות שאינם מוכרים.
- בעיות תקשורת: קשיי תקשורת יכולים להקשות על רבים מהילדים לבטא את העדפותיהם או אי הנוחות שלהם בנוגע לסוגי מזון, מה שרק מגביר את הקושי שלהם ושל ההורים.
- חרדה: רמה גבוהה של חרדה, שהנה תופעה שכיחה מאד בקרב אוטיסטים, עלולה להחריף פחדים ובררנות באכילה.
עד כמה זה שכיח לצד האוטיזם?
מחקרים הראו כי שכיחות האכילה הבררנית גבוהה יותר בקרב ילדים המאובחנים עם אוטיזם בהשוואה לילדים בני גילם בקרב האוכלוסייה הכללית.
לפי מחקר שנערך בארצות הברית ופורסם בחודש אוגוסט 2023, כמעט 55% מהילדים עם הפרעת אכילה בררנית אובחנו גם עם אוטיזם.
אכילה בררנית ועיבוד חושי
קשיי עיבוד חושי משחקים תפקיד משמעותי בעיצוב הקשר של הילד עם אוכל.
ילדים אוטיסטים עשויים לחוות רגישויות מוגברות לגירויים חושיים שונים, המשפיעים על הדרך בה הם תופסים ומתקשרים סוגי מזונות שונים ומגוונים.
בעיות אם מרקמים הן כנראה הנפוצות ביותר, כאשר ילדים עם ASD נמנעים ממרקמים ספציפיים, כגון מזונות רכים או חלקלקים, עקב אי נוחות חושית. אחרים עשויים לחפש חוויות חושיות אינטנסיביות, ולכן נמשכים לסוגי מזונות פריכים או חריפים.
קושי בעיבוד חושי ובעיות עם מרקמים שונים ומשונים מובילים לדפוסי אכילה בררנית מוגברים הנצפים אצל ילדים אוטיסטים.
במהלך השנים האחרונות התפרסמו כמה וכמה מחקרים שהצביעו על קשר דו-כיווני בין בעיות עיבוד חושי לבין הרגלי האכילה של ילדי הרצף. רגישות חושית תורמת לדפוסי אכילה בררניים, בעוד הדיאטות המוגבלות של הילדים תורמות להחמרה של הרגישות החושית.
הבנת הפרופיל החושי של הילד, העדפותיו וסוגי המזון מהם הוא סולד הנם קריטיים לצורך התערבות טיפולית תומכת, שתסייע להקנות לילד הרגלי אכילה חיוביים ובריאים יותר.
איך אפשר לטפל?
טובי המטפלים בילדים אוטיסטים מסכימים כי יעילות הטיפול בתופעות של אכילה בררנית מחייבת גישה רב-תחומית, המתאימה את עצמה למצב של כל ילד ובכל מקרה לגופו.
רופאים, מרפאים בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגים, מטפלים במשחק ותזונאים צריכים לשתף פעולה בכדי להתמודד בהצלחה עם הקשר המורכב שבין הרגלי אכילה בעיתיים, הפרעות התנהגות וקשיים בעיבוד החושי של הילד.
טיפולים התנהגותיים, כגון ניתוח התנהגות יישומי (ABA), יכולים להועיל בשינוי התנהגויות אכילה ובהפחתת מתח בזמן הארוחות. שיטת ABA מחזקת התנהגויות חיוביות ומרחיבה בהדרגה את הקבלה של הילד למגוון רחב יותר של מאכלים.
טיפול אינטגרציה חושית, שהנה תת תחום של ריפוי בעיסוק, עשויה במקרים רבים לשפר את יכולתו של הילד להסתגל לגירויים חושיים חדשים, ובכך לטפח ולפתח חווית אכילה חיובית יותר.
התערבויות אלו מתמקדות בחשיפה הדרגתית של הילד למרקמים, ריחות, צבעים, צורות וטעמים שונים של סוגי מזון, בפיקוח ובקרה של אנשי מקצוע מיומנים כפי שציינו.
פגיעה בריאותית
הדיאטה המוגבלת והבררנית שנצפית לעיתים קרובות אצל ילדים אוטיסטים עם אכילה בררנית מעלה את הסיכון לחסרים תזונתיים.
חשוב לזכור כי הרגלי תזונה בריאה, המבוססת על כל אבות המזון, חיוניים לתהליכי הצמיחה וההתפתחות של הילדים, כבר מגילאים צעירים מאד וחשוב לתת על כך את הדעת במקרים של אכילה בררנית בכלל ובמקרים של ילדים אוטיסטים בפרט.
כך עולה כי רוב הילדים האוטיסטים הסובלים מתופעות של אכילה בררנית זקוקים לתוספי תזונה בדמותם של מולטי ויטמינים ומולטי מינרלים.
לצורך נטילת תוספי תזונה כאמור יש לפנות תחילה להתייעצות עם הרופא המטפל של הילד ולרוב, בהפנייתו, גם עם דיאטנית, בכדי להבטיח שהילד יקבל תזונה בריאה, בהתאם לגילו, להרגלי האכילה שלו ולרמת הבררנות שלו עם סוגי המזון השונים.
תוספי תזונה עשויים להינתן כדי לטפל בחוסרים ספציפיים כפי שיתגלו, בהתאם לבדיקות דם ולבדיקות נוספות של הילד ובשל הרגלי האכילה הבררנית שסיגל לעצמו. כמובן שנטילת תוספי תזונה חייבת להיעשות רק בהתאם לצרכיו האישיים של הילד, תוך ניטור קפדני וקבוע באמצעות אנשי מקצוע ובכדי למנוע תופעות לוואי אפשריות הכרוכות בנטילת תוספי מזון.
מכיוון שאכילה בררנית מובילה לעיתים קרובות לחסרים תזונתיים אצל הילדים, חשוב לתכנן ולהקפיד על דיאטה מאוזנת, שתמנע פגיעה התפתחותית-בריאותית בילד, תחת פיקוח מקצועי צמוד, כבר מגילאים צעירים ככל שניתן.
מעורבות ההורים וטיפול מקצועי
מעורבות ההורים ואנשי מקצוע מיומנים חיונית לצורך תמיכה וטיפול בילדים כבר מגיל צעיר ככל שניתן, לאחר הופעה ראשונית של סממנים של אכילה בררנית.
חינוך והקניית הרגלי אכילה בריאה בתמיכה של מטפלים ואנשי מקצוע חיוניים להתמודדות בריאה מול האתגרים שאותם מציבה האכילה הבררנית אצל הילדים האוטיסטים.
את הטיפול בבית ומחוצה לו, מומלץ להתחיל כאשר הילדים צעירים ככל שניתן, כפי שציינו – ממש אחרי הופעתם של הסממנים הראשוניים, שאז סיכויי ההצלחה גבוהים יותר והסיכוי שיגרם לילד נזק ארוך טווח פוחתים.
מעורבות ההורים בטיפול, ביחד עם מגוון אנשי מקצוע כפי שציינו חשובה ביותר והכרחית להצלחתו.
שילוב כוחות זה יוביל לתכנון דיאטה מאוזנת, סדר הארוחות וליצירת סביבה אכילה חיובית בבית ומחוצה לו, ורק כך ניתן יהיה לתרום להתקדמות הילד ולהתמודד בהצלחה מול האתגרים אותם מציבה האכילה הבררנית אצל ילדי הרצף.
הגישה הטיפולית תומכת בכך שיש ליצור עבור הילד סביבה המטפחת חויית אכילה חיובית, שתסייע לרווחה הכללית של הילד, ללא לחץ ותוך התחשבות מלאה במצבו עקב האוטיזם ובצרכים היחודיים לו – בשילוב עם שיקולים תזונתיים שישמרו על בריאותו.
הטיפול בילדים עם אוטיזם, שאליו נלווית גם אכילה בררנית מהווה אתגר להורים ולכל בני המשפחה, ומצריך גם תשומת לב מיוחדת, תמיכה וטיפול מקצועי.
טיפול מגיל צעיר ככל שניתן!
התחלת הטיפול בתופעות של אכילה בררנית אצל תינוקות וילדים עם אוטיזם כבר בגיל צעיר ככל שניתן, חשובה מסיבות רבות, הנתמכות במחקרים רבים.
לפי הנתונים אלו הן 7 הסיבות העיקריות המוכיחות את העובדה כי התחלת הטיפול והתמיכה בילד כבר מגיל צעיר חשובה:
מניעת חסרים תזונתיים ובעיות התפתחות
ילדים עם ASD ותסמינים של אכילה בררנית בכל רמה ובמיוחד ילדים שאובחנו עם ASD, עלולים להגיע למצב של דיאטה מוגבלת מאוד מבחינת מגוון המזון אותו הם צורכים.
מצב זה עלול להוביל לחסרים תזונתיים קריטיים, כמו חוסר ויטמינים, מינרלים וחלבונים, החיוניים להתפתחות התקינה של הילד.
אי צריכה של אחד או יותר מאבות המזון הנחוצים לגוף האדם עשויה לפגוע בילד ולהשפיע על צמיחה, בריאות העצם, התפתחות המוח, תפקוד מערכת החיסון ועוד.
התחלת הטיפול כבר בגיל צעיר ככל שניתן, תסייע להקטין את הסיכוי לפגיעה בהתפתחות הילד.
התמודדות עם רגישות חושית
רבים מבין ילדי הרצף חווים רגישות חושית מוגברת לטעמים, מרקמים, ריחות, צורות וצבעים של מזון כפי שכבר הסברנו.
רגישות חושית עלולה, כפי שרבים מההורים כבר מכירים ויודעים, לגרום לאכילה בררנית בדרגה משתנה ולעיתים אף לתופעות קיצוניות.
התערבות טיפולית מוקדמת עשוייה לעזור מאד לילדים לפתח סובלנות גבוהה יותר למגוון רחב של מזונות ולהקטין למינימום את דפוסי האכילה הנוקשים, שלרוב מחמירים עם הזמן, ונובעים מאכילה בררנית.
מעבר לכך, לטיפול ברגישות החושית של הילד חשוב גם באספקטים רבים אחרים ולאו דווקא רק בהקשר של הרגלי אכילה או הימנעות ממנה.
שגרת אוכל
כולם זוכרים את דפוסי האכילה של ריי באביט באיש הגשם. ילדים אוטיסטים מפתחים דפוסים ברורים של אכילה בררנית כבר בגילאי ינקות.
ברוב המקרים וככל שהילד יגדל, שגרת האוכל והבררנות שלו, יהפכו לקבועות ונוקשות יותר.
הילד יתרגל לשגרת האוכל ודפוסי האכילה שהוא יוצר לעצמו ובאין טיפול מתאים, כבר בגיל צעיר מאד, יהיה קשה הרבה יותר לשיפור במצב.
טיפול מוקדם מסייע לשנות התנהגויות אלו לפני שהן מתקבעות אצל הילד והופכות לדפוסים מושרשים, שכן בגילאים צעירים המוח של הילד גמיש הרבה יותר, כפי שהוכח במספר מחקרים.
הטיפול מסייע לילדים הצעירים לסגל לעצמם שגרת אוכל בריאה יותר, כך שילמדו לקבל מגוון רחב, משתנה וגמיש יותר של סוגי מזון.
הפחתת חרדות
רבים מבין הילדים האוטיסטים סובלים מחרדה, שגם היא אחד התסמינים הנלווים הנפוצים ביותר אצל ילדי הרצף.
וכך, הרבה בזכות ההורים ובני המשפחה, חרדות מתפתחות אצל הילד גם בזמן האוכל ובעת חשיפה למזון חדש ולא מוכר, מה שכמובן עלול להחמיר את התופעה של האכילה הבררנית.
תמיכה וטיפול כבר מגיל ינקות, עשוי בהחלט למנוע ולהפחית תופעות של חרדה סביב נושא האכילה של הילד, ולהפוך את החוויה הכללית בעת הארוחות בבית לפחות מלחיצה ויותר חיובית.
פיתוח מיומנויות חברתיות ומיומנויות חיים
אכילה היא פעילות חברתית חשובה לכל אחת ואחד מאיתנו, וילדי הרצף עלולים להתקשות להשתלב בארוחות משפחתיות באכילה חברתית בעיקר בגלל דפוסי אכילה בררנית.
התערבות טיפולית מוקדמת עשוייה לסייע לילדים לפתח מיומנויות אכילה בריאות וטובות יותר, ובכך לשפר את יכולתם להתאקלם בתא המשפחתי ובאירועים חברתיים ובעיקר, לשפר את מיומנות החיים החשובה "אכילה" ולשפר את איכות החיים.
מניעת פגיעה בבריאות הנפש
לתופעות של אכילה בררנית עלולות להיות השפעות על התפתחות בעיות נפשיות אצל ילדים, כבר מגילאים צעירים מאד.
הילדים עלולים לחוש תחושות של תסכול וכישלון כאשר הם נאלצים להתמודד מול סוגי מזון חדשים ומול הצורך "לטעום" ולאכול מאכל חדש ולא מוכר.
הצטברות תחושות של כישלון ותסכול משפיעה לרעה על נפשו של כל ילד ועל ילדי הרצף בפרט.
משכך, לטובת בריאותו הנפשית של הילד מומלץ להתחיל את הטיפול בגיל מוקדם, שכן הטיפול עשוי לסייע מאד בהתמודדות של הילד מול תחושות אלו, תוף פיתוח דימוי עצמי חיובי ובריאות נפשית תקינה.
הקלה על ההורים
טיפול מוקדם בתופעות של אכילה בררנית יכול להפחית את העומס הרגשי והפיזי המוטל על ההורים, האחיות והאחים.
הדרכת הורים ותמיכה של אנשי מקצוע מנוסים מעניקים להורים מגוון נרחב של ידע וכלים לשיפור הרגלי האכילה של הילד, כבר מגיל ינקות כאמור.
אסטרטגיה לאכלנים בררנים
כאשר הילד מקבל את התמיכה הראויה, ניתן להבחין, כבר תוך מספר שבועות, בשיפור הדרגתי בהרגלי האכילה ובמקביל, להפחתה בתסמיניה של האכילה הבררנית – למרות האוטיזם.
יש לנסח ולפעול בהתאם לאסטרטגיה מקצועית ומוסדרת, המותאמת לצרכים של הילד, אליה ניתן וראוי להגיע באמצעות שיתוף אנשי מקצוע מנוסים.
על מנת לגבש את האסטרטגיה היעילה ביותר האפשרית עבור כל ילד, יש לקחת בחשבון ולשקלל את המשתנים הבאים: גיל הילד, יכולת עיבוד חושי ומגבלותיה, היקף בעיות האכילה ומצב בריאותי. על מנת להצליח ביישום האסטרטגיה נדרשת עבודה מתמשכת וארוכת טווח עם הילד.
ההורים ובני המשפחה צריכים ללמוד ולהכיל את תסמיניה של האכילה הבררנית ולהכיר בכך שהנה אחת מהתופעות הנלוות הנפוצות ביותר אצל מאובחני ASD, ילדים ומבוגרים כאחד.
יותר ויותר פרסומים, מאז שנת 2020 מוכיחים כי באמצעות התערבות מצד' ההורים, בשילוב עם מטפלים מתאימים, ניתן להקל מאד על הילדים ולשפר את איכות חייהם.
קריאה נוספת: עד כמה חשוב להתחיל את הטיפול בילד בגיל מוקדם?