במחקר שפורסם בכתב העת Nutrients, בדקו החוקרים את ההשפעה של דיאטה קטוגנית מותאמת על המיקרוביום במעי, סמני דלקת ורמת המיקרו-RNA במוח של ילדים אוטיסטים ואת הקשר לשיפורים בסימפטומים התנהגותיים.
בעוד שהמחקר על השפעות הדיאטה הקטוגנית על הפרעת ספקטרום האוטיזם נמצא עדיין בשלבים מוקדמים, הממצאים הראשוניים מבטיחים, גם כפי שעולה מהמחקר הנ"ל.
הפוטנציאל של הדיאטה להשפיע בחיוב על התפקוד הקוגניטיבי, רמות הדלקת, ויסות חושי והתנהגותי אצל ילדים ומבוגרים עם אוטיזם מציג אופק חיובי המעודד את המשך המחקר בנושא החשוב.
תסמיני אוטיזם מערכתיים
קשיים חברתיים ותקשורתיים, מיומנויות מוטוריות והתנהגויות חזרתיות מאפיינים את האוטיזם. האוטיזם נפוץ בעולם אצל 1 מכל כ-100 ילדים, כאשר בארצות הברית המספר מגיע לאחד מכל 36 ילדים.
האוטיזם קשור גם לתפקוד לקוי של מערכת החיסון ולעלייה בכמות הדלקת, כאשר רמות גבוהות יותר של ציטוקינים פרו-דלקתיים מתואמות עם חומרת הסימפטומים.
ילדים אוטיסטים חווים לעיתים קרובות הפעלה ייחודית של תאי T ותחלואות גסטרואינטסטינליות, מה שמרמז על מיקרוביום מעי משובש.
גישות תזונתיות כמו דיאטה קטוגנית, אשר מעלה את רמות הקטונים בדם, הראו פוטנציאל לשיפור הסימפטומים על ידי מתן חיזוקים נוירו-פרוטקטיביים דרך ציר המעי-מוח. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לפתח טיפולים יעילים.
אודות המחקר
במחקר המעניין השתתפו ילדים אוטיסטים כאשר דיאטנית מומחית התאימה עבורם דיאטה קטוגנית לצרכים המטבוליים של ASD, תוך שילוב של שמן טריגליצרידים בינוניים (MCT) והקפדה על הגבלת גלוטן.
צריכת הפחמימות היומית המרבית היתה 20-25 גרם, כאשר החלבון הותאם לפי משקל וגיל, וקלוריות נוספות סופקו על ידי שומנים. שמן MCT סיפק 20% מצרכי האנרגיה והמדדים נבדקו באמצעות בדיקות שתן.
דגימות דם עובדו להפרדת פלסמה ותאים, כאשר הפלסמה אוחסנה בטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס. דגימות צואה נאספו באמצעות מערכת מתאימה, נשמרו בתמיסת ייצוב ועובדו להפקת DNA ו-RNA. ניתוח התוצאות כלל הגברת PCR, ריצוף לגיוון מיקרוביאלי ו-PCR כמותי לביטוי גנים.
ציטוקינים בפלסמה ורמות BDNF נמדדו גם הם באמצעות מבחן אימונואסיי (בוחן אימוני). בנוסף, מיקרו-RNA הופק מדגימות פלסמה באמצעות ערכות TaqMan Advanced miRNA ו-MagMAX mirVana Total RNA Isolation, שעובדו לאחר מכן עם מערכת KingFisher DUO Prime.
בדיקות qPCR עבור miRNAs כמו miR-125b-5p, miR-132-3p, miR-134-5p, miR-375 ו-miR-134-3p בוצעו בשלושה עותקים תוך שימוש במערכת StepOnePlus.
התוצאות נורמלו כנגד miR-361-5p ונבדקו באמצעות מבחן t מורכב להערכת רמות הביטוי. נערכו ניתוחים סטטיסטיים כדי להעריך את משמעות השינויים לאחר הדיאטה.
אחרי הדיאטה הקטוגנית: ממצאי המחקר
לאורך תקופת המחקר בת ארבעה חודשים, דגימות צואה ודם נאספו וסופקו לפני ואחרי הדיאטה. כדי לאשר את מצב הקטוזיס, רמות קטונים בפלסמה נמדדו באמצעות מבחן ELISA.
נמצא כי היה גידול משמעותי ברמות קטונים, חומצה אצטואצטית וחומצה הידרוקסי-בוטירית, מה שמעיד על כך שהדיאטה הקטוגנית שינתה את המטבוליזם של הילדים האוטיסטים בצורה משמעותית.
באופן כללי, נצפתה ירידה ברמות הציטוקינים הפרו-דלקתיים אצל הילדים שצרכו דיאטה קטוגנית, עם ירידות משמעותיות ברמות של IL-1β ו-IL-12p70.
בעוד שהציטוקין האנטי-דלקתי IL-10 עלה, השינוי לא היה משמעותי סטטיסטית, מה שעשוי להיות תוצאה של מדגם קטן. גם ירידה משמעותית ברמות BDNF, חלבון המעורב בדלקת עצבית ו-ASD, נצפתה.
נצפו ירידות משמעותיות ברמות miR-134 ו-miR-132, הקשורים לפעילות BDNF במוח. בעוד שרמות miR-125b נותרו ללא שינוי, רמות miR-375 עלו משמעותית.
דיאטה קטוגנית ואוטיזם – מסקנות
מחקרים קודמים דיווחו על שיפורים באינטראקציות חברתיות אצל ילדים עם אוטיזם כתוצאה מעלייה ברמות קטון β-הידרוקסי-בוטיראט לאחר מעקב אחר דיאטה קטוגנית מותאמת.
זה מצביע על כך שקטוזיס עשוי לשפר באופן ישיר את הפעילות המוחית על ידי שינוי במסלולים מטבוליים, ובכך לשפר פוטנציאלית את החברתיות של המטופלים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי.
עם זאת, ממצאי המחקר חושפים השפעות רחבות יותר של הדיאטה הקטוגנית, כולל שינויים משמעותיים במיקרוביום המעי, ברמות הדלקת ובמיקרו-RNAs הקשורים ל-BDNF.
תוצאות אלו מתיישבות עם מחקרים קיימים המצביעים על כך שהדיאטה הקטוגנית יעילה מאד ועשויה לשפר את איכות החיים של ילדים אוטיסטים באופן משמעותי על ידי הפחתת דלקות במוח ושיפור הבריאות המטבולית ובריאות המעי ומערכת העיכול.
קריאה נוספת: אוטיזם ופרשנות רמזים חברתיים