הילד שלך מדבר לעצמו?

האם אי פעם עברת ליד מישהו ושמעת אותו מדבר אל עצמו? האם שמת לב ליותר דיבור עצמי אצל ילדים, ובמיוחד ילדים שאובחנו עם אוטיזם? למה נראה שילדים אוטיסטים מדברים אל עצמם יותר מאחרים?

ישנם גורמים רבים המשפיעים על דיבור עצמי, בין אם מדובר בילד אוטיסט או בנוירוטיפיקל.

רבים מהילדים מדברים לעצמם והתופעה בולטת עוד יותר אצל ילדים אוטיסטים, שנוהגים לעשות שימוש בדיבור עצמי על מנת להרגיע את עצמם, להפחית חרדה חברתית ולווסת עומס חושי.

נתחיל מהשורה התחתונה, אין סיבה להילחץ מהשיחות של הילד עם עצמו ואין בכך כל פסול, כל עוד זה הופך לאובססיה.

בסקירה שלפניך, ננסה להכנס לראש של הילד, נבחן כמה מהגורמים לתופעה ונסביר מה הורים לילדים אוטיסטים צריכים לדעת כאשר הם שומעים ורואים את הילד מדבר אל עצמו.

מהו דיבור עצמי?

בהגדרתו הפשוטה ביותר, דיבור עצמי הוא פשוט האופן שבו הילד מדבר אל עצמו. זהו הקול הפנימי שלו או המונולוג הפנימי. חשבו על זה כמו על מישהו שאומר הכל בקול רם במקום להעביר את המחשבות רק בתוך הראש.

יש ילדים שאולי לא מודעים לכך שהם עוסקים בדיבור עצמי, בעוד שאחרים עשויים לדבר אל עצמם באופן קבוע מתוך הבנה שזה עשוי לעזור להם.

כשמדובר על ילדים על הספקטרום האוטיסטי, הדיבור העצמי יכול להופיע במגוון צורות.

חלק מהילדים מנהלים שיחה מלאה עם עצמם. זה בעצם כל הדיאלוג הפנימי של הילד כשהוא מתווכח עם עצמו על דברים.

לפעמים הילד ינהל שיחות דמיוניות שבהן הוא לוקח על עצמו תפקידים של אנשים אחרים, כמעט כמו הצגת יחיד שבה הוא משחק את כל הדמויות.

ילדים אחרים עשויים לחזור על מילים או ביטויים שהם החשיבו כחשובים מסיבה אישית ופנימית כלשהי.

אלה יכולים לכלול ביטויים ששמעו בבית או את השורה או הסצנה האהובה עליהם מסרט או תוכנית טלוויזיה.

רבים מהילדים הללו עוסקים באקולליה, מה שאומר שהם למעשה חוזרים על שורות ששמעו מהוריהם, הגננת או המורה בבית הספר.

חשוב לציין שדיבור עצמי אינו נחלתם הבלעדית של ילדים על הספקטרום האוטיסטי, וילדים רבים עשויים לדבר עם עצמם בקול רם כצורה של פתרון בעיות או כדרך לביטוי עצמי.

למה ילד אוטיסט מדבר לעצמו?

כהורים אנו עשויים לתהות מדוע הילד מדבר אל עצמו בכל פעם שאנו שומעים את הילד כשהוא עסוק בשיחה עצמית בקול רם.

יכולות להיות מגוון סיבות להתנהגות זו. אלה כוללות:

• קלט חושי
• ויסות רגשי
• עיבוד קוגניטיבי

כל אחת מהסיבות האלה או שילוב שלהן יכולים להוביל לכך שהילד האוטיסט ידבר אל עצמו בקול רם.

עם זאת, כל אחת מהן או כולן יחד יכולות להיות מועילות עבור הילד.

קלט חושי

רבים מהילדים האוטיסטים חווים בעיות ואתגרים משמעותיים בעיבוד חושי. הם עשויים להיות רגישים יתר או תת-רגישים לגירויים.

בעוד שהם מחפשים גירויים חושיים באמצעות דיבור עצמי, הילדים יכולים לפתח אסטרטגיות התמודדות עם משהו שעלול להציף אותם.

במקרה כזה, הדיבור העצמי משמש כיותר מאשר תקשורת מילולית גרידא, אלא כמדריך להימנעות מעומס חושי שהילד סיגל לעצמו.

ויסות רגשי

דיבור עצמי עשוי לסייע מאד לילדים אוטיסטים לנהל את רגשותיהם ביעילות.

הוא מעניק להם תחושת שליטה על המצב, כל מצב, ונחמה עצמית. דיבור עצמי הופך לכלי יקר ערך המסייע לילדים שפר אינטראקציה חברתית ומהווה גם כלי חשוב לצורך ניהול חרדה חברתית.

עיבוד קוגניטיבי

דיבור עצמי יכול לסייע מאד לילדי הרצף בפתרון בעיות ועיבוד קוגניטיבי. הוא יכול לספק תובנות יקרות ערך כאשר הילדים מתכננים את פעולותיהם ודנים במשימות שעשויות להיות מורכבות עבורם.

מעבר לסיבות אלה, דיבור עצמי יכול גם לשפר את התקשורת ולשפר את יכולת הביטוי העצמי של הילדים ולאפשר להם פורקן יעיל לרגשות.

טיפים להפחתת דיבור עצמי

למרות שלא נגרם כל נזק מכך שהילדים האוטיסטים מדברים אל עצמם, הם עשויים לעסוק בדיבור עצמי בזמנים לא מתאימים ובתדירות גבוהה מדי.

כהורים, לעיתים נבקש לעזור ולהדריך את הילדים על מנת שיבינו מהו הזמן הטוב ביותר לדיבור עצמי ומהם הזמנים הטובים ביותר להשתמש בשיטות הרגעה אחרות.

הדרך היעילה ביותר להפחית דיבור עצמי של ילדים הנה ללמד אותם מיומנויות חלופיות.

הילדים עשויים לדבר אל עצמם כשהם משועממים, כדרך "לעורר" את תחומי העניין שלהם.

כהורים אנו יכולים לעזור לילדים למצוא דרכים אלטרנטיביות להגיע לעיסוק במשחקים או בתחביבים שמעניינים אותם, כדרך להפחתת תדירות הדיבור העצמי.

במסגרת גן הילדים או בבית הספר, הילדים עשויים לדבר עם עצמם בזמן שעת ריכוז או במהלך השיעורים. הסיבה המרכזית לכך הנה הצורך לחזור על דברים שנאמרים על ידי הגננת / מורה.

מחקרים מצאו כי גננות ומורים יכולים להגביר את השתתפות הילד בשעת הריכוז או במהלך השיעור בכתה, ובכך לשפר את המיקוד והריכוז של הילד ולהוריד את תדירות השיחות שלו עם עצמו באופן משמעותי.

כהורים, אנחנו מבלים שעות רבות עם הילדים ומכירים אותם טוב יותר מכולם. אם הילד נוהג לדבר עם עצמו בתדירות גבוהה, נוכל לזהות את הנקודות הטובות ביותר להתערבות לצורך הפחתת התדירות של הדיבור העצמי.

הילד מדבר לעצמו? זה ממש לא נורא!

דבר ראשון חשוב לזכור כי אין שום דבר לא בסדר בכך שילד אוטיסט מדבר עם עצמו. לרוב, זה מקל על מתח וחרדה ועוזר לילד לארגן את המחשבות ולהרגיע את הרגשות.

כשהילד מדבר עם עצמו הוא רגוע יותר ומתמודד טוב יותר עם שגרת חייו. אנחנו, כהורים, צריכים לתת לילד את ה-SPACE ולאפשר לו לעבד נתונים תוך כדי שיחה עם עצמו. זה בסדר גמור.

ביחד עם זה, חשוב לסייע לילד להיות מודע לסביבה, לזמן ולמקום ולתרגל עמו אלטרנטיבות לדיבור עצמי.

חשוב להקדיש זמן ולהקשיב לשיחות של הילד עם עצמו. כך נוכל להכיר מקרוב את עולמו הפנימי ולשפר את הקשר והתקשורת עמו.

זכרו, לקחת את הנושא בפרופורציה הנכונה. הדיבור העצמי, לרוב, אינו מזיק לילד ואינו פוגע באיש. זאת בעיקר הדרך של הילד להרגיע את עצמו ואין בכך כל פסול.

קריאה נוספת: מתי כדאי לפנות לקלינאית תקשורת?