ילדים עם הפרעת ויסות חושי (SPD) מזוהים לעיתים קרובות כבעלי בעיות התנהגות ובעיות רגשיות, עיכוב בהתפתחות שפה ודיבור, קשיי למידה או קשיי קשב וריכוז.
עובדה זאת מובילה לעיתים לאבחון שגוי או לאי-אבחון של הפרעת ויסות חושי. לכן, חשוב שההורים ואנשי המקצוע יבינו מדוע הילד חווה את האתגרים המזוהים, משום שאחת הסיבות העיקריות לכך עשויה להיות האופן שבו הילד מעבד מידע חושי.
החושים עוזרים לילדים לפרש ולארגן את סביבתם ובהתאם לכך, להגיב בצורה מתאימה למצבים שגרתיים.
כאשר המערכת החושית של הילד אינה מתפקדת כראוי, הילד עלול להרגיש מוצף ולחוץ מכיוון שהוא לא יודע כיצד להגיב למצבים.
הפרעה זו יכולה להיות מורכבת מאוד מכיוון שהמערכת החושית מורכבת משמונה חושים, וילד עם SPD יכול להיות מושפע ממספר מערכות חושיות בו זמנית.
מורכבות המערכת החושית
רבים נוטים לחשוב כי המערכת החושית שלנו מורכבת מחמישה חושים. עם זאת, המערכת החושית מורכבת משמונה חושים.
להלן רשימת שמונת החושים התורמים ל-SPD:
- חזותי (ראייה) הוא היכולת של הילד לראות דברים כמו צבעים, צורות, עומק, תאורה ולסרוק ולסנן מידע חזותי.
- שמיעתי (שמיעה) הוא היכולת של הילד לשמוע, להקשיב, לסנן ולהתמקד באופן סלקטיבי בגירויים שמיעתיים. השמיעה משפיעה על דיבור ושפה.
- מישושי (מגע) הוא כל דבר שניתן לגעת ולהרגיש על גופו של הילד דרך קולטני העור שלהם.
- ריח (הרחה) הוא היכולת של הילד להריח אם משהו טוב או רע. חוש הריח מחובר לרגשות במוח ויכול לגרום לתחושות של נוחות או מצוקה.
- טעם (גוסטטורי) הוא היכולת של הילד לקבוע אילו מאכלים ומשקאות הוא אוהב וממה להימנע. זהו אמצעי עבור הילד להחליט אם משהו מסוכן לבליעה בהתבסס על אם הוא טעים, טוב או רע.
- וסטיבולרי (נמצא באוזן הפנימית ועוזר בשיווי משקל) הוא היכולת של הילד לזהות מתי הם יושבים, שוכבים, מסתובבים, עומדים ובכלל, משנים את מצג הגוף.
- פרופריוספציה (תחושות משרירים, מפרקים ורצועות) חוש המצב או התחושה הפנימית של הילד המאפשרת לו לדעת היכן חלקי גופם נמצאים "במרחב" ומה הם עושים עם חלקי גופם מבלי להסתכל עליהם.
- אינטרוספציה (תחושות מאיברים פנימיים) היכולת לחוש ולאמוד תחושות פנימיות או היכולת של הילד לזהות תפקודים פנימיים כמו רעב, צמא ומתי להשתמש בשירותים.
למרות שהחוקרים זיהו כי גם גורמים גנטיים וגם גורמים סביבתיים יכולים לתרום לבעיות בוויסות החושי, הרי שאין סיבה ידועה אחת הגורמת להפרעת SPD.
ילדים שנולדו פגים או ילדים שיש להם הפרעה התנהגותית ו/או התפתחותית נוטים יותר לסבול מבעיות חושיות. ההפרעה נפוצה במיוחד אצל ילדים אוטיסטים וילדים שאובחנו עם ADD / ADHD.
האם אפשר להתגבר על הפרעת ויסות חושי?
בהתאם לחומרת הפרעת הוויסות החושי של הילד, יתכן שהוא יתגבר יוכל להתגבר עליה, אך ברוב המקרים לא.
במקרים הפחות חמורים, יתכן שלילד יש מערכת חושית לא מפותחת, וברגע שמערכת החושים שלו תתאמן, תבשיל ותתפתח, הוא עשוי להתגבר על חלק מהתסמינים החושיים שלו.
עם זאת, עבור רוב הילדים המאובחנים עם SPD, התסמינים החושיים, ממש כמו האוטיזם עצמו, הם לכל החיים ולעולם אינם נעלמים לחלוטין.
בהתבסס על הפרופיל החושי של כל ילד ועם התערבויות והתאמות מתאימות, הילדים יוכלו בהחלט ללמוד לפתח אסטרטגיות התמודדות כדי לנהל את האתגרים החושיים שלהם לאורך חייהם.
סימנים להפרעת ויסות חושי
מכיוון שלילד עם הפרעה בוויסות החושי יש קושי בארגון ותגובה למידע שמגיע דרך החושים שלו, הוא יפגין לעיתים קרובות אחד משני הסימפטומים המפורטים להלן:
תסמינים של רגישות יתר (היפר-סנסיטיביות)
הילדים נמנעים מקלט חושי מכיוון שהוא מכביד ומלחיץ אותם מאד. הם למעשה מגיבים למגוון רחב של גירויים שעלולים להוביל להתמוטטות חושית:
- נבהלים בקלות ומראים פחד קיצוני ורגישות רבה לרעשים פתאומיים וחזקים, כגון צלצול פעמון, אזעקה, הדחת מים אסלה, מחיאות כפיים של קהל, סירנה של משטרה או מכבי אש וכדומה.
- רעשי רקע שאחרים כלל אינם שומעים עלולים להסיח את דעתם לחלוטין.
- מוצפים בקלות על ידי קולות שגרתיים של אנשים ומקומות צפופים ומחפשים מקומות שקטים.
- מוטרדים ואפילו סובלים מאד בסביבה של אורות בהירים.
- לא נוח להם עם מגע ולעיתים קרובות נמנעים מחיבוקים וליטופים.
- מסרבים בתוקף ללבוש בגדים מגרדים או לא נוחים.
- מגיבים בקיצוניות למיני מזונות, ריחות או מרקמים מסוימים ומסרבים לנסות מזונות חדשים.
- מתעצבנים, עד כדי התקפי זעם, משינויים קטנים בשגרה וניסיון להשתלב בפעילויות חדשות ולא מוכרות.
תסמינים של תת-רגישות (היפו-סנסיטיביות)
הילדים מחפשים גירויים חושיים מכיוון שהם זקוקים ליותר קלט חושי. הם תמיד "בתנועה" ועשויים לחפש מצבים חדשים שיאתגרו אותם.
להלן רשימת תסמינים שילדים עם תת-רגישות עשויים להציג:
- נוגעים כל הזמן בחפצים שסביבם.
- מתפתלים ומזיזים את עצמם בחוסר שקט.
- דעתם מוסחת בקלות רבה.
- משחקים בצורה אגרסיבית
- בעלי רף כאב גבוה מאד.
- עלולים לפגוע באחרים או בחיות מחמד כי אינם מודעים לכוחם.
- נראים מגושמים או חסרי קואורדינציה על ידי התנגשות בדברים.
- לוקחים סיכונים פיזיים שיכולים להיות מסוכנים לפעמים, ונחשבים כ"מחפשי ריגושים".
- פולשים למרחב האישי של אחרים.
כיצד מאבחנים SPD?
ישנם מספר מבחנים לצורך הערכת קשיים והפרעות בעיבוד החושי, כמו מבחני אינטגרציה חושית ופרקסיס (SIPT) ומדד עיבוד חושי (SPM) שעוזרים לקבוע ולאבחן האם לילד יש הפרעה בוויסות החושי.
בשלב הראשון, כאשר אתם מבחינים כי הילד מציג את אחד הסימפטומים הנ"ל, חשוב לפנות לרואפ הילדים בקופת החולים.
בפגישה עם הרופא חשוב להסביר ולתאר את הסימנים בהם הבחתנם אצל הילד, ולבקש הפניה למרפא בעיסוק, כדי לבדוק ולהעריך את הילד ולאבחן האם הוא סובל מהפרעה בוויסות החושי.
האם ההפרעה משפיעה על הלמידה?
למרות שהפרעת ויסות חושי אינה הפרעת למידה, התסמינים יכולים להפריע לאופן שבו ילד לומד במסגרת גן הילדים או בבית הספר.
לדוגמה, ילד עם SPD עם רגישות יתר עלול להיות מוטרד מהאורות בגן הילדים או בכתה, רעשים הנובעים מדיבור או צעקות שגרתיות של ילדים אחרים ועלול להתעצבן כאשר יש שינויים פתאומיים בפעילות השגרתית של חבריו לגן או לכתה.
הלכה למעשה, קשה עד בלתי אפשרי לצפות מילד ללמוד מושג חדש במתמטיקה או לכתוב פסקה בנושא הנלמד, אם הטיקט של החולצה שלו גורם לו לגרד או אם האורות הפלורסנטיים בכתה בהירים מדי לעיניו, או אם הוא כל הזמן שומע דפיקת דלתות וכסאות מחוץ לכיתה.
דוגמה נוספת היא לילד עם תת-רגישות שעלול להתקשות לשבת בשקט ליד שולחן, ולכן הוא עשוי להתנדנד על הכסא, לטייל בכתה או לגעת ולשחק בידיו עם חפצים מגוונים וללא הרף. אצל המורה זה יכול להתפרש כהפרעת קשב או התנהגות אימפולסיבית.
לילד עם תת-רגישות עשוייה להיות בעיה ביצירת ושמירה על חברים מכיוון שהוא משחק בצורה אגרסיבית עם בני ובנות גילו, או שאינו יודע לחכות לתורו ואינו מכבד את המרחב הפרטי של חבריו למשחק.
בכל מקרה ובין אם הילד סובל מרגישות יתר או מתת-רגישות, קשה לצפות ממנו לתפקד שבע עד שמונה שעות ביום, בסביבה המאתגרת את המערכת החושית בכל רגע ולכן ניתן להסיק כי יש לילד הפרעות למידה.
למרות זאת, אם הילד מאובחן ומטופל בהתאם לעוצמתה של ההפרעה בוויסות החושי שלו, הוא בהחלט יכול לארגן את המערכת החושית כך שיוכל ללמוד בהצלחה ולשגשג בסביבת גן הילדים או בבית הספר.
אפשר לעזור לילד!
המערכת החושית של ילד עם הפרעת ויסות חושי מאותגרת מדי יום כמעט כל היום. לכן, חשוב למצוא את ההתערבויות המתאימות, אסטרטגיות טיפוליות, צעצועים, בגדים והתאמות שיסייעו לילד לארגן את המערכת החושית שלו.
להלן רשימה של שש דרכים לעזור לילד עם SPD לארגן את המערכת החושית שלו:
טיפול באינטגרציה חושית
הוא טיפול מיוחד המבוצע על ידי מרפא בעיסוק מוסמך. במסגרת מפגשי הטיפול הילדים נחשפים לפעילויות מגרות חושית בהתאם לצרכים החושיים שלהם.
המרפא בעיסוק עובד ומלמד את הילד אסטרטגיות להתמודדות תוך כדי חשיפה לגירויים מגרי חושים.
הפעילויות מועברת בצורה מפוקחת ומבוקרת, מהנה ומובנית שמאפשרת לילד לחוות גירוי חושי מבלי להרגיש מוצף.
דיאטה סנסורית
היא גישה טיפולית בה מרפא בעיסוק מעצב רשימת פעילויות פיזיות שהילד יכול לבצע לאורך היום בבית בגן הילדים או בבית הספר.
פעילויות הדיאטה הסנסורית נועדו לענות על הצרכים החושיים של הילד ולספק לו קלט חושי.
הפעילויות יכולות להרגיע, כגון לעשות שכיבות סמיכה על הקיר, לקפוץ על טרמפולינה, או לעורר את המערכת החושית כגון לקפוץ על כדור יוגה או להתנדנד.
חדר חושי או סנוזלן
הוא חדר שעוצב במיוחד ומשלב מגוון גירויים חושיים המתאימים לילדים עם SPD. החדרים מעוצבים כך שיעזרו לילדים עם הפרעת עיבוד חושי לעסוק ולחקור את חושיהם בסביבה בטוחה ולא מלחיצה.
חדרים אלו כוללים בדרך כלל אורות מעומעמים, קולות וצבעים מרגיעים, ארומתרפיה וגירויי משחק שונים המספקים קלט חושי שונה. חפצי המשחק בחדר יכולים לכלול כריות התרסקות, צינורות בועות, חרוזי מים ונדנדות.
תרגילים סנסוריים
בהתאם לצרכי הוויסות החושי של הילד, ישנם סוגי תרגילים רבים שהילד יכול לעשות כדי לעזור לארגן את המערכת החושית שלו.
תרגילים סנסוריים מועילים מכיוון שהם מעודדים את המוח לעבד מידע בצורה יעילה יותר, ובכך עוזרים לילד להגיב בצורה הולמת ורגועה יותר. להלן מספר דוגמאות לתרגילים שילד עם SPD יכול לעשות כדי למקד אזורים שונים בקלט החושי:
- מישוש – תרגילים שמאפשרים לילד לווסת את המערכת החושית דרך מגע, כמו מילוי גיגית במים עם שעועית, אורז או חרוזים והכנסת הידיים ו/או הרגליים.
- וסטיבולרי – תרגילים שמגרים את המערכת הווסטיבולרית באוזן הפנימית. דוגמאות לתרגילים: נדנוד, גלגול על הרצפה או על כדור יוגה.
- פרופריוספטיבי – תרגילים שעוזרים לילד להרגיש את השרירים והמפרקים שלו. דוגמאות לתרגילים: ג'אמפינג ג'קס, הליכת מריצה ומשחקי מחיאת כפיים.
- אוראלי-מוטורי – תרגילים הכוללים גירוי חושי של הפה כולל שפתיים, לשון ולסת. דוגמאות לתרגילים: לעיסת מסטיק, אכילת מזונות במרקמים וטעמים חזקים שונים ותרגילי נשיפה כמו הפרחת בועות סבון או נשיפה במשרוקית.
צעצועים סנסוריים
אלו הם צעצועים שנועדו לעזור להרגיע ילדים עם הפרעת ויסות חושי. להלן רשימת צעצועים המתאימים ביותר למערכות חושיות ספציפיות:
- חזותי – מנורות לבה, צינורות בועות, שעון חול עם בועות שמן, מנורת כוכבים, כל צעצוע שמאיר או מסתובב ומשרה אווירה מרגיעה.
- שמיעתי – צעצוע המשמיע קולות של בעלי חיים, צעצועים מרעישים [שההורים מאד לא אוהבים], השמעת מוזיקה מרגיעה.
- מישושי – חרוזי מים, חול קינטי, קצף גילוח, סליים, ספינרים לפידג'ט, כדור פופאיט, רצועת פקפקים, קיפוד סנסורי
- ריח – טושים ריחניים, מדבקות ריחניות, ספרי שריטה והרחה, בועות ריחניות.
- טעם – מסטיק לעיסה, צעצועי לעיסה סנסוריים כמו שרשראות או צמידי נשיכה.
- וסטיבולרי – לוח סקוטר, נדנדה טיפולית, לוח איזון, ביליבו צלחת וסטיבולרית, מסלול אבני נחל לשיווי משקל
- פרופריוספטיבי – טרמפולינה, מקפצת פוגו, קפיץ קפוץ, כדור כוח, כדור בוסו, מסלול אדניות, סליפיבאמפ, סקוטר מרופד
ביגוד מתאים
רבים מהילדים עם SPD מוטרדים מהמגע של הבגדים שלהם בעור הגוף. זה יכול לנוע מתגיות [טיקטים] על הבגדים, דרך סוגי אריגים במרקם מסוים ועד לתפרים במכנסיים וגרביים שיוצרים תחושת חיכוך שהילד לא מסוגל להתמודד איתה מבלי "לאבד את זה".
כאשר בגדים מתחילים להפריע ליכולת של הילד לתפקד יומיומית, יש לבצע התאמות בבגדים.
להלן רשימה של כמה אפשרויות לבוש מותאמות ופריטים טיפוליים שילדים עם SPD יכולים ללבוש:
- חולצות דחיסה או גופיות
- בגדים עשויים מאריג רך, ללא תגיות או תפרים
- גרבי Smart Knit ללא תפרים
- אפודת משקל בהתאם לגיל הילד
- אוזניות להפחתת רעש
- גרב חושית או גרב גוף
- שמיכת משקל או כרית ברכיים
- שרשרת נשכן ייעודית
יום בחיים של ילד אוטיסט עם הפרעת ויסות חושי
לפניך דוגמא שנועדה להמחיש כיצד נראה יום שגרתי בחייו של ילד אוטיסט, בן 4-5, הסובל מהפרעת ויסות חושי.
בכל יום טיפוסי בחייו של ילד אוטיסט הסובל מהפרעת ויסות חושי, הקשיים מתחילים כבר מוקדם בבוקר. כשהילד מתעורר, האור הבהיר שחודר דרך הווילונות בחדר עלול להפריע לו, והוא יחפש מחסה מתחת לשמיכה כדי להימנע מהגירוי החזותי.
הוא עשוי להתעורר ללא שעון מעורר כדי להימנע מהצלצול הרועש שמבהיל אותו וגורם לתחושת לחץ מיותרת. כאשר הילד מתכונן לגן הילדים, הוא עלול להתקשות בלבישת בגדים בשל תחושת אי נוחות מהתפרים או מהתגיות.
הנסיעה בהסעה או ברכב פרטי לגן הילדים יכולה להיות חוויה מאתגרת בשל הרעש והצפיפות ברכב ההסעה, והילד יכול להילחץ מאד. במהלך היום בגן, הילד האוטיסט עלול להתקשות בשמירה על ריכוז בגלל רעשי רקע או רגישות לאור החזק בחדרי הגן.
הילד יבקש לעבור למקום שקט יותר ולהשתמש בכרית מיוחדת כדי להקל על התחושות הפיזיות שהוא חווה כתוצאה מהלחץ המצטבר. לפני ובזמן הארוחות, ריחות חזקים של טיגון חביתה או בישול אוכל לילדים עלולים להציף אותו, והוא יעדיף לאכול במקום שקט יותר רק לאחר שירגע.
לעומת זאת, יום בחייו של ילד נוירוטיפיקלי באותו גיל עשוי להתחיל בצורה חלקה יותר. הוא מתעורר לצליל השעון המעורר, מתלבש בקלות ויוצא לגן הילדים בלי לחשוב פעמיים על הרעש בכביש או הצפיפות ברכב ההסעה. במהלך היום בגן, הוא משתתף בפעילויות ללא קושי מיוחד בהסתגלות לסביבה או לרעשים מסביב.
הגננות והמטפלות בגן הילדים ישימו לב להבדלים בין הילדים. הילד האוטיסט נראה מוטרד או מוסח בגלל גירויים סביבתיים לא ברורים, כי "הכל נראה שגרתי במהלך היום בגן הילדים". הגננות ישימו לב כי הילד האוטיסט נמנע מהשתתפות פעילה בכל סוג של פעילות בקבוצה גדולה או שיזדקק לעזרה בהתמודדות עם פעילויות מסוימות.
לעומתו, הילדים הנוירוטיפיקלים משתלבים בקלות בפעילויות הקבוצתיות ומגיבים בצורה מותאמת לסביבה. הגננת מכירה בכך שהילד האוטיסט זקוק לתמיכה נוספת כדי להתמודד עם האתגרים החושיים שלו ולמצוא דרכים להשתלב בצורה מיטבית בסביבת גן הילדים.
עיבוד חושי והקשיים בוויסות
תהליכי העיבוד החושי הנם תהליכים של "ארגון" המידע הרב שמתקבל באמצעות החושים שלנו, ומיועד לצורך הקצאת משאבים חיוניים עבור מה שחשוב לנו ובכדי להתעלם מהמידע שנקלט ואינו חשוב עבורינו.
במצבו הטבעי והתקין, העיבוד החושי הנו תהליך אוטומטי לחלוטין, מולד ומתפתח באופן טבעי וללא מאמץ. במהלכו התקין, העיבוד החושי עושה לנו סדר ומכניס את כל הסובב אותנו לפרופורציה מתאימה, כך שהחוויות החושיות לא יפריעו להתנהלות השגרתית בסביבה הטבעית שלנו.
נראה כי לפחות 18% מהילדים סובלים מהפרעת ויסות חושי ברמה משתנה, כאשר אצל ילדים אוטיסטים המדובר על אחוזים גבוהים בהרבה.
למרות שהגורם להפרעת ויסות חושי אינו ידוע ואין תרופה ידועה, ילד אוטיסט המאובחן בצורה מדוייקת יכול ללמוד לתפקד בסביבתו ולשפר את יכולותיו בהדרגה.
ישנן מגוון התערבויות טיפוליות מתאימות ואפקיטביות, הכוללות ריפוי בעיסוק, תרגילים אישיים בהתאם למצב של הילד, שימוש בצעצועים והתאמות לסביבת הילד בבית, בגן הילדים, בבית הספר ובכל מסגרת אחרת.
הפרעת הוויסות החושי תלווה את הילד האוטיסט לאורך כל חייו, וחשוב לתמוך בילד ולסייע לו כבר מגיל צעיר מאד, על מנת שיוכל לסגל לעצמו הרגלים בריאים להתמודדות מול הקשיים בוויסות החושי.
רבים מהילדים האוטיסטים שמקבלים טיפול הולם, מההורים וממטפלים מקצועיים, מצליחים לרכוש כלים מתאימים, שעוזרים להם לחיות חיים פרודוקטוביים ומאושרים.
אנו ממליצים להורים שילדיהם האוטיסטים אובחנו עם הפרעת ויסות חושי לפנות להתייעצות עם גורם טיפולי מקצועי ומנוסה.
קריאה נוספת: למה הילד דופק את הראש בקיר?