אוטיזם סוואנט

אוטיזם, למעשה, היא אינה הפרעה אחת, אלא מגוון רחב של הפרעות וליקויים הנמצאים על רצף מבחינת חומרתם ואיכותם. אוטיסטים נבדלים זה מזה ביכולותיהם החברתיות, הקוגניטיביות, הבינאישיות ועוד. לכן, התמונה האוטיסטית לא תמיד ברורה ולעיתים אף קשה לאבחון. אחד המצבים הבולטים לכך הוא של אוטיזם סוואנט.

תסמונת סוואנט

משמעות המילה "סוואנט" (Savant) בצרפתית היא ידע, ובעבר נקראה התסמונת "אידיוט ידען/עילוי" (Idiot Savant). הלוקים בתסמונת מתאפיינים בתחום צר וספציפי בו יכולותיהם מרקיעות שחקים. תחום זה יכול להיות מתמטי (למשל, יכולת פנומנאלית לבצע חישובים חשבוניים מורכבים), זיכרון עילאי (למשל, יכולת לזכור פרטים מרובים כגון ספר טלפונים שלם), יכולת מוזיקלית, כישרון ציור וכד'.

אוטיזם סוואנט – תסמינים

אוטיזם מתאפיין תמיד בקשיים משמעותיים באינטראקציות בינאישיות וחברתיות ובהפרעות בתקשורת בין אישית. הלוקים באוטיזם סוואנט יכולים למעשה להיות בכל נקודה על הרצף של ההפרעות האוטיסטיות, ולהתאפיין ברמות שונות של קשיים חברתיים, שפתיים ותקשורתיים.

יחד עם זאת, הם יפגינו באופן בולט את כישרונם יוצא הדופן, שלעיתים הוא המסלול היחידי שלהם לתקשורת ויצירת קשרים עם אנשים אחרים. הדוגמא המפורסמת ביותר לאוטיסט סוואנט הוא הדמות אותה מגלם דסטין הופמן בסרט "איש הגשם"- יחד עם קשיי התקשורת שלו, חוסר יכולתו להבין אינטראקציות בינאישיות, דפוסי התנהגות חברתיים, כללים ונורמות, מפגין "איש הגשם" יכולת זיכרון פנומנאלית שבאמצעותה הוא מצליח לייצר אינטראקציה וקשר עם אנשים אחרים ועם אחיו.

במקרה זה, האוטיזם מופגן בצורה בולטת ביותר ורמתו גבוהה. אצל סוואנטים אחרים יכול האוטיזם להופיע במופע חלש יותר, לגרום לניתוקים וקשיים בין אישיים, אך לא להפוך את הלוקה בו לחריגות בולטת ולהזדקקות לליווי ותמיכה.

שכיחות

שכיחותה של תסמונת סוואנט בעולם נמוכה ביותר, ולמעשה ידועים כיום רק כ- 25 מקרים מוכחים של אוטיזם סוואנט. יחד עם זאת, קטגוריית אבחון זו, אשר יש בה נחמה רבה, היא מושא תשוקתם של הורים רבים לילדים אוטיסטים. יתכן שבמקרים מסוימים בהם ילד אוטיסט מפגין כשרון כלשהו הוא יאובחן כאוטיסט סוואנט, גם אם אבחון אוטיזם זה אינו מדויק. לכן קיימים מקרים רבים יותר בהם מוצהרת התסמונת.

גורמים לתסמונת סוואנט

כמו בכל ההפרעות על הרצף האוטיסטי, הגורמים לאוטיזם סוואנט אינם ידועים. יחד עם זאת, יש השערות לגבי צורת התפתחותם של הכישרונות המיוחדים המאפיינים את הלוקים בתסמונת ייחודית זו. אחת ההשערות המקובלות היא לגבי התקפים אפילפטיים- בזמן התקף אפילפסיה עשויים להשתנות קשרים וחיבורים בין אזורים שונים במח.

כך מתקבל מח שעובד "אחרת", שיש בו קשרים בין אזורים שאצל אנשים בריאים אין ביניהם קשר. קשרים אלה מאפשרים ללוקים בתסמונת לחשוב ולהפעיל את מוחם באופן שונה. לעיתים מדובר על הצלבות בין אזורי חישה שונים, המאפשרים לסוואנטים לחבר בין חוויות חושיות באופן שמאפשר להם לעבד מידע באופן מפתיע.

התמודדות עם תסמונת סוואנט

כמו בכל מופע של אוטיזם, ההתמודדות עם התסמונת תלויה בפרט וביכולותיו האישיות. ככל שרמת האוטיזם גבוהה יותר, כך יזדקק הסובל ממנה לתמיכה רבה יותר בהתמודדות עם חיי היום יום. הכישרון המיוחד העולה מן הסוואנט עשוי להיות הגשר של האדם אל החברה (גם משום שבדרך כלל הוא מעלה התלהבות רבה בקרב הסביבה, ונושא לתקשורת בין האוטיסט לסובבים אותו, וגם משום שלעיתים הכישרון הזה הוא דרך התקשורת האפשרית היחידה בעבור האוטיסט).

יחד עם זאת, הסביבה המטפלת של האוטיסט עשויה להידרש לשמור על הסובל מהתסמונת מפני חשיפה רבה מידי. למרות העניין הרב שיכול לעורר הכישרון המיוחד, יש לזכור להתייחס קודם כל לצרכים היחודיים של אדם הסובל מאוטיזם.