הקשר בין אוטיזם לצרבלום (המוח הקטן)

נתחיל דווקא מהשורה התחתונה, לפיה חוקרים ישראלים הצליחו להוכיח ריכוז רב יחסית של גנים פגועים, הגורמים לאוטיזם, באזור המוח הקטן [צרבלום] של עכברי מעבדה.

המחקר, שפורסם לפני שנים, הוביל לשורה של מחקרים משלימים שבדקו לאורך השנים את הקשר בין מבנה ותפקוד המוח הקטן לבין הספקטרום האוטיסטי.

רובנו מתייחסים למוח כאל האיבר שאחראי על המון פעילויות, יכולות, מחשבות ורגשות – מרכז העצבים ומערכת ההפעלה שלנו.

הלכה למעשה, המוח מורכב מהמון חלקים, איזורים, גרעינים ומעטפות, כאשר לכל חלק מגוון תפקידים להם הוא אחראי בשותפות עם חלקי המוח האחרים או באופן בלעדי.

למרות שנים רבות של מחקר מדעי נרחב, עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל מה שקשור בחקר המוח ותפקודו, והחוקרים בתחומי רפואה שונים שוקדים על הבנת הפעילות של האיבר המורכב, העדין והמרתק ביותר בגוף האדם.

אחד האיזורים המוגדרים במוח נמצא באחורי הראש, באיזור העורף, ונקרא המוח הקטן או מוחון, ובשפה הרפואית צרבלום.

הצרבלום נמצא בסמוך לגזע המוח והוא חלק פרימיטיבי יחסית של המח. משמעותה של עובדה זו, היא שצרבלום דומה לזה שקיים אצל האדם נמצא גם בבעלי חיים הנמוכים מבני האדם בסולם האבולוציוני.

למרות שאנו לא מכירים את כל התפקידים של הצרבלום, ידוע כי איזור המוח הקטן מיוחס ליכולות מוטוריות כמו תכנון תנועה, ויסות תנועות ולמידה של תנועות חדשות.

כמו כן נמצא כי המוח הקטן קשור גם לתגובות רגשיות ולהבעת רגשות שלנו, כאשר הרגש העיקרי המקושר לתפקוד הצרבלום הוא – פחד.

אוטיזם, רגשות והמוח הקטן מתחברים?

רבים מהילדים המאובחנים עם אוטיזם נמצאים ברמה כלשהי בעולם סגור שלהם, ומתקשים בהבנת הסביבה, חוקיה והקשר שלהם איתה. ילדים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים בהבעת הרגשות שלהם ובהבנה ופיענוח הרגשות של הזולת וכמעט כולם מתמודדים מול קשיים חברתיים מהותיים.

עובדה זו, הובילה את החוקרים למחשבה שאולי יש קשר בין אוטיזם לבין תפקודו של הצרבלום, לאור העובדה שהמוח הקטן הוא האחראי העיקרי על הבעת רגשות והבנת רגשות האחר.

במהלך שנת 2013 פורסם מחקר מקיף בניהולם של חוקרים בכירים מהפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף של מדענים אמריקאים, בדק את האם קיים קשר בין מבנה ותפקוד המוח הקטן לבין אוטיזם.

המחקר בדק את מוחם של עכברים וחקר את הביטוי של אלפי גנים שונים באיזורים שונים במוחותיהם של עכברי המעבדה.

בשלב הראשון, נמצאו 26 גנים שפגיעה בהם הוכחה כקשורה במישרין לאוטיזם, לפי מספר רב של מחקרים קודמים, ונוטים להתבטא באיזורי המוח השונים.

בשלב השני, חיפשו החוקרים את האיזורים הספציפיים במוח בהם הגנים הספציפיים באים ליידי ביטוי. באמצעות אלגוריתמים סטטיסטיים מורכבים, נמצא כי הגנים נוטים להתבטא, בעיקר בקליפת המוח הקטן ומעבר לכך גם בקליפת המוח, וגרעיני מוח נוספים באיזורים אחרים של המוח.

נסביר עוד כי נקודת המוצא של המחקר הוותיק היתה כי תפקודו של המוח הקטן בעכברים אינה שונה מהותית מתפקודו אצל בני אדם, בעיקר בשל העובדה המוחון מוכר כאיזור פרמיטיבי במוח שלנו.

ניתן לקרוא על מחקר נוסף שבדק את הקשר בין חיידקי מעיים לאוטיזם נבדק על עכברי מעבדה

וכך, לאורך השנים, תוצאותיהם של עשרות מחקרים שנערכו קודם כל על עכברים, לגבי תפקידם של גנים ועל מערכות עצביות וביולוגיות שקשורות באוטיזם, הציגו תוצאות שבהמשך הדרך, נמצאו מתאימות גם לתוצאות מחקרים מקבילים שנערכו על בני אדם.

בין השאר, גם מחקרים שהוכיחו כי ניתן לזהות פגיעה גנטית שגורמת לאוטיזם כבר במהלך ההריון וללא כל קשר למבנה המוח של העובר. מחקרים אלו שינו את המיקוד ובשנים האחרונות, עיקר המחקר של האוטיזם מתמקד בפן הגנטי.

החוקרים ציינו כי המצאותם של גנים הקשורים באוטיזם בריכוז גבוהה בקליפת הצרבלום, מעידה על כך שהצרבלום הוא איזור נוסף במוח שקשור להופעתם של מאפיינים על הרצף האוטיסטי.

עוד ציינו החוקרים כי הם מקווים כי פרסום תוצאות המחקר יהווה זרז למחקרים נוספים, שיבדקו את הקשר הייחודי שבין המוח הקטן לאוטיזם וכך גם לגבי חלקים אחרים במוח האנושי.

קריאה נוספת: חוש הריח של האוטיסטים דומה אבל שונה