ילדים רבים הסובלים מהפרעות ספקטרום האוטיזם (ASD) סובלים גם מהפרעות נפשיות מגוונות, כאשר חרדה חברתית הנה אחת התופעות הנלוות הנפוצות ביותר.
חרדה חברתית ואוטיזם הם מצבים שיכולים להשפיע עמוקות על התפתחותו של הילד ועל יכולתו לתפקד במצבים חברתיים מגיל פעוט ולאורך החיים.
זיהוי מוקדם של התסמינים וטיפול מקצועי יכולים לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים של הילדים ובני המשפחה, ולעזור לילדים להתמודד טוב יותר עם האתגרים החברתיים והרגשיים שעומדים בפניהם.
בסקירה שלפניך נסביר על הקשר בין אוטיזם לבין חרדה חברתית, המוכר לרוב ההורים לילדים על הרצף. כיצד החרדה והאוטיזם משפיעים זה על זה, ומה ניתן לעשות כדי לתת לילדים עם אוטיזם וחרדה חברתית כלים מעשיים שיוכלו לסייע להם להתגבר על התסמינים ולשפר את איכות חייהם.
נהוג לתאר את החרדה החברתית כמתאפיינת בחרדה פיזיולוגית המתבטאת לפני או במהלך מצבים חברתיים, חשש מהערכה שלילית, ונטייה להימנע מאינטראקציות חברתיות.
עבור חלק מהאנשים, התסמינים קלים ומופיעים רק בהקשרים מסוימים (לדוגמה: פחד במה או פחד קהל) ועבור אחרים, החרדה החברתית היא רחבה ומשפיעה על רוב האינטראקציות היום יומיות באופן משתנה.
תסמיני חרדה חברתית מתחילים בדרך כלל בגיל הילדות וההתבגרות ונמשכים מספר שנים לפני שפונים לעזרה מקצועית.
חרדה חברתית קשורה לסיכון מוגבר לבעיות קליניות אחרות, כגון הפרעות חרדה, שימוש מופרז באלכוהול וסמים ואיכות חיים ירודה.
האם חרדה חברתית היא חלק מאוטיזם?
מאחר שאנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים בזיהוי רמזים חברתיים, ניתן והגיוני מאד להניח כי חרדה חברתית היא מצב כמעט בלתי נמנע עבורם.
עם זאת, האוטיזם והחרדה החברתית אינם תמיד מופיעים יחד. אדם יכול להיות מאובחן עם אוטיזם בלבד, עם חרדה חברתית בלבד, או עם שניהם ביחד.
עשרות מחקרים שבדקו את הקשר בין הפרעת חרדה חברתית לאוטיזם הציגו נתונים המראים באופן עקבי ומובהק כי חלק ניכר מהאנשים המאובחנים עם אוטיזם סובלים גם מחרדה חברתית.
האינטראקציה בין שני המצבים הללו מתוארת כהחמרת מצב. אדם עם אוטיזם עלול לפתח חרדה חברתית כתוצאה של חוויות שליליות חוזרות בעת אינטראקציה חברתית.
אדם עם אוטיזם וחרדה חברתית עשוי למצוא את האתגרים החברתיים שלו מחמירים, מה שמקשה מאד להתמודד בחיי היום יום ובחברת אנשים.
הדומה והשונה
הדמיון בין הפרעות חרדה חברתית לאוטיזם משמעותי ומגוון. כך לדוגמא, הדמיון הבולט הוא השפעתם של גורמים גנטיים וסביבתיים כאחד על התפתחות שני המצבים.
מעבר לכך, גם האוטיזם וגם החרדה החברתית אינם נראים לעין באופן מובהק ומיידי (בלתי נראים) ולכן שניהם לא מובנים היטב על ידי אחרים.
נקודה משותפת נוספת לשני המצבים היא הנטייה להימנע ממצבים חברתיים. ילדים ומתבגרים עם חרדה חברתית נוטים להימנע מאינטראקציות חברתיות כמו מסיבות, פגישות בעבודה או מפגשים חברתיים.
באופן דומה, גם ילדים עם אוטיזם חווים קושי במפגשים חברתיים, כולל יצירת קשר עין, התחלת שיחה, פירוש והבנת רמזים חברתיים ואינטראקציה עם אנשים לא מוכרים.
הקריטריונים לאבחון אוטיזם וחרדה חברתית שונים מאוד. חרדה חברתית מתאפיינת בחרדה או פחד ממצבים חברתיים שבהם הילד מרגיש "נצפה" או "נשפט".
לעומת זאת, באוטיזם התסמינים כוללים ליקויים בתקשורת חברתית, באינטראקציה עם ילדים אחרים ובדפוסי התנהגות חזרתיים ומוגבלים.
תסמינים ראשונים אצל פעוטות וילדים
לפניך הסבר קצר אודות 5 התסמינים הנפוצים ביותר, אותם ניתן להתחיל ולאבחן בגילאים צעירים מאד, כבר אצל פעוטות.
הימנעות מסיטואציות חברתיות: ילדים עם חרדה חברתית ואוטיזם נוטים להימנע מאינטראקציות עם בני גילם, כבר מגיל צעיר מאד, במגע הראשון עם ילדים. הם עשויים לשחק לבד ולהעדיף שלא להשתתף ולהימנע לחלוטין מפעילות חברתית כלשהי.
קושי ביצירת קשר עין: אחת מהתכונות המשותפות לאוטיזם ולחרדה חברתית היא קושי ביצירת קשר עין. ילדי הרצף בכלל ואלה הסובלים גם מחרדה חברתית בפרט עלולים להימנע מלהסתכל על אנשים במצבים חברתיים מחשש להערכה שלילית או בגלל אי נוחות כללית.
בעיות דיבור בחברה: ילדים עם ASD וחרדה חברתית עשויים לדבר רק עם אנשים מוכרים ולהימנע מדיבור לחלוטין כשהם נמצאים בסביבה חדשה או עם ילדים בני גילם ואנשים שאינם מוכרים להם.
התפרצויות רגשיות: חלק מהילדים עם אוטיזם וחרדה חברתית חווים התפרצויות זעם או בכי כאשר הם נחשפים למצבים חברתיים מאתגרים, כמו מפגש תמים עם ילדים אחרים בגן המשחקים העירוני או השתתפות באירועים מרובי משתתפים.
רגישות מוגברת: לעיתים קרובות ילדי הרצף מגלים רגישות לרעשים, למגע או לאור, והרגישויות הללו עלולות להחמיר מאד באינטראקציות חברתיות לא מוכרות, מה שמעלה את מפלס הלחץ שלהם ומוערר את החרדה.
בריאות הנפש של הילד
אוטיזם משולב עם חרדה חברתית עלול לפגוע בבריאות הנפש של הילד והמתבגר. השילוב של שתי התופעות מהווה אתגר משמעותי עבור הילד וההורים, ומצריך תשומת לב וטיפול מקצועי כבר מגיל צעיר.
כמעט 40% מהילדים סאובחנו עם ASD סובלים גם מבעיות נפשיות נלוות נוספות, כולל הפרעות חרדה, דיכאון והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).
ללא טיפול הולם, ניתן לצפות לירידה באיכות החיים של הילד ולהחמרה בתסמינים.
מחקרים ותיקים
לאור שכיחות השילוב בין האוטיזם לחרדה, החלו מחקרים מפורטים בנושא כבר לפני שנים רבות.
מחקר מקיף שנערך בשנת 2008 בארצות הברית ובדק ילדים אוטיסטים בגילאי 10 עד 14 מצא כי אצל 72% מהנבדקים מתלווים לאוטיזם גם לקויות נוספות. 41% מכלל הנבדקים אובחנו עם שתי לקויות נלוות או יותר.
החוקרים הדגישו כי הסוגים הנפוצים ביותר של אבחנות נלוות מוגדרות שהפרעות חרדה מסוגים שונים.
בהמשך למחקר האמריקאי, ערכו מספר חוקרים מאוניברסיטת אמסטרדם מחקר ביקורת מקיף, שבדק 31 מחקרים שהתמקדו בנוכחות הפרעות חרדה בקרב ילדים אוטיסטים מתחת לגיל 18.
החוקרים ההולנדים הגיעו למסקנה לפיה לפחות 40% מהילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי סובלים גם מהפרעת חרדה חברתית.
חשוב להדגיש כי הפרעת החרדה כוללת תת אבחנות רבות ומגוונות, ובקרב הילדים האוטיסטים אובחנה הפרעת חרדה חברתית בנוכחות מודגשת של דאגה ופחד מופרז.
מחקר זה הוכיח כי הילדים המאובחנים עם אוטיזם חווים תסמינים ברמות משתנות של: פוביות שונות, אכילה בררנית, אובססיה, קומפולסביות, טיקים וחרדה חברתית – הרבה יותר מאשר ילדים שאינם מאובחנים.
החוקרים גם ציינו כי לילדים אוטיסטים לוקח לו זמן רב יותר לדווח על תחושות חרדה אותה הם חווים, מה שמעכב אפשרות לאבחנה רשמית, לעיתים גם במשך תקופות ארוכות מאד.
כפועל יוצא של אבחון מאוחר, גם הטיפול האפשרי בהפרעת החרדה מתעכב והאפקטיביות שלו פוחתת ככל שגיל האבחון מתקדם יותר.
לדברי החוקרים הילדים האוטיסטים, בהתאם לרמת התפקוד שלהם, מתקשים יותר לדווח על תסמיני החרדה ממנה הם סובלים ורבים מהם חווים את התסמינים באופן פנימי כלומר, הם חווים דאגה עקבית ומתמשכת ואינם משתפים או חושפים אותה לזולת.
החוקרים, לאורך השנים, מסבירים כי חייב לחול שינוי בדרך מדידת החרדה החברתית בקרב ילדים ובני נוער אוטיסטים.
טיפול מוקדם משפר את איכות החיים
ניתן וראוי להתאים טיפול פרטני לכל ילד אוטיסט הסובל מהפרעת חרדה חברתית. ניתן למצוא מספר פתרונות טיפוליים מקצועיים יעילים עבור הילד, בהתאם לרמת התפקוד ולגילו.
הטיפולים האפשריים הנם בין השאר: טיפול התנהגותי קוגנטיבי CBT, טיפולי ריפוי בעיסוק, טיפול במוזיקה, טיפול באומנות, טיפול בשיטת ABA, טיפול באמצעות מוצרי CBD או מוצרי קנאביס רפואי ועוד.
לאור מורכבותן של התופעות, אוטיזם וחרדה חברתית, כל אחת בפני עצמן ושתיהן במשולב, מן הראוי להתאים את הטיפול באופן ישיר וייחודי עבור כל ילד ומתבגר.
טיפול מוקדם, בגיל צעיר ככל שניתן ובאמצעות אנשי המקצוע הנכונים, עשוי להקל מאד על מסע חייו של הילד ולעזור בהקלה משמעותית של התסמינים והאתגרים הצפויים.
אנחנו ממליצים להורים לפנות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש והטיפול באוטיזם על מנת לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית עבור הילד.
קריאה נוספת: איך נראה העולם בראש של ילד אוטיסט?