למה חוק האוטיזם לא עבר?

מישהו עוד זוכר שמפלגת יש עתיד ביקשה להוביל הצעת חוק שאמורה היתה להסדיר את הזכויות והשירותים השונים שמגיעים לאוטיסטים בישראל?. יאיר לפיד, ממובילי הצעת חוק האוטיזם, מכיר את הנושא ממקור ראשון.

ביתו אובחנה עם אוטיזם ואשתו פעילה חברתית מוכרת למען זכויות האוטיסטים. הצעת החוק חוק האוטיזם אמורה היתה להוביל לשינוי מהותי, חוקי, בזכויות של עשרות אלפי משפחות המתמודדות עם האוטיזם בישראל. לצערנו הרב, הצעת החוק לא התמששה ונראה כי מאז אנו עסוקים בבעיות גדולות יותר… 🙁

לפי הנתונים שנאספו במהלך חמש עשרה השנים האחרונות אנו למדים על עלייה בלתי נתפסת במספר האוטיסטים המאובחנים בארץ. העלייה האדירה במספר המאובחנים היתה אחת הסיבות המרכזיות להצעת החוק, כך על פי מצדדיה.

למרות העליה התלולה במספר האוטיסטים בישראל, התקציב הממשלתי שהופנה לטיפול וסיוע למשפחות נשאר כמעט ללא שינוי, למעט תוספת זניחה וחסרת משמעות. במציאות הארץ ישראלית, משפחות רבות מתקשות להתמודד עם הנטל הכלכלי הכרוך בהענקת טיפול תומך לילדיהם.

חוק האוטיזם התעתד להקצות תוספת תקציב של שלוש מאות וחמישים מיליון ש"ח לתקופת זמן של כחמש שנים לצרכי האוטיסטים. מעבר לנושא התקציבי, הצעת החוק עסקה בהסדרה של מגוון זכויות המגיעות לאוטיסטים, בין השאר גם באמצעות חיסול הליכים בירוקרטיים מיותרים.

הצעת החוק קבעה כי נחוצה התוויית מדיניות שתאפשר למבצעי המדיניות לעשות שימוש בכלים שיעמדו לרשותם, לרווחת האוטיסטים ובני משפחותיהם.

מסתבר שלא כולם בעד…

בין המתנגדים לחקיקה ניתן למצוא דווקא הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, שאינם אוטיסטים, שמחו על ההפרדה שנקבעה בהצעת החוק, הפרדה בין אוטיסטים בעלי מוגבלויות לבין בעלי מוגבלויות אחרים, שאינם מאובחנים עם אוטיזם.

המתנגדים להצעת החוק בקרב ההורים ציינו במפורש כי אין ספק שיש צורך להשקיע ביותר כיתות, פתרונות תעסוקה לאוטיסטים בוגרים, מימון הוצאות סיעוד לאוטיסטים בתפקוד נמוך ועוד. הבעייתיות נעוצה בהפרדה בחוק המוצע בין אוטיסטים לבין בעלי צרכים מיוחדים שאבחונם שונה.

מה שנדרש, על פי המתנגדים, הוא חקיקה ענפה שתסדיר את הטיפול והתקציב בכלל בעלי הצרכים המיוחדים. התקצוב והמענה צריך להתבסס על יכולת התפקוד של הילד או הבוגר, על מצב סוציואקונומי של ההורים ועל מדדים אובייקטיביים נוספים – לא על סוג האבחנה, אוטיזם או אחרת.

התנגדות נוספת הגיעה  מצד גורמים במשרד הרווחה, שם טענו כי חקיקה כפי שהוצעה אינה ראויה שכן שר הרווחה מעביר תוספות תקציב יזומות לטובת הטיפול באוטיסטים, תוספות שאינן מצריכות חקיקה.

מטרת היוזמים, כך נטען, היא להפיק רווח פוליטי בלבד וזאת על גבם של אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים. החוק במתכונתו הוא מפלה ולא ראוי ודרושה הצעת חוק שונה, שתכלול את כלל בעלי הצרכים המיוחדים.

נכון לשנת 2023 עדיין לא קיים חוק המסדיר את זכויות האוטיסטים בישראל.

לקריאה נוספת: עלייה מתמדת במספר האוטיסטים בישראל