כמעט בלתי אפשרי לדבר ולכתוב על אוטיזם מבלי להזכיר כיתה משלבת ואת זכותם של הילדים האוטיסטים להשתלב במסגרת החינוך הרגיל.
הורים לילדים אוטיסטים יכולים לבחור עבורם את המסגרת החינוכית בה ילמדו ילדיהם. זכות ראשונים זו מוקנית להם, והם אינם חייבים לקבל את המלצות האבחונים.
חוק השילוב אשר נחקק בשנת 1988 בישראל, אשר גרם לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר רגילים בישראל, הוא חלק ממודל אידיאולוגי בינלאומי שהתפתח בשנות הששים. המטרה המרכזית לא השתנתה.
על העולם לעשות מאמץ לשלב בעלי מוגבלויות, ככל שניתן, בסביבת חיים רגילה בתחומים של חינוך, מגורים, עבודה ועוד.
בארץ החל שילוב בעלי צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות בשלהי שנות השבעים, והוא תואם את מדיניות משרד החינוך לה יש העדפה בולטת בשילוב השונה והאחר ולא בניתוקו מהחברה.
מטרת שילוב האוטיסטים בכיתות רגילות היא לספק להם סביבת לימוד נורמטיבית תוך שילוב הדרגתי המלווה ע"י היועצת החינוכית והמחנכת. לצוות החינוכי יש תפקיד רב משמעות עבור התלמידים האוטיסטים זאת מעבר לעשייה החינוכית. עבורם הם "העולם שבחוץ" זה שהם מרגישים חריגים בתוכו. חשים מאוימים ולא בוטחים בו.
האינטראקציה בין אנשי הצוות לבין התלמידים הללו, עשויה לתרום לריכוך החששות והחשדות שלהם, לתרום לביטחון העצמי שלהם תחת ההגדרה: שונים אבל שווים.
הם יוצאים לסיורים עם שאר התלמידים, לטיולים שנתיים, משתתפים בחגים וטקסים ונבנים ונתרמים מהתהליך כולו.
לאוטיסטים יכולות ייחודיות שצריך לפתח
הרבה תפיסות שגויות ושינויים עבר המושג אוטיזם החל מההגדרה הראשונה של הפסיכיאטר האמריקני ד"ר לאו קנר בשנת 1943 "אוטיזם בילדות המוקדמת" ושנה אחר כך "פסיכופתיה אוטיסטית", כפי שכינה אותה ד"ר הנס אספרגר.
כיום נתפס האוטיזם בקרב רבים מאנשי האקדמיה ואף על ידי אנשים על הספקטרום, כאוסף של לקויות נוירולוגיות, התפתחותיות מולדות שיש להן ביטויים שונים.
ה-DSM-5, ספר האבחנות מטעם ארגון הפסיכיאטריים האמריקאי, מתאר את האוטיזם כלקות ביצירת אינטראקציה חברתית- תקשורתית, התנהגות חזרתית, עיסוק בתחומי עניין מצומצמים ועוד.
הקולות הנשמעים היום קוראים להכיר בו כשונות נוירולוגית בעלת לקויות משמעותיות ובנשימה אחת מציינים את יתרונות התופעה.
יש אוטיסטים המציגים רמת משכל גבוהה בפתרון של בעיות סבוכות בתחומים שונים. יכולת מיוחד לדבוק בשיטתיות, זיכרון טוב, התמקדות בפרטי פרטים, יצירתיות מופתית והשקעה עצומה בתחומי עניין ותחביבים.
אוטיזם: זהות אנושית שונה בתוך מגוון נוירולוגי
תפיסה חדשה זו רואה באוטיזם זהות אנושית שונה בתוך מגוון נוירולוגי, ולכן יש טענות שיש צורך לעשות שינוי גם באופן הטיפול באוטיסטים.
דגומה לכך היא לאפשר להם להשתלב בכיתת שילוב ולא להפנותם אוטומטית, כפי שמתרחש במציאות, לבתי ספר במסגרת החינוך המיוחד.
חשוב להעניק לאוטיסטים הזדמנות אמיתית ללמוד בכיתת שילוב, להכיר בהם ולקבל אותם. לכבד את הייצוג העצמי שלהם ולאפשר גם להם מקום ומרחב להתפתח בעולם הרגיל.
אידיאולוגיה זו דורשת מכל המעורבים בתהליך הן ברמה הבית-ספרית והן ברמה המשפחתית, לעשות כל מאמץ שיידרש להצלחת השילוב.
מה התרומה של כיתת שילוב לילדים על הרצף?
עצם הימצאותם של ילדים על הספקטרום בכיתה בבית ספר רגיל, מאפשרת להם להיחשף לסביבת לימודים נורמטיבית ולרוב עם מספר גדול יותר של תלמידים מאשר בכיתת תקשורת בבית ספר לחינוך מיוחד.
נקודת המוצא הנה כי ילדים אוטיסטים יכולים להפיק תועלת רבה מאד מהשתלבותם במסגרות החינוך הרגיל הן ברמה החברתית והן ברמה הלימודית.
הם נחשפים למודלים שונים ומגוונים יותר של "טיפוסים", חווים התנהגויות שונות ורבות יותר, ורבים מהם עשויים, על דרך הלמידה או החיקוי, לתרגל, לרכוש ולשכלל מיומנויות וכישורים חברתיים חשובים, מה שסביר שלא היה מתאפשר להם במסגרת החינוך המיוחד וללא החשיפה לילדים אחרים.
בכיתה משלבת מתקיימת פעילות שוויונית משותפת בין התלמידים הרגילים לבין התלמידים האוטיסטים, אשר תורמת לסובלנות והיכרות עמם מצד התלמידים הרגילים.
סובלנות ושיוויון הנם ערכים שחשוב להנחיל, כבר מגילאים צעירים, ונראה כי הם מסייעים להסיר חסמים והתנגדויות של התלמידים הרגילים, ומצד שני מעודדת את התלמידים האוטיסטים לקיים שיח פתוח על אוטיזם, להבין מה הצרכים האמיתיים שלהם, לתקשר טוב יותר ולהתמודד מול עצמם ומול אחרים.
בכיתת שילוב כאמור נחשפים התלמידים האוטיסטים למגוון רחב של "טיפוסים" ודמויות ולמגוון של סוגים וערוצי תקשורת, מתוכם הם יכולים לבחור את חבריהם ולצאת מתוך הניתוק והבדידות האופייניים להם.
לא רק התלמידים האוטיסטים מרוויחים מהשילוב. ההיכרות שלהם עם ילדים רגילים גורמת לסביבה להבין ולהכיל את הלקות ללא סטיגמות, חשש או דעות קדומות.
בכך, השילוב למעשה מסייע לתקן תפיסות שגויות ומוביל לחברה יותר אמפטית, פתוחה וסובלנית לא רק כלפי אוטיסטים, אלא לכלל בעלי הצרכים המיוחדים.
כיצד משתלבים בכיתה משלבת?
כדי לשלב ילדים אוטיסטים בכיתת חינוך רגילה, עליהם לעבור ועדת שילוב אשר מתפקידה לבחון את התאמתם למסגרת של כיתה משלבת, מתוך ראיה של צרכי הילד.ה לפני הכל.
לא רק משרד החינוך, אלא גם הורים לאוטיסטים רואים בכיתת שילוב יתרונות רבים עבור ילדיהם כמו הזדמנות לקידום אישי, מיצוי פוטנציאל אישי וחשיפה לילדים אחרים, לא רק אוטיסטים. כמו כן הורים רבים מדגישים את הפן של רכישת מיומנויות חברתיות ותקשורת בין אישית במבחן ההתמודדות של הילדים עם אתגרים לימודיים וחברתיים "רגילים".
הורים שילדיהם שולבו בכיתות לימוד רגילות מספרים כי הם מרגישים יותר מעורבים בקבלת החלטות חשובות עבורם ועבור הילד.ה וכי ילדיהם זכאים לסל טיפולים של משלבת, שיעורי עזר ועוד.
ההוראה בכיתת שילוב מתבצעת בהתאם לתוכנית הלימוד הרגילה של משרד החינוך, לפי שכבות הגיל, תוך התאמות אישיות בהתאם ליכולות ולצרכים של כל תלמיד. אורך שנת הלימודים ושעות הלימוד הם כנהוג בכל בתי הספר.
עבור כל תלמיד.ה בכיתה משלבת, תיבנה תוכנית אישית לה שותפים מחנכת הכיתה, מורת השילוב והורי התלמיד. לאורך שנת הלימודים נערכים מפגשים עם הילד.ה, מחכנת הכיתה, המורה המשלבת וההורים, במטרה לחזק את המעורבות של הצדדים ולחבר ביניהם.
ועדת הזכאות קובעת אילו מבין הילדים האוטיסטים זכאים גם לקבלת סל שירותים מיוחדים וכאמור גם שעות משלבת אישית.
התיקון לחוק יצר כיתות שילוב
בקיץ 2018 אושר בכנסת תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד, המנחה השמה ושילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות חינוך רגילים. הכלה והשתלבות כזו, כך לפי החוק, מהווים אתגר לחברה בישראל והמטרות שלו הן:
- פיתוח וקידום הכישורים, הלמידה והיכולות המנטליות והפיזיות של כל תלמיד בעל צרכים מיוחדים.
- מתן מענה מותאם אישית לכל תלמיד בהתאם לתמיכה וליכולות שלו, תוך הצבת תכלית קידום ומיצוי יכולותיו האישיות בהיבט הרגשי, השכלי, הנפשי, החברתי והלימודי.
- הקניית מיומנויות של כישורים חברתיים וכישורי חיים.
- עיגון זכותו של כל תלמיד בעל צרכים מיוחדים בפעילות ומעורבות שוויונית בחברה על כל רבדיה.
- קידומו והכשרתו באופן שיאפשר לו לחיות חיים עצמאיים.
- שילוב תלמידים על הספקטרום במוסדות חינוך רגילים.
כולנו תקווה כי יותר ויותר ילדים וילדות על הספקטרום יוכלו להשתלב במסגרת החינוך הרגיל, בכיתה משלבת, תוך קבלת תמיכה מערכתית ומימון ציבורי. זה חשוב לילדות ולילדים, זה חשוב למשפחות שלהם ולכולנו כחברה צודקת ובריאה יותר.
קריאה נוספת: תתקדמו – מתגייסים על הספקטרום האוטיסטי