ויסות חושי אוטיזם וילדים

החושים הם הערוצים העיקריים שבאמצעותם אנו מקבלים ומעבירים מידע ממערכת העצבים אל המוח שלנו. הם מאפשרים לנו לתפקד בסביבתנו ולזהות את המידע מהסביבה. המערכות התחושתיות מאוגדות לסוגי החושים השונים וכוללות את:מערכות הראייה, השמיעה, הטעם, הריח וכוללת גם את מערכות: המגע (טקטילית), התנועה (וסטיבולרית) ומערכת התחושה העמוקה (פרופריוצפטיבית).

כל אחת ממערכות התחושה הללו, מסייעת בסביבת התחושה של האדם ומאפשרת לו לזהות את הסימנים והמידע החושי שמסביבו. ויסות חושי משפיע על קשב, שליטה, פיתוח כישורים מוטוריים, התנהגות, אינטראקציה חברתית ועוד.

אם החושים פועלים באופן תקין, אז אנו מסוגלים להתמודד ולהבין את העולם. אך מה קורה כאשר רמות הרעש או המגע או כל אחד מהחושים, מגיעים בעוצמה מוגברת או מופחתת או חסרה?

כאן מתגלה העולם של ויסות החושים, ההתנהגות שבה מתמודד האדם עם ההפרעה במערכתו החושית. ויסות חושי הוא מנגנון התפתחותי בסיסי וחשוב, במיוחד בהקשר הקליני, ופרט בהקשר של אנשים עם אוטיזם. אדם שחש שונה, יחווה את העולם באופן שונה ותגובתו והתנהגותו, יהיו שונות בהתאם.

אנשים עם אוטיזם יכולים לחוות ויסות חושית שונה מזו של אנשים נוירוטיפיקלים (ללא אוטיזם). ישנם כאלו שיש להם רגישות גבוהה יותר לחושי הראיה, השמיעה, המגע וכדומה, ולעיתים יתר רגישות זו יכולה לגרום להם להיות פחות נעימים במצבים שבהם אנשים אחרים אינם מתעצבנים.

לעומת זאת, ישנם אנשים עם אוטיזם שמרגישים פחות את החושים ונדרשים לרמות גבוהות יותר של מידע חושי כדי להתעורר ולהגיב. זה יכול לגרום להם להפריע באינטראקציה חברתית או לקשות עליהם להבחין במידע חשוב בסביבתם.

מתי לגשת לטיפול?

התערבות טיפולית נדרשת, במקרים בהם הקושי בוויסות החושי פוגע בתפקוד היומיומי של הילד או בסביבה. במצב זה, יש לפנות למרפאה בעיסוק אשר תאבחן את הילד, שתבין את הפרופיל האישי הייחודי של אותו ילד ובהתאם אליו, תבנה תכנית טיפולים.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של קשיים בוויסות החושי בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי:

תגובתיות יתר

אצל ילדים עם תגובתיות יתר הגירוי נקלט בעוצמה רבה יותר, ובהתאם התגובה לגירוי תהיה עוצמתית גם כן. למשל, כאשר הילד ישמע רעש, הוא יכול לחוות אותו כבלתי נסבל ונראה אותו מניח את ידיו על אוזניו. דוגמא נוספת, במצבים כאשר יהיה אור מהבהב בחדר, הילד יכול להתמקד רק בו ויהיה לו קשה לבצע פעולות אחרות שדורשות ממנו ריכוז.

תת תגובתיות

אצל ילדים המאופיינים בתת תגובתיות, הגירוי נקלט באופן חלש יותר. כך למשל, נוכל לראות ילדים נופלים ונחבלים, אך לא יתלוננו על כאב. דוגמא נוספת היא שהילד לא יבחין בהימצאות אבן בתוך הנעל, כיוון שזה לא יפריע לו בתחושה.

חיפוש חושי

במצב של חיפוש חושי, יהיה צורך בחיפוש מתמיד אחר הגירוי. ילדים המאופיינים כמחפשי תחושה, פועלים כך לצורך הגעה לרגיעה ווויסות עצמי.

במקרה כזה, נראה את הילד נוגע בכל מה שבסביבתו, מדבר עם אנשים תוך כדי מגע בהם, משפשף חפצים על גופו, נושך חפצים או אוכל מאכלים קשיחים או עם טעמים דומיננטים.

חשוב להבהיר, שבכל אחד מהחושים, יכול להתקיים קושי אחר בוויסות החושי. ילד יכול לסבול מתגובתיות יתר בתחום הראייה ומתת תגובתיות בתחום המגע.

לכן, חשוב להבין את הפרופיל החושי הייחודי של הילד, על מנת להתאים לו את הטיפול בהתאם.

הפרעת ויסות חושי: איך מזהים?

ישנם התנהגויות נפוצות היכולות להעיד על קושי בוויסות חושי אצל הילד.ה והן מתקיימות בכמה תחומי חיים:

• הימנעות מלבישת בגד חדש, אי סבילות לתוויות, תפרים או בדים מסוימים.
• התנגדות לצחצוח שיניים, תספורת, גזירת ציפורניים ואפילו חפיפת הראש.
• לילד יכולה להיות בררנות במגוון של מאכלים (חוזק טעם, טמפרטורה, מרקם)
• ישנו קושי להירדם, בגלל קולות או מגע של השמיכה על גופו, טמפרטורת החדר ועוד.
• הילד עשוי לקחת סיכונים במקומות כמו גן משחקים ולקפוץ ממקומות גבוהים, או לחילופין להימנע מלהשתתף במשחקים.
• הילד יכול להגיב בחיפוש יתר של קרבה, חיבוק, ליטוף או להיפך, להימנע ממגע.
  ועוד.

עזרה לילד עם קושי בוויסות חושי

סיוע לילד.ה עם קושי בוויסות חושי דורש רגישות, הבנה ושיתוף פעולה, במיוחד עם הילד.ה על הספקטרום האוטיסטי.

הנה מספר דרכים לעזור לילד עם קושי בוויסות חושי:

האזנה והבנה: ראשית, תשמעו לילד ותבינו את האתגרים החושיים שהוא חווה. התנהגו ברגישות והבינו שקשיי ויסות חושי הם אמיתיים ולא פשוטים לו. די אפילו רק לצפות בו מהצד ולהיות רגישים לסיטואציות בהם הם נמצא וכיצד הם מגיב אליהם.

יצירת סביבה חושית נעימה: נסו ליצור סביבה ביתית או בסביבת הלמידה שמסייעת לילד להתמודד עם הרגשות והתחושות שלו. זה יכול לכלול פינות שקטות עם תאורה רכה, פופים רכים לישיבה וגם נרות ארומטיים יכולים לגרום לרגיעה.

תמיכה בתהליכי הלמידה: כשילד עם קושי בוויסות חושי נמצא בסביבת למידה, יש לתמוך בו באופן אישי ולהתאים את הלמידה לצרכיו.

תמיכה חברתית: עשו מאמץ כדי לעודד חברויות ותמיכה חברתית. הילד הסובל מקושי בוויסות, יכול להרגיש נחוץ ומקובל בחברה, בעזרת תמיכה חברית. מה שיכול לעלות את בטחונו העצמי.

פועלים יחד עם מומחה: בשיתוף פעולה עם מומחה כמו טיפול בהתנהגות, טיפול רגשי או טיפול חושי, ניתן לפתח אסטרטגיות וכלים אישיים להתמודדות עם הקשיים.

התנהגו ברגישות: הימנעו מלהטיל אשמה על הילד ועל הקשיים שלו. הבינו שוויסות חושי היא תופעה ביולוגית ולא דבר שהילד רכש או שולט בה.

סבלנות: תהיו סבלניים ותשימו לב שלא כל הימים יהיו יעילים ומוצלחים. התקדמות עשויה להיות איטית ודורשת התמדה.

קריאה נוספת בנושא: ויסות חושי ראייתי אצל ילדים אוטיסטים