קיבעון התנהגותי אצל ילדים על הרצף

אין זה סוד כי אחת ההתנהגויות המאפיינות ילדים ומבוגרים על הרצף האוטיסטי הנה קיבעון התנהגותי. הלכה למעשה המדובר על התנהגות אובססיבית, חזרתית, של תנועות סטריאוטיפיות מוטוריות.

במחקר שעסק בנושאים אלה אשר דו"ח ממנו פורסם בירחון האמריקני: Autism Spectrum Disorder Reina S. Factor et.al. Journal of Autism and Developmental ניסו החוקרים לבחון מהו המקור והגורמים המובילים להתנהגויות אלה, נושא שמעסיק את עולם המדע העוסק בחקר אוטיזם מזה שנים רבות.

המחקר נערך באמצעות מדגם של 44 ילדים על הרצף בני 2-17 המתגוררים במדינות בדרום מזרח ארצות הברית. במסגרתו התבקשו הוריהם של הילדים האוטיסטים למלא שאלונים מפורטים בנושאים של קיבעון התנהגותי, רמות חרדה חברתית וחוסר מוטיבציה.

מהממצאים עלה כי חרדה גבוהה מגבירה את הקיבעון ההתנהגותי אצל אוטיסטים אולם לחרדה למשל, לא היתה שום השפעה על התנהגות מוטורית חזרתית. מכך מסיקים החוקרים כי לכל אחד מתחומים אלה גורם נפרד.

פיתוח מיומנויות חברתיות מפחית קיבעון מחשבתי

עוד עלה כי התערבות טיפולית מוקדמת לצורך פיתוח של מיומנויות חברתיות אצל אוטיסטים, עשויה להפחית את הקיבעון המחשבתי וההתנהגות החזרתית שלהם ולהגביר את המוטיבציה החברתית. מהקשר בין המוטיבציה החברתית לבין חומרת ההתנהגות החזרתית ניסן להסיק כי קיים מנגנון המשותף לשניהם.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין חרדה וקיבעון התנהגותי לבין מוטיבציה חברתית, שיש לה השפעה מטיבה וממנו עלה כי חרדה ברמה גבוהה בעקבות שינויים, תוביל לקיבעון אשר יבוא לידי ביטוי בהיצמדות לטקסים, דפוסי חשיבה מקובעים ושגרה מוכרת והוא גם קשור לאוטיסטים בעלי מוטיבציה חברתית חלשה.

ההמלצה הברורה היא אם כך לזהות ולאתר שיטות טיפול ממוקדות קיבעון התנהגותי ולא דווקא טיפולים המתמקדים בהתנהגויות הסטריאוטיפיות המוטוריות. ההתמקדות בטיפול בחרדה המובילה להחרפת הקיבעון ההתנהגותי, בהחלט עשויה לגרום לצמצומו וכן להתמודדות נכונה עם אינטראקציה חברתית.

שיפור ההתפתחות הקוגניטיבית אצל אוטיסטים

מחקרים רבים הציגו עד כה שיפור משמעותי בהתפתחות קוגניטיבית אצל אוטיסטים בעקבות התערבות טיפולית בתיווך הורים. במחקר הנוכחי נבחנו הגישות הטיפוליות השונות המוצעות להתנהגות חזרתית וכיצד ניתן למדוד את השינוי או ההחמרה בעקבות התערבות הורית.

בנושא זה נסקרו מחקרים על התערבויות שונות שהתייחסו לטיפול. רובן היו על פי עקרונות הגישה הטיפולית ABA, המבוססת על מחקרי התנהגות ולמידה שמטרתה להגביר את האינטראקציה החברתית החיובית אצל אוטיסטים, ולהפחית את ההתנהגויות הבלתי רצויות כמו התחמקות, בריחה, התקפי זעם זאת באמצעות חיזוקים מהסביבה.

קיבעון מחשבתי מוביל להתנהגות חזרתית וטקסיות

מסתבר כי התנהגויות חזרתיות, אובססיות, טקסים ועוד עשויים לגרום להנאה אצל ילדים ומבוגרים על הרצף. זוהי גם דרכם להתמודד עם החיים.

חלקם לא חשים שהתנהגות חזרתית מהווה בעיה משום שכאמור במחקר הנ"ל, התנהגות זו בולטת בעיקר במצבי חרדה וסטרס ואינן מפריעות להן בתפקוד ובהתנהלות אשר בשגרת היום יום.

התנהגות חזרתית כוללת גם עיסוק אובססיבי עמוק בתחומי עניין מצומצמים. זה עשוי להוות יתרון שיגרום להם לפתח קשרים חברתיים או קריירה. מצד שני התנהגויות אלה מהוות קושי עבור הסביבה המתקשה לייצר עמם אינטראקציה ומונעת גם מהם אינטראקציה עם העולם סביבם.

חלקם נצמדים גם לרכישת ידע והשקעה בתחביבים ספציפיים כמו: איסוף צעצועים מסוימים, לימוד תאריכים היסטוריים, צפייה בתוכניות טלוויזיה קבועות, אובססיה לאסוף לוחיות רישוי, מכונות צעצוע, פקקים, חלקם עסוקים בהערצה של מלחמת הכוכבים, איסוף דינוזאורים, כרטיסי אוטובוס, חרקים ועוד.

העניין שלהם יהיה אובססיבי, עוצמתי והם יהיו עסוקים יום יום בסידור קבוע של האוספים שלהם.

קיבעון מחשבתי והיצמדות לרוטינה

מהמחקר עלה כי הטיפול בהתנהגויות חזרתיות נובע מההטרוגניות שלהן. ישנן שתי קטגוריות עיקריות המאפיינות אותן.

התנהגות אחת ברמה נמוכה כוללת תנועות ופעולות מוטוריות סטראוטיפיות חוזרות. שימוש חושי או סטריאוטיפי בחפצים. התנהגות ברמה גבוהה יותר קשורה לתפקוד קוגניטיבי ומאופיינת בקיבעון התנהגותי, היצמדות לרוטינה ועיסוק אובססיבי בתחומי עניין מסוימים ומצומצמים.

לכל אחת משתי הקטגוריות הללו מוצעים טיפולים אחרים כמו חסימה, ארגון התנהגות חדשה, טיפול קוגניטיבי ועוד.

המסקנה שעלתה מהסקירה הנוכחית היא כי יש להשקיע יותר תשמות לב בטיפול בנושא של קיבעון התנהגותי אצל ילדים על הרצף, וכי יש לבצע פרקטיקות ומחקרים שישקפו את ההמלצות הניתנות להורים בתחום הזה כולל מדידות לפני ואחרי התערבות טיפולית.

קריאה נוספת: האבחון של הילד.ה המבחן של הזוגיות!