רמזים חברתיים ואוטיזם: אתגר

נוירוטיפיקלים לעיתים קרובות מתקשרים ולא רק באמצעות מילים. הבעות הפנים ושפת הגוף שלנו יכולים לסייע בתקשורת לגבי התחושות הברורות שלנו בנוגע למצב מסוים. ילדים ומתבגרים עם אוטיזם מתקשים להבין רמזים חברתיים, והם עשויים לפרש אותם לא נכון ולא לדעת כיצד להגיב בצורה הולמת.

מאות מחקרים, לאורך השנים, הוכיחו כי האוטיזם משפיע על האופן שבו המוח מעבד מידע המגיע אליו מרמזים חברתיים של האנשים הסובבים את האוטיסטים. אנשים עם אוטיזם לרוב יחמיצו רמזים דקים [יותר ופחות] לגבי התחושות של אדם אחר.

יחד עם זאת, ישנן כמה דרכים יעילות וחשובות שעשויית לסייע לאוטיסטים לפתח את הכישורים הנדרשים לצורך זיהוי רמזים חברתיים.

מה זה בכלל אומר?

בהגדרה הפשוטה ביותר, רמזים חברתיים הם אותות בלתי מילוליים המשמשים לתקשורת לגבי תגובות, מחשבות ותחושות והכוונות שלנו כלפיהן. רמזים חברתיים ממלאים תפקיד חיוני בהבנה ההדדית בין בני אדם, והנם חלק קריטי מהאינטראקציות החברתיות המוצלחות.

רמזים חברתיים מסייעים לאנשים לנווט בתרחישים מורכבים כאשר התקשורת המילולית אינה מספקת. הם עוזרים לנו להבין מתי עלינו לדבר בשיחה ומתי מישהו שאנו אוהבים זקוק להקשבה ותמיכה מצידנו. רמזים, כמו הבעת פנים כעוסה או מאוכזבת, מביעים ללא מילים את תחושתיו של הניצב ממול והוא מצפה שנבין אותם.

זיהוי רמזים חברתיים הוא חלק חשוב מאינטראקציה חברתית שרבים מהילדים והמתבגרים על הרצף האוטיסטי עשויים למצוא כאתגר לא פשוט בכלל. מאידך, ברגע שהאוטיסטים מסוגלים לזהות רמזים חברתיים, הם יכולים גם ללמוד את הדרכים הטובות ביותר להגיב, מה שיכול להוביל לאינטראקציות חברתיות משמעותיות מאד עבורם.

דוגמאות לרמזים חברתיים

יש מגוון רחב של רמזים חברתיים שאנו משתמשים בהם מדי יום כדי לסייע בתקשורת ללא צורך בשפה מדוברת.

כמה מהרמזים החברתיים הנפוצים יותר כוללים:

• הבעות פנים – תנועות עם הפה, כמו חיוך או זעף שמצביעים על שמחה או עצב, או תנועות כמו הרמת גבות, שמצביעות על הפתעה.
• מחוות – כוללות הנהון או ניענוע ראש להבעת הסכמה או אי-הסכמה. מחוות אחרות כוללות משיכת כתפיים כשאיננו בטוחים או נפנוף ידיים להביע כעס או תסכול.
• שפת גוף – כוללת איך אנו מחזיקים את הזרועות שלנו או יושבים על כיסא. זרועות פתוחות או ישיבה זקופה יכולות להראות גישה מקבלת. זרועות סגורות או ישיבה שפופה יכולים להצביע על סגירות או חוסר נוחות.
• טון דיבור – יכול לשמש להביע התרגשות, רצינות או עצב בהתאם לאיך שהטון של הקול עולה או יורד.

איך האוטיזם משפיע?

זיהוי רמזים חברתיים עשוי להיות קל ומובן מאליו לאנשים נוירוטיפיקלים, אך אותו תהליך הופך להיות הרבה יותר קשה עד בלתי אפשרי עבור ילדים על הרצף האוטיסטי. ילדים ומתבגרים עם ASD לעיתים קרובות מתקשים לקלוט רמזים חברתיים עקב עיבוד שונה של המידע הנקלט במוחם.

התהליך במוח של ילדים אוטיסטים שאינו מאפשר או מקשה עליהם לעבד ולהבין רמזים חברתיים מורכב מכמה גורמים נוירולוגיים והתנהגותיים. בין השאר הוצגו שינויים תפקודיים באזור במוח, האמיגדלה, שממלאת תפקיד חשוב בעיבוד רגשות וזיהוי הבעות פנים.

הבעות פנים

חיוך או זעף עשויים להיות הדרך שלנו להביע את רגשותינו, אך עבור לילדים האוטיסטים קשה יותר להעריך רגשות העולים מתוך הבעות פנים של הזולת. אי היכולת לפענח הבעות פנים יכולה להוביל לקשיים משמעותיים ביצירת קשרים חברתיים ותחזוקתם.

מחוות

שפת גוף ומחוות עשויות לשמש להביע עניין או חוסר עניין במצב מסויים ותמיד יתפסו כמובנים מאליו עבור נוירוטיפיקלים, אך הילדים [והבגירים] שעל הרצף האוטיסטי עשויים לפרש אותם לא נכון או שלא להבינם כלל.

בעוד שמחוות עשויות להנחות ולהוביל את השיחה עבור הנוירוטיפיקלים, הן יכולות להפוך למסיחות דעת, בלתי מובנות ומבלבלות מאד עבור האוטיסטים.

טון דיבור

שינויים קלים בטון הדיבור יכולים לשנות את המשמעות של מילים מסוימות, כגון רמיזה על טון סרקסטי, מתבדח או נרגש. למרבה הצער, האוטיסטים הרבים שסביבנו מתקשים בזיהוי הדקויות של שינויי טון הדיבור, מה שמוביל פעמים רבות לחוסר הבנה ולאתגרים בין אישיים המרחיקים את האוטיסטים ומנכרים אותם.

הקשרים חברתיים

רוב האינטראקציות החברתיות כוללות כללים בלתי מדוברים לגבי איך הן צריכות להתפתח ולהתקדם ושוב, לרובינו זה מובן מאליו ולכן השיחה קולחת ומתקדמת ללא בעיה.

מאידך, ילדים מאובחני ASD לא בהכרח ידעו לפרש את ההקשרים הברורים והבלתי מדוברים, כמו מתי להיכנס ולהתערב בשיחה. זאת הסיבה שפעמים רבות לילדים אוטיסטים יש נטיה לדבר ביחד עם ילדים אחרים ולא להמתין לתורם.

זה לא קורה בגלל שלילד אין סבלנות והוא לא מתעניין בשיחה עם חברו, אלא בגלל שהוא לא מצליח להבין את ההקשר החברתי הברור למי שאינו אוטיסט ומסביר מתי הגיע התור לדבר.

הילד לא מבין, אז מה?

אי הבנה ואי יכולת לפענח רמזים חברתיים משפיעה באופן משמעותי על מערכות יחסים ואינטראקציות חברתיות של ילדים עם אוטיזם וכמובן שגם על מתבגרים ובוגרים עם ASD.

ההשפעות של חוסר היכולת לפענח רמזים חברתיים מובילות למכשולים המקשים על הילדים לבנות, לטפח ולתחזק מערכות יחסים משמעותיות. וכך, רבים מהילדים על הרצף חווים חרדה חברתית מוגברת, חוסר ביטחון עצמי ולחץ מתמשך עקב הבידוד החברתי, מה שעלול לפגוע ברווחה הכללית שלהם.

ילדים אוטיסטים נוטים לפרש דברים באופן מילולי בלבד וכך הם מפספסים רמזים חברתיים בעלי משמעות רבה. הליך "מפוספס" זה תורם לכך שהילדים מתקשים למצוא חברים חדשים ומרגישים בדידות רבה לפרקים ולעיתים גם לתקופות ארוכות ומשמעותיות.

בעיני הילדים הנוירוטיפיקלים התנהגות כזאת וחוסר הבנה של המובן מאליו לכאורה נתפסת כדבר חריג ומוזר.

ילדי הרצף, שמבינים עמוק בפנים כי "משהו לא בסדר" ולא רוצים להתפס כחריגים וחסרי רגשות, לעיתים מגיבים בצורה הפוכה והופכים לרגישים בצורה קיצונית, הכל במטרה שלא לפספס את הרמזים החברתיים שחברייהם משדרים.

כך לדוגמא, הילד האוטיסט מתקרב פיזית לחבריו בגן הילדים, כי הוא חש שאם יתקרב אולי יצליח להבין אותם טוב יותר, כי הוא מרגיש שהוא כל הזמן "מפספס" ו"לא מבין אותם".

בפועל, הילדים האחרים מבקשים שיתרחק כי הקרבה בפיזית "צפופה" להם מדי, אך הילד אינו מתרחק כי הוא "רוצה להיות חלק", מה שרק מרגיז את חבריו יותר והם מתעצבנים והילד לא מבין… אינטראקציות חברתיות כאלה רק משיגות תוצאות שליליות עוד יותר, ומובילות לריחוק עד כדי בדידות עמוקה של הילד המאובחן.

ללמד ילדים עם ASD להבין רמזים חברתיים

למרות הקושי הרב שבזיהוי רמזים חברתיים, כבר מגילאים צעירים מאד, חשוב לדעת ולזכור כי ישנן אסטרטגיות ומספר טיפולים מיוחדים, שיכולים לסייע מאד לילדים, כבר החל מגיל 3 ואילך.

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על 2 שיטות טיפול עיקריות שנמצאו יעילות, לצורך הנגשת היכולת לקלוט ולפרש רמזים חברתיים בצורה "נורמלית" יותר.

טיפול ABA

בעוד שטיפול בשיטת ABA (אנליזה התנהגותית יישומית) אינו בהכרח מתאים לכל הילדים על הרצף האוטיסטי, הוא בהחלט הוכר כטיפול יעיל לצורך הוראת כישורים חברתיים לילדי הרצף.

טיפול ABA נוטה לפרק אינטראקציות חברתיות מורכבות וללמד אותן כשלבים קטנים יותר, אותם "קל" יותר לילדי הרצף לעכל ולעבד. טיפול ABA נוטה להשתמש בעקרונות מחזקים והתנהגויות חוזרות בכדי לעודד כישורים חברתיים חיוביים ובכך מסייע לילדים בזיהוי ומתן פרשנות נכונה לרמזים חברתיים.

התערבות מוקדמת ותמיכה מקצועית

התערבות מוקדמות מתבצעות בגיל הגן או לפניו, החל מגיל 2 או 3 שנים. בתקופה זו, המוח של הילד הצעיר עדיין מתהווה, כלומר הוא יותר "פלסטי" או ניתן לשינוי מאשר בגילאים מבוגרים יותר.

בשל הפלסטיות הזו, טיפולים עשויים להיות יעילים יותר ולהשיג תוצאות מצויינות בטווח הארוך. התערבויות מוקדמות לא רק נותנות לילדים את ההתחלה הטובה ביותר האפשרית, אלא גם את ההזדמנות הטובה ביותר להתפתח למלוא הפוטנציאל שלהם.

ככל שהילד מקבל עזרה מוקדם יותר, כך הסיכוי ללמידה והתקדמות גדולים יותר, גם ככל שהדברים נוגעים להבנה ופרשנות של רמזים חברתיים. למעשה, המומחים בתחום ההתערבות המוקדמת ממליצים להתחיל התערבות התפתחותית והתנהגותית משולבת מיד לאחר אבחון אוטיזם או עם הופעתם של סימנים ראשונים לאוטיזם אצל הילד הפעוט.

מספרים מחקרים שהתפרסמו במהלך 4 השנים האחרונות הוכיחו כי באמצעות התערבות מוקדמת, חלק מהילדים האוטיסטים מתקדמים בצורה כזו שהם כבר אינם מוגדרים עוד על הרצף האוטיסטי.

תוכניות התערבות מוקדמת עוזרות לילדים לרכוש את הכישורים הבסיסיים שהם לרוב לומדים בשנתיים הראשונות לחייהם, כגון: כישורים פיזיים, כישורי חשיבה, כישורי תקשורת, כישורים חברתיים וכישורים רגשיים ובכלל זאת יכולת משופרת להבנה וקריאה של רמזים חברתיים כאמור.

כחלק מהתוכנית הטיפולית, ניתנת גם הדרכת הורים מקיפה על מנת שההורים ובני המשפחה יוכלו לתמוך ולעזור לילד הצעיר גם בבית ובחיק המשפחה.

תרגילים מעשיים

בעוד שהתערבות מוקדמת, תמיכה מקצועית וטיפול בשיטת ABA בהחלט תורמים רבות ומסייעים לילדים האוטיסטים לזיהוי רמזים חברתיים, הרי שההורים והמטפלים צריכים תרגילים שיעזרו לשלב אותם בשגרת היום-יום של התינוק או הילד הצעיר.

כמה תרגילים מעשיים שיכולים לסייע בהוראת כישורים חברתיים: סיפורים חברתיים, תמיכה ויזואליות, משחקי תפקידים וחיקוי.

תרגילים אלה, לאחר הדרכה ברורה מצד איש או אשת מקצוע המתמחה בטיפול באוטיסטים, מסייעים לתרגל אינטראקציות חברתיות "על יבש" ולסייע לילדי הרצף לפרש רמזים חברתיים ולתרגל כישורים חברתיים גם במגע עם ילדים אחרים ו"בזמן אמת".

במסגרת התרגול נערכות עם הילד סימולציות שעוזרות להמחיש ולהסביר מצבים חברתיים שכיחים, כאשר תרגול כאמור הוכח כיעיל במיוחד ומומלץ על ידי מומחים לטיפול באוטיזם.

הבנה למרות האוטיזם

ילדים עם אוטיזם מתקשים מאד ולעיתים כלל אינם מבינים רמזים חברתיים שאנשים נוירוטיפיקלים לוקחים כמובן מאליו ואינם "עוצרים לחשוב עליהם" ולו לרגע. רמזים בלתי מילוליים, הבעות פנים ושפת גוף פשוט אינם נקלטים כפשוטם ועשויים להיות חסרי ערך עבור ילדים עם ASD מאובחן.

אי היכולת לקלוט ולעבד את הרמזים החברתיים שסביבם, כבר מגילאי ינקות, יוצרת קשיים בתקשורת חברתית ועלולה לגרום לבידוד חברתי, חרדה ולחץ.

הורים ומטפלים צריכים להיות סבלניים ולהשקיע זמן ומחשבה במתן סיוע ללימוד כישורים חברתיים כבר ממועד האבחון, בגיל צעיר ככל שניתן – אז עוד ניתן לעשות שינוי ולסייע לילדים ללמוד ולהתקדם. ניתן לתמוך ולעזור לילדים באמצעות 3 השיטות שציינו, באמצעות חיזוק חיובי ואימון הכישורים החברתיים של הילדים כבר מגיל פעוט.

סיוע לילדים על הרצף האוטיסטי לתרגל אינטראקציות חברתיות ולהבין רמזים חברתיים יכול להוביל למערכות יחסים משמעותיות יותר עבורם ועבורכם ולשיפור משמעותי באיכות החיים. אל תוותרו על זה.

קריאה נוספת: איך מתאימים את הטיפול הטוב ביותר לילד.ה?