הדיכאון הוא מצב רפואי שכיח שגורם לתחושות עצב ו/או לאובדן עניין בפעילויות שבעבר הסבו הנאה. ילדים ומתבגרים עם אוטיזם נוטים לדיכאון פי 4 ויותר מבני גילם שאינם מאובחנים עם ASD.
מטבע הדברים, בתקופת הילדות וההתבגרות הילדים נחשפים ליותר ויותר סיטואציות וחוויות חברתיות. כתוצאה מכך, הם עלולים לעבור שלבים של דיכאון, בשל כמה סיבות וגורמים "מעוררים" הקשורים באופן ישיר לאוטיזם.
ההתמודדות מול תסמיני האוטיזם גובה מהילד מחיר נפשי כמעט בכל מקרה, ובכך מעמיסה ומציבה מול הילד אתגרים נוספים עמם הוא חייב להתמודד.
כהורים, חשוב שנקפיד על כך שהילדים יקבלו חיבוק חם ותמיכה משפחתית ומקצועית הולמת ומספקת, בכדי לסייע להם להתמודד עם העומס הרגשי הנובע מהאוטיזם ולעיתים גם מתחושה של מצד רוח ירוד שעשויה להתעורר כבר בגיל צעיר ובהפתעה כמעט מוחלטת.
ישנם כמה גורמים מרכזיים הקושרים בין אוטיזם ומצבו הנפשי של הילד:
- חשיפה מוקדמת ומתמשכת לאירועי אלימות ובריונות
- הכרה בשוני ובהבדלים בין הילד לחבריו הנוירוטיפיקלים
- תופעות של חרדה חברתית וקושי יסודי ליצור חברים חדשים
- קושי משמעותי משתנה, לפי רמת התפקוד, בביצוע משימות מורכבות
מה הקשר לדיכאון?
על פי מחקר מרתק שפורסם במהלך שנת 2019, כמעט מחצית מהבגירים האוטיסטים יחוו דיכאון בשלב כלשהו בחייהם. איך זה קשור לדיכאון אצל ילדים?
ישנן סיבות רבות לכך שבני אדם חווים דיכאון. אצל האוטיסטים נטייה זו קשורה לעיתים קרובות לאתגרים בכישורים חברתיים והשלכותיהם האפשריות.
כתוצאה ממהאוטיזם וכבר בגיל צעיר מאד, הילדים עלולים להתקשות ביצירת חברויות חדשות עם ילדים אחרים וכפועל יוצא, יתקשו גם בשמירה על חברות מעבר למפגש רצוף, 1 או 2. הבדידות מקשה, מאתגרת ומשפיעה על מצב הרוח, עד לתסמיני דיכאון, כבר מגילאים צעירים מאד.
במקביל, התנהגויות אופייניות לאוטיזם כמו לדוגמא התנהגות חזרתית או אקולליה, עשויות להיתפס כהתנהגויות מוזרות, בלתי רצויות וככאלה המעוררות לעג והקטנה, ולא מבלי לגרום להשפעה רגשית עמוקה על הילד.
הפרעות במצב הרוח הנן תופעות נפוצות מאד אצל ילדי הרצף, ולכן במקרים רבים חלק מהתסמינים של הדיכאון והאוטיזם עשויים להתפס כזהים. בשל כך חשוב להבדיל ולהבחין בין השניים, על מנת שניתן יהיה לזהות ולטפל בתסמינים של הדיכאון והאוטיזם בנפרד.
ההורים ובני המשפחה הם לרוב הראשונים לשים לב לשינויים או סימנים המופיעים בהתנהגות של הילד.
ראוי לציין כי חלק מתסמיני האוטיזם מקשים על אבחון מוקדם של סימנים לדיכאון, שכן האוטיזם מטבעו גורם לקושי בהבעת רגשות מצד הילד המאובחן, לא כל שכן רגשות המאפיינים את הדיכאון.
להלן כמה סימנים מקדימים לדיכאון אצל ילדים ומתבגרים על הרצף האוטיסטי:
- התנהגות אובססיבית
- חִשְׁחוּשׁ או סטימינג – תנועות חזרתיות
- נסיגה חברתית
- התנהגות "אנטי" אגרסיבית
- פגיעה עצמית מכוונת
- הפרעות שינה
- דימוי עצמי נמוך
- עצב
כדי להבין באופן מלא את תסמיניו העיקריים של הדיכאון עלינו להקדים ולהכיר את הגדרתם של סוגי הדיכאון השונים. חלק מסוגי הדיכאון מוגדרים ככוללים תסמינים מרכזיים דומים, בעוד שאחרים עשויים להציג דווקא תסמינים מנוגדים.
הסיווג הבא חל לגבי ששת סוגי הדיכאון, עם וללא כל קשר לאוטיזם.
דיכאון מג'ורי (Major Depression)
דיכאון מג'ורי, המכונה גם הפרעת דיכאון מג'ורי או Major depressive disorder ובקיצור MDD מורגש במשך רוב הימים במהלך השבוע.
התסמינים העיקריים כוללים:
- אובדן עניין בדברים שבדרך כלל מעניקים הנאה לאדם
- עלייה או ירידה קיצונית במשקל
- קשיים בשינה
- תחושת חוסר מנוחה
- תחושת איטיות (מחשבתית ו/או פיזית)
- תחושת אשמה
- תחושת חוסר ערך
- קושי בקבלת החלטות
- מחשבות על פגיעה עצמית או התאבדות
דיכאון מג'ורי מאובחן אם ובמידה והתסמינים נמשכים במשך שבועיים או יותר.
הטיפול הנהוג הנו באמצעות פסיכותרפיה ותרופות נגד דיכאון. במקרים קיצוניים, לעיתים נדרש גם טיפול בנזעי חשמל (ECT).
התרופות המוכרות והנפוצות לטיפול בתופעות של דיכאון מג'ורי MDD הנן: פרוזק, פריזמה, לוסטרל, ויאפקס, דפרקסן, נורטילין, אלטרול, פרימוניל, מרוניל, נרדיל, מירו, רמרון, ולבוטרין, טרזודיל, אפקסור, איקסל, סימבטלה, סרדנה, סרטרלין, ציפרלקס, אסטו, פבוקסיל, ציפרמיל, רסיטל, ציטלופרם, סרוקסט, פרוטין, אסציטלופרם, פלוטין ועוד.
בשנים האחרונות נעשה יותר ויותר שימוש בתרופות ותוספי תזונה מבוססי צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, וכך לדוגמא תוצרים המבוססים על הצמח ההיפריקום פרפורטום [פרע מחורר בעברית] נמצאו כטיפול יעיל לתופעות של דיכאון.
מעבר לכך, יותר ויותר קולות של אנשי מקצוע, מטפלים והורים לילדים על הספקטרום האוטיסטי מציינים כי הטיפול בקנאביס רפואי מסייע בשיפור מצב הרוח של הילדים המטופלים במניעת דיכאון.
הפרעת דיכאון מתמשכת (Persistent Depressive Disorder)
הפרעת המכונה גם דיסתימיה, היא סוג קל יותר של דיכאון אך נמשכת זמן רב יותר.
אנשים עם הפרעה דיכאונית מתמשכת מצליחים לבצע את משימותיהם היומיומיות, אך הבעיה היא שהם כמעט ואינם חווים שמחה בחייהם ונוטים להיות בעלי רמות אנרגיה נמוכות רוב הזמן, כאילו רוח החיים כבויה.
תסמינים של הפרעת דיכאון מתמשכת כוללים בין השאר:
- אכילה מועטה מדי
- אכילה מופרזת מאד
- שינה רבה מדי או מעטה מדי
- עייפות מתמשכת
- דימוי עצמי נמוך
- תחושת חוסר תקווה
- קושי משמעותי בריכוז
- קושי בקבלת החלטות
הטיפול בהפרעה זו כולל פסיכותרפיה ולעיתים בשילוב עם טיפול תרופתי, בהתאם לצורך ומצבו של המטופל.
הפרעה דו-קוטבית (Bipolar Disorder)
הפרעה דו-קוטבית היא סוג של דיכאון המאופיין בשינויים קיצוניים במצבי הרוח.
ה"שיאים" וה"שפלים" הרגשיים לעיתים נצפים כדומים מאד הן אצל אוטיסטים והן אצל שאינם אוטיסטים. חשוב לדעת כי ניתן בהחלט לאבחן ילדים ומתבגרים עם אוטיזם בהפרעה דו-קוטבית.
סימנים ותסמינים של מאניה או אפיזודות מאניות כולל:
- מחשבות מוגזמות ותחושת עליונות
- דימוי עצמי גבוה מאוד
- עודף אנרגיה והימנעות משינה
- רגזנות והתנהגות אגרסיבית
- ביצוע משימות במהירות לא רגילה
- חיפוש מתמיד אחר הנאה
- בזבזנות יתר קיצונית
- נטילת סיכונים בלתי מחושבים
- יצר מיני מוגבר וחסר שליטה
הסובלים מהפרעה דו-קוטבית עשויים לעבור תקופת דיכאון [שפל] לאחר אפיזודה מאנית. תקופה זו עלולה להיות מסוכנת שכן היא מובילה להתנהגויות הרסניות.
בתקופת הדיפרסיה יראו סימנים ותסמינים כולל:
- חוסר רצון לקום מהמיטה
- אובדן חשק בתחומי עניין
- שינויים קיצוניים בתאבון
- קשיים ברורים בריכוז
- עייפות קבועה וחוסר אנרגיה
- התקפי חרדה פתאומיים
- הזנחה עצמית ורגרסיה בעצמאות
- עצבות קיצונית ובלתי מוסברת
- אובדן עניין במסגרת חינוכית
- מחשבות על פגיעה עצמית ומוות
- תחושות של חוסר תקווה וייאוש
- רגשות אשם וחוסר ערך עצמי
- בעיות שינה ויקיצה בשעה מוקדמת
התרופות הנהוגות לצורך הטיפול בהפרעה דו-קוטבית שונות מאלה המיועדות לסוגים אחרים של דיכאון.
מחקרים הראו כי נוגדי דיכאון רגילים אינם יעילים בטיפול בהפרעה דו-קוטבית ולעיתים אף עלולים להעלות את הסיכון להחמרת המצב.
בישראל ישנן כמה וכמה תרופות המאושרות לטיפול במקרים של הפרעה דו-קוטבית, כאשר ישנן תרופות אותן יש לקחת בעת "רגיעה" ותרופות המתאימות לתקופת מאניה ולתקופת הדיפרסיה בנפרד.
בשל אופייה של ההפרעה הדו קוטבית חשוב להקפיד לעשות שימוש בתרופות המתאימות, בהתאם למצבו התקופתי של המטופל, ורק בהתאם להנחיות הרופא המטפל כמובן.
אלו הם חלק משמות התרופות בהן נהוג להשתמש בישראל ציפרלקס, פרוזק, פריזמה, לוסטרל, סרדנה, קלונקס, לוריבן, אריפליי, ריספרדל, קרבי, דפלפט, ליתיום לייצוב מצב הרוח, תרופות נוגדות פרכוסים ועוד מגוון רחב של תרופות נוספות.
דיכאון עונתי (SAD)
סוג זה של דיכאון, המוכר גם בשם הפרעה רגשית עונתית, מתרחש לרוב במהלך הסתיו והחורף, כאשר הימים קצרים יותר והלילות ארוכים יותר.
דיכאון עונתי נחשב כמחולל שינוי במצב הרוח בעקבות היעדר אור ו/או רמות נמוכות של סרוטונין ומלטונין בגוף. לרוב, ההפרעה נעלמת עם בוא האביב או הקיץ.
הטיפול בהפרעה עונתית כולל טיפול פסיכותרפי, טיפול באור וכן מגוון תרופות ממשפחת SSRI כמו פרוזק, פריזמה, אפקטין, ציפרמיל, לוסטראל, זולופט, סרדנה, פבוקסיל ואחרות.
אוטיזם, דיכאון ונטיות אובדניות
מחקר שפורסם ב-Autism Research חושף כי הסיכון להתאבדות אצל אנשים עם אוטיזם עלה בהשוואה לאנשים נוירוטיפיים.
מחקר מרתק נוסף מציין כי מבוגרים עם אוטיזם, שאינם סובלים מלקות למידה, נוטים למוות כתוצאה של התאבדות פי 9 בהשוואה לעמיתיהם הנוירוטיפיים.
עוד נמצא בשורה של מחקרים כי ילדים עם אוטיזם הם בסיכון גבוה פי 28 למחשבות אובדניות או לניסיונות התאבדות.
חשוב לקרוא ולזכור: הדרך הטובה ביותר לדעת אם ילד או נער על הרצף האוטיסטי נמצא בסיכון להתאבדות היא פשוט לשאול.
במקרים רבים, בשל בעיות תקשורת והבעת רגשות האופיניים לאוטיזם, חשוב יהיה גם לשים לב לרמזים לא-מילוליים כפי שהסברנו לפי סוגי הדיכאון הנ"ל.
כלים מעשיים המאפשרים תמיכה והבנה מקרוב של מצב הילד:
- פשוט לבלות זמן עם הילד, גם אם הוא מסרב לדבר
- ליידע את בני המשפחה, חברים, גננות, מורים ומטפלים לגבי המצב
- להקשיב בקשב רב לסיפורים של הילד בכדי לזהות טריגר אפשרי
- לא לבטל את דברי הילד כאשר הוא משתף במחשבות שליליות
- להזכיר לילד כל הזמן שאתם תמיד שם, מוכנים לדבר, להקשיב ולעזור
- לצאת לטיולים משותפים בשטח פתוח, בסביבה שקטה ומרגיעה
- לחבק, לאהוב ולעטוף בהכלה אין סופית, במיוחד בתקופות של לחץ
הילד צריך לקבל מההורים, האחים והאחיות תחושת ביטחון מקסימלית, כך שיבין וידע שיש לו אוזן קשבת, בכל עניין ובכל בעיה המטרידה אותו.
חשוב לפתח אצל הילד את תחושת הערך העצמי ולהעצים אותו, במיוחד בזמנים שבהם נראה כי הוא שוקע ומצב הרוח שלו נפגע.
לפני הכל, במידה ואתם חוששים כי הילד סובל מדיכאון, וההורים הם הראשונים לשים לכך לב, גם במקרים של ילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך, חשוב לפנות לקבלת עזרה מקצועית והתייעצות עם רופא הילדים בקופת החולים.
טיפול באוטיזם ודיכאון
תרופות מרשם
הטיפול המומלץ לדיכאון אצל ילדים ומתבגרים עם אוטיזם אינו שונה בעיקרו מזה של בני גילם שאינם מאובחנים, אך יש לשים לב ולהתאים את הטיפול גם לתסמינים אחרים ותחלואה נלוות של האוטיזם.
במחקר שנערך על ידי קבוצת חוקרים מ-Cochrane Collaboration, נבדק השימוש בתרופות נוגדות דיכאון כמו פרוזק במקרה של דיכאון אצל מטופלים אוטיסטים. המחקר מצא כי אין ראיות ברורות לכך שתרופות אלו יעילות לטיפול בדיכאון אצל ילדים אוטיסטים.
ישנם לא מעט חוקרים ורופאים הטוענים כי לא כדאי להשתמש בתרופות כצעד ראשון לטיפול בדיכאון אצל ילדי הרצף.
לא מספיק לומר להורה 'הילד שלך בדיכאון, וניתן לו פרוזק" ובהחלט מומלץ לבצע הערכה מלאה של ההיסטוריה הרפואית והחברתית של הילד לפני נקיטת צעדים טיפוליים כלשהם, בשל מנעד התסמינים ורמות התפקוד המשתנות על הספקטרום האוטיסטי ובעיקר בשל תופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מהשימוש בתרופות המרשם הזמינות.
ראוי לציין כי לאורך השנים התפרסמו נתונים המצביעים על כך שקיימים ספקות משמעותיים לגבי יעילותן ובטיחות השימוש בתרופות המרשם, במקרים מסויימים של ילדים המאובחנים עם ASD.
הלכה למעשה, עד לשנת 2024, אין מחקר קליני שפרסם תוצאות חד משמעיות וברורות לגבי הצלחת השימוש בתרופות נוגדות דיכאון לטיפול בדיכאון אצל ילדים עם אוטיזם.
תרופות טבעיות, טיפול ותמיכה
אנחנו מאמינים שהדבר החשוב ביותר הוא להתאים לכל ילד.ה את שיטת הטיפול הטובה ביותר, בהתאם לרמת התפקוד, לתסמיני האוטיזם ולתופעות המגדירות את הדיכאון לסוגיו, ואם אפשר, אז בלי תרופות מרשם.
למעשה, יותר ויותר מטפלים המתמחים בטיפול בילדים אוטיסטים דוחים את האפשרות לשימוש בתרופות מרשם לטיפול בדיכאון אצל ילדים אוטיסטים.
הם מאמינים שאנשים עם אוטיזם ובמיוחד ילדים, יפיקו תועלת רבה יותר מטיפול טבעי ופעילויות אחרות שמסייעות להפחתת סימפטומים של דיכאון, ללא שימוש בתרופות בעלות תופעות לוואי, שעלולות ליצור התנגשות מול תסמיני האוטיזם.
הפעלה התנהגותית
הטיפול שמוכר בקיצור BA ובעברית גם בשם אקטיבציה התנהגותית, הנו טיפול חדש יחסית המגיע מעולמות ה-CBT שנמצא כיעיל מאד לטיפול בדיכאון בכלל ואצל ילדים ומתבגרים אוטיסטים בפרט.
במסגרת הטיפול, המטפל/ת מזהה את תסמיני הדיכאון אצל הילד, ובהתאם לכך נבנית תוכנית טיפול שנועדה בעיקר לעודד את הילד לתכנן ולעשות עוד מהדברים שעושים לו טוב ומעלים לו את המורל. באמצעות יותר "מעשים טובים", באופן טבעי, הילד יעסוק פחות באותם עניינים אישיים שלוקחים אותו למסע דיכאוני.
טיפול בקנאביס רפואי
למרות שגם בתחום זה אין מחקרים מבוססים וחד משמעיים, המוכיחים כי הטיפול במוצרי קנאביס רפואי מסייע להפגת תסמיני דיכאון והעלאת מצב הרוח, הרי שיותר ויותר הורים ומטפלים תומכים בתוצאות הטיפול במוצרי הקנאביס הרפואי לסוגייהם, ומדווחים על שיפור משמעותי במצב הרוח של הילדים המטופלים – ללא תרופות מרשם וכמעט ללא תופעות לוואי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב ליעיל בטיפול בדיכאון באופן כללי ונמצא גם כיעיל מאד בטיפול בילדי הרצף.
CBT הוא שיטה לאימון המוח לחשוב בצורה חיובית, ובאמצעות הטיפול, עם מטפל או מטפלת המתמחים בטיפול בילדי הרצף, ניתן להשיג תוצאות מרשימות בכל הנוגע לשיכוך והעלמה מוחלטת של התסמינים אצל הילדים.
ניהול יומן
אחד הכלים החשובים והזמינים ביותר, שאותם צריך להציע לילדים המתבגרים הנו כתיבת יומן.
באמצעות כתיבה של מחשבות וחוויות ניתן לסייע לילדים לשחרר רגשות, מה שקשה מאד לעשות באופן פרונטלי בשל האוטיזם, ובכך להפיג תחושות קשות שעלולות להצטבר ולגרום לדיכאון.
טיפול באומנות
שיטת הטיפול באמנות מתאימה לילדים מגיל צעיר מאד וכוללת מגוון פעילויות שבהן הילדים המשתתפים יוצרים אמנות בסביבה טיפולית, בפיקוח והנחיה של מטפל או מטפלת בעלי התמחות בתחום.
מטרות הטיפול באומנות הנן לאפשר לילדי הרצף הנוטים לדיכאון לשחרר ולשתף, גם בלי לדבר, ובכלל זאת:
- לאפשר לילד זמן ומקום בטוח להשתחרר, בסביבה לא שיפוטית
- לעזור לילד להביע רגשות מבלי שיצטרך לדבר עליהן
- להתמודד מול מצוקה רגשית עמוקה וללמוד לחיות איתה
- להקנות לילד כלים להבעה עצמית באמצעות תקשורת חלופית
פעילויות גופניות
ממש כמו אצל ילדים ומתבגרים נוירוטיפיים, פעילויות גופניות כמו ספורט ופעילויות חוץ יכולות לסייע להתמודד מול תסמיני דיכאון גם אצל ילדים אוטיסטים. פעילות גופנית גורמת לשחרור חומרים במוח כדוגמאת אנדורפין וסרוטונין, שגורמים לתחושת רוגע נעימה.
מעבר לכך, פעילויות ספורט קבוצתיות יכולות לגרום לילד לתקשר עם אחרים, וזה מעולה לשיפור כישורי התקשורת והחברתיות שלו ולהפגת תסמיני אוטיזם הנובעים מבדידות.
זיהוי מוקדם וטיפול מותאם
בריאות הנפש בכלל והפגת תסמיני הדיכאון חשובים לכולנו ובמיוחד לילדים על הרצף האוטיסטי, המתמודדים מול אתגרים רבים אחרים הנלווים לאוטיזם.
ילדים אוטיסטים לא תמיד יספרו להורים כי הם מרגישים בדיכאון, מאחר והם מתקשים להבין זאת בעצמם ומתקשים להביע רגשות.
האחריות לשים לב למה שקורה עם הילד, היא האחריות שלנו, ההורים. ישנם כמה סוגי דכאונות שעלולים להשפיע על ילדי הרצף, וחשוב להיות עירניים ולשים לב לסימנים הראשונים שעלולים להופיע כבר בגילאים צעירים מאד.
ישנם כלים מעשיים, מגוון טיפולים ותרופות שבהן ניתן לעשות שימוש במקרים של ילדים אוטיסטים הסובלים מדיכאון וניתן בהחלט לבחון ולשקול גם טיפולים טבעיים, שאינם מבוססים על תרופות מרשם.
בכל מקרה שבו אתם מבחינים לראשונה כי הילד מגלה סימנים מחשידים, מומלץ לפנות להתייעצות עם רופא ילדים, פסיכולוג או פסיכיאטר המתמחה בטיפול בילדים אוטיסטים – ולקבל חוות דעת ואבחון מקצועי.
כתמיד, ידע הוא כח, ואנו ממליצים להורים להמשיך לקרוא, לחקור וללמוד על הקשר בין אוטיזם ודיכאון.
אנחנו מבטיחים לכם שככל שתדעו ותבינו יותר, כך תוכלו להציע לילד את התמיכה והכתף להישען עליה בדרך הטובה ביותר.
קריאה נוספת: למה חשוב לטפל בילד.ה בגיל צעיר ככל שניתן?