הביטחון העצמי מהווה יסוד מרכזי בהתפתחות התקינה של כל ילד וחשוב במיוחד עבור פעוטות וילדים על הספקטרום האוטיסטי, בעיקר בשל האתגרים הנלווים לאוטיזם.
מחקרים מראים כי טיפוח הביטחון העצמי מגיל צעיר מאוד יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים ועל ההתפתחות הכוללת של פעוטות וילדים.
ביטחון עצמי גבוה מסייע לפעוטות וילדים אוטיסטים להתמודד טוב יותר עם האתגרים הייחודיים שהם חווים, כגון קשיי תקשורת, עיבוד חושי שונה, וקשיים בהבנת מצבים חברתיים. הוא מעודד אותם לנסות דברים חדשים, להתמיד במשימות מאתגרות, ולפתח מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות חיוניות.
מדוע פעוטות וילדים אוטיסטים סובלים מביטחון עצמי נמוך?
ילדים על הספקטרום האוטיסטי נוטים לסבול מביטחון עצמי נמוך מכמה סיבות:
קשיים בתקשורת חברתית: ילדים אוטיסטים מתקשים להבין רמזים חברתיים ולתקשר באופן יעיל, מה שעלול לגרום לתחושת בידוד וריחוק חברתי כבר מגיל פעוט.
קשיים בוויסות חושי: רגישות יתר או תת-רגישות לגירויים חושיים יכולה לגרום לתחושת חוסר שליטה בסביבה.
קשיים בגמישות מחשבתית: נטייה לחשיבה נוקשה עלולה להקשות על התמודדות עם שינויים ואתגרים יום יומיים, שעשויים להיראות שגרתיים לפעוטות וילדים נוירוטיפיקלים באותו הגיל.
פידבק שלילי מהסביבה: חוסר הבנה מצד הסביבה לגבי התנהגויות אוטיסטיות עלול לגרום לביקורת, לתחושה של שיפוט מתמיד ודחייה.
מה עוזר לבנות את הביטחון העצמי לאורך הילדות?
הביטחון העצמי של פעוטות וילדים מבוסס בעיקרו על הגורמים הבאים:
משפחה מחבקת ותומכת: קשר חם ותומך עם ההורים ובני המשפחה הקרובים מספק בסיס חשוב להתפתחות הביטחון העצמי של כל הילדים, ולביטחון העצמי של ילדי הרצף בפרט וכבר מגיל פעוט.
חוויות הצלחה: התגברות על אתגרים ומשימות, כבר אצל תינוקות ופעוטות ובהתאם לגיל של הילד, מחזקת את תחושת המסוגלות והביטחון העצמי באופן משמעותי מאד.
פירגון ומשוב חיובי: עידוד מתמיד, תמיכה ופירגון מההורים, בני המשפחה והסביבה הקרובה מחזקים את הערך העצמי של תינוקות, פעוטות וילדים וחשובים מאד להתפתחות התקינה בכלל ואצל ילדי הרצף בפרט.
פיתוח מיומנויות אישיות: רכישת כישורים חדשים והתפתחות אישית כבר מגיל צעיר ככל שניתן, מגבירים את הביטחון העצמי ואת תחושת הביטחון הכללית והאמונה של הילד האוטיסט ביכולות שלו.
מדוע הביטחון העצמי חשוב להתפתחות התקינה?
ביטחון עצמי חיוני להתפתחות התקינה של הילד כבר מגיל צעיר מאד בשל הסיבות הבאות:
מעודד חקירה ולמידה: מחקרים הוכיחו כי ככל שהביטחון העצמי של הילד מפותח יותר וככל שהילד בטוח יותר ביכולותיו האישיות, כך ובהתאם יצא לחקור וללמוד את סביבתו ולרכוש ידע חדש. הדברים נכונים עבור ילדים נוירוטיפיקלים ובמיוחד עבור אלה המאובחנים עם אוטיזם.
מסייע בהתמודדות עם אתגרים: הביטחון העצמי מאפשר לכולנו התמודדות טובה יותר עם קשיים, אתגרים ומצבי לחץ שגרתיים יותר ופחות. עובדה זאת נכונה עבור הילדים שלנו, בדגש על ילדים אוטיסטים, כבר מגיל פעוט ולאורך הילדות והנה בעלת השפעה רבה על ההתפתחות האישית והחברתית של הילדים.
תורם להתפתחות חברתית: ילדים בטוחים בעצמם מתקשרים טוב יותר עם אחרים ויוצרים קשרים חברתיים כבר מגילאים צעירים. כידוע, אחד הסימפטומים הנפוצים ביותר של האוטיזם הנו חרדה חברתית, כאשר בניית הביטחון העצמי מסייעת לילד להתמודד מול החרדה החברתית ומפחיתה את השפעתה השלילית על התפתחותו.
פעוטות וילדים אוטיסטים עם ביטחון עצמי גבוה יותר יפגינו פחות רגישות למצבים של דחייה חברתית ויפרשו אינטראקציות חברתיות שגרתיות באופן פחות אישי ושלילי. זה יכול להפחית את החרדה הכרוכה במצבים חברתיים ולתרום מאד להתפתחות הילד.
מעבר לכך, ככל שהביטחון העצמי של הילד גבוה יותר, כך הוא יהיה קשוב ומודע לרמזים חברתיים בסיסיים וחשובים, מה שיוביל בהכרח לשיפור ביכולת שלו לנהל אינטראקציות חברתיות עם בני גילו ולהפחית את החרדה החברתית המאפיינת את האוטיזם.
משפר הישגים: שמעתם פעם על המעגל החיובי של ההצלחה? פעוטות וילדים אוטיסטים עם ביטחון עצמי גבוה נוטים להאמין ביכולתם להצליח. אמונה זו מובילה אותם לנסות יותר, להתמיד במשימות מאתגרות כבר מגיל צעיר מאד, ולבסוף להשיג תוצאות טובות יותר.
ההצלחה, בתורה, מחזקת את הביטחון העצמי, וכך נוצר מעגל חיובי של הצלחה. הביטחון העצמי הוא הביצה וההצלחה היא התרנגולת, או שמא זה הפוך?
ביטחון עצמי מסייע לילדים שלנו להתמודד טוב יותר עם חוסר הצלחה וכשלונות בביצוע פעולות בסיסיות, כבר מגילאי ינקות. ילד עם ביטחון עצמי לא יוותר בקלות ויצליח להתמיד ולנסות שוב לאורך זמן, מה שיוביל בסופו של דבר להישגים גבוהים יותר.
שרות מחקרים מבוססים הוכיחו לאורך השנים כי הביטחון העצמי של הילד קשור להישגים גבוהים יותר.
מה הסימפטומים של ילד אוטיסט עם ביטחון עצמי נמוך?
בהתבסס על מידע מבוסס שנאסף והוצלב בין עשרות מחקרים, שבדקו ואפיינו את הסימפטומים שאותם מציגים ילדים אוטיסטים עם ביטחון עצמי נמוך, ניתן למצוא:
- הימנעות מאינטראקציות חברתיות או קושי ביצירת קשר חברי (מגיל שנתיים)
- ביטויי חרדה או תופעות מוקדמות של דיכאון (מגיל 3-4)
- התנהגויות חזרתיות או סטריאוטיפיות מוגברות לצורך הרגעה עצמית (מגיל שנה)
- קושי בהבעה עצמית של רגשות, צרכים אישיים ורצונות (מגיל 18 חודשים ולעיתים עוד לפני)
- התקפי זעם או התפרצויות רגשיות תכופות וקיצוניות (מגיל שנתיים)
- ירידה בהישגים לימודיים או בתפקוד יומיומי (מגיל 4-5)
- התנהגויות הרסניות ומסוכנות וניסיון לפגיעה עצמית (מגיל 3)
- קושי ברור בקבלת החלטות והימנעות ממשימות מאתגרות (מגיל 2-3)
- פרפקציוניזם קיצוני או חרדה מכישלון (מגיל 4-5)
- דיבור עצמי שלילי או ביקורת עצמית מוגזמת (מגיל 4-5)
- נסיגה חברתית והתבודדות (מגיל 3 ולעיתים עוד לפני)
- קושי בקבלת מחמאות או הכרה בהישגים (מגיל 4-5)
- חוסר גמישות מחשבתית וקושי מוגבר להתמודד מול שינויים (מגיל 2-3)
- חיפוש קבוע אחר אישור או הרגעה מהסביבה הקרובה (החל מגיל 3)
- קושי בשמירה על קשר עין וחוסר תיאום של הבעות פנים (מגיל 7-8 חודשים)
- התנהגות תוקפנית כלפי ילדים אחרים ובניסיון למשחק חברתי (החל מגיל 3 ואף לפני)
- נטייה להאשמה עצמית ונטילת אחריות בבעיות או קשיים של אחרים (מגיל 4-5)
- התנתקות מהסביבה למרות הנוכחות הפיזית וקושי בתקשורת מילולית (החל מגיל 4)
חשוב לציין שהגילאים המצוינים הנם בגדר הערכה בלבד, כאשר ברור כי לאור הספקטרום הרחב של האוטיזם, רמת התפקוד וההתפתחות האינדבדואלית של כל ילד, כך גם הסימפטומים עלולים להופיע בשלבים אחרים ולא כל הפעוטות והילדים יציגו את אותם הסימפטומים כמובן.
כיצד משפיעים מאפייני האוטיזם?
לפניך הסבר מפורט על השפעתם של המאפיינים המרכזיים של האוטיזם על הביטחון העצמי של הילדים, מגיל 7-8 חודשים ועד לגיל 5.
קשיי תקשורת
מגיל 6-12 חודשים התינוקות האוטיסטים עשויים להגיב באופן לא צפוי לפנים חדשות או להימנע מליצור קשר עין, מה שעלול להשפיע על התפתחות הקשר הרגשי הבסיסי והכל כך חשוב עם ההורים ובני המשפחה.
מגיל שנה עד שנתיים הפעוטות יציגו קושי מופגן בהבעת צרכים ורצונות, מה שעלול להוביל לתסכול ולתחושת חוסר מסוגלות הסותרת בבסיסה את התפתחות הביטחון העצמי של הפעוט.
מגיל שנתיים ועד גיל 5 העיכוב בהתפתחות השפה והקושי בתקשורת החברתית עלולים להוביל לבידוד חברתי ולתחושת שליליות שונות כמו דיכאון מתמשך.
עיבוד חושי שונה
החל מגיל חצי שנה ועד ל-12 חודשים, התינוקות יציגו רגישות יתר או תת-רגישות לגירויים חושיים, מה שמקשה עליהם להרגיש בנוח בסביבה הטבעית ומערער את הביטחון.
מגיל שנה ועד לגיל 3 הקושי בוויסות החושי עלול להוביל להתנהגויות חריגות בחברה ולהימנעות ממצבים חברתיים, מה שמעודד תחושת חוסר שייכות ופוגע בביטחון העצמי.
מגיל שלוש ועד לגיל 5 הרגישות החושית עלולה להקשות על השתתפות בפעילויות חברתיות ולימודיות, מה שעלול לגרום לילד להרגיש כי אינו מסוגל כמו אחרים וההשלכות ברורות.
קשיים חברתיים
מגיל שנתיים ומעלה הפעוטות יגלו קושי מובחן בהבנת רמזים חברתיים ובפירוש התנהגויות של אחרים, מה שעלול להוביל לתחושות של בלבול, תסכול ולפגיעה בערך העצמי.
מגיל שלוש ועד גיל 5 קשיים ביישום תיאוריית המיינד (היכולת להבין מצבים מנטליים של הזולת) עלולה להקשות על יצירת קשרים חברתיים ולהוביל תחושת דחייה חברתית.
קשיים בגמישות מחשבתית
החל מגיל שנתיים ועד לגיל 5, הקושי בהתמודדות עם שינויים ודבקות אובססיבית בשגרה מובילים לחרדה ולתחושת חוסר שליטה במצבים חדשים, מה שמערער מאד את הביטחון.
התנהגויות חזרתיות
החל מגיל שנה ואילך, התנהגויות חזרתיות או סטריאוטיפיות עלולות להיתפס כמוזרות על ידי אחרים, מה שעלול להוביל לתחושות קשות של ניכור, שונות ולבידוד חברתי וערעור הביטחון העצמי.
חשוב לציין כי רוב ההשפעות על הביטחון העצמי של פעוטות וילדים מצטברות לאורך זמן, ומתעצמות בגילאים בהם הילד מתחיל להשוות את עצמו לאחרים ולהיות מודע יותר לשוני שבינו לבין בני גילו הנוירוטיפיקלים.
מה ההשלכות של ביטחון עצמי ירוד?
ההשלכות האפשריות של ביטחון עצמי ירוד על פעוטות וילדים המאובחנים עם אוטיזם הן מגוונות, משמעותיות, מצטברות ומחמירות ככל שהילד מתבגר.
החמרה בקשיים חברתיים
- הימנעות קיצונית מאינטראקציות חברתיות
- קושי מוגבר ביצירת וטיפוח קשרים חברתיים
- הסתגרות והתבודדות המובילות לבידוד חברתי
- אי הבנת רמזים חברתיים והתנהגויות של אחרים
התפתחות בעיות נפשיות נלוות
- סיכון מוגבר לפיתוח תסמיני דיכאון מתמשך
- עלייה בתסמיני חרדה בכלל וחרדה חברתית בפרט
- אפשרות להתפתחות והחמרה של הפרעות אכילה
קשיים התנהגותיים
- החמרה בהפרעות התנהגות בכלל ופגיעה עצמית בפרט
- הגברת התנהגויות חזרתיות או סטריאוטיפיות כמנגנון הרגעה
השפעה על הישגים ותפקוד
- ירידה בתפקוד היום יומי ובהישגים לימודיים בהתאם לגיל
- חוסר עצמאות ואי פיתוח מיומנויות חיים
- הימנעות מביצוע משימות מאתגרות והתמודדות מול מצבים חדשים
השפעה על תפיסה עצמית ורגשות
- הגברת הביקורת העצמית והשיפוטיות
- קושי בקבלה עצמית והערכה עצמית ירודה
- חוסר סיפוק מתמיד וחוויה נפשית כוללת של דכדוך
- נטייה להאשים את עצמם בקשיים ובעיות של אחרים
קשיים בוויסות רגשי
- עלייה בתדירות ובעוצמה של התקפי זעם או התפרצויות רגשיות
- קושי מוגבר בהבעת רגשות, צרכים אישיים ורצונות
חשוב לציין כי השלכות אלו עלולות להחמיר את הקשיים הקיימים אצל הילד האוטיסט, כאשר חוסר בביטחון עצמי עלול להוביל למעגל שלילי של קשיים מצטברים.
התערבות ממוקדת וטיפול מוקדם לצורך חיזוק הביטחון העצמי חשובים מאד לשיפור איכות החיים ולהפחתת הסיכון והעוצמה של הבעיות הנלוות בקרב פעוטות וילדים על הספקטרום האוטיסטי.
מה ההורים יכולים לעשות על מנת לעזור?
התפקיד המרכזי של ההורים בגידול הילד מקבל משנה תוקף בכל הנוגע לאפשרות לבנות ולחזק את הביטחון העצמי של הילד, כבר מגיל כמה חודשים, והדברים נכונים וחשובים במיוחד עבור ילדים שאובחנו עם אוטיזם.
אלו הנקודות המרכזיות שחשוב שאנחנו, כהורים, ניתן עליהן את הדעת:
- חשוב לספק לילד סביבה תומכת, מכילה ומקבלת ממועד הלידה ואילך, לא כל שכן לאחר האבחון עם ASD.
- לעודד עצמאות והתמדה ולאפשר מגוון רחב של התנסויות המותאמות לגילו של הילד.
- לתת לילד משוב חיובי ולהדגיש את החוזקות שלו בכל סיטואציה שבה זה ראוי ואפשרי.
- ללמד את הילד אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם אתגרים קלים ומורכבים יותר.
- לסייע בפיתוח המיומנויות החברתיות של הפעוט כבר מגיל צעיר ככל שניתן.
- לגלות מעורבות ועניין ולשתף פעולה עם אנשי מקצוע, מטפלים ובמסגרות החינוכיות.
טיפולים מקצועיים מתאימים
טיפולים מקצועיים המומלצים לפעוטות וילדים לצורך בניית הביטחון העצמי כוללים:
- טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) מותאם
- טיפול בשילוב אומנויות כמו לדוגמא ציור
- טיפול במשחק לפיתוח מיומנויות חברתיות
- טיפול בוויסות חושי על ידי ריפוי בעיסוק
- תוכניות טיפולית בשיטת ABA
- טיפול משפחתי לתמיכה בהורים ובאחים
חשוב לציין כי כל טיפול צריך להיות מותאם אישית לצרכי הילד ומשפחתו, ולעיתים קרובות חשוב לשלב מספר גישות טיפוליות לצורך קבלת התוצאות הטובות ביותר.
תנו לילד ביטחון לעתיד
מתן תשומת לב לנושא הביטחון העצמי מגיל צעיר יכול לסייע במניעת השלכות שליליות ארוכות טווח, כגון בידוד חברתי, חרדה, דיכאון, וקשיים בלמידה. זאת ועוד, ביטחון עצמי גבוה מסייע בפיתוח עצמאות, יכולת התמודדות עם שינויים, וויסות רגשי טוב יותר.
לפיכך, חשוב שהורים, מטפלים ואנשי חינוך יתנו דגש מיוחד על טיפוח הביטחון העצמי של פעוטות וילדים אוטיסטים כחלק אינטגרלי מתוכניות ההתערבות המוקדמת והטיפול השוטף.
ניתן לבנות את הביטחון העצמי של הילד באמצעות יצירת סביבה תומכת, מתן הזדמנויות להצלחה, עידוד ותמיכה רגשית ופיתוח אסטרטגיות התמודדות מותאמות אישית, בהתאם לרמת התפקוד ולמצב של הילד.
השקעה בביטחון העצמי מגיל צעיר היא השקעה חשובה בעתידו של הילד, ויכולה להוביל לשיפור משמעותי באיכות חייו, ביכולתו להשתלב בחברה ובמימוש הפוטנציאל האישי שלו.
קריאה נוספת: הילד מדבר עם עצמו?