הורים יקרים, פעילות גופנית היא כלי רב-עוצמה בתמיכה בהתפתחות של פעוטות וילדים שאובחנו עם אוטיזם.
מחקרים מראים שפעילות גופנית סדירה, במיוחד כשמתחילים בגיל צעיר, משפרת משמעותית מיומנויות מוטוריות, חברתיות ותקשורתיות.
האימון הגופני מסייע בהפחתת התנהגויות סטריאוטיפיות, משפר ריכוז וקשב, ומעלה את הביטחון העצמי. תוכניות אימון משולב, הכוללות מגוון פעילויות כמו ריצה, שחייה, יוגה ומשחקי כדור, הן הטובות והמומלצות ביותר.
חשוב לזכור כי כל צעד קטן בכיוון של שילוב פעילות גופנית בשגרה של הילד יכול להוביל לשינוי גדול באיכות חייו ובהתפתחותו.
המחקר המקיף הראשון שהוכיח
בשנת 2012 התפרסם המחקר המקיף ביותר שנערך עד לאותה תקופה, ובדק את החשיבות של פעילות גופנית עבור ילדים אוטיסטים.
המחקר התמקד ובדק את ההשפעות של פעילות גופנית מגוונת על ילדים שאובחנו על הספקטרום האוטיסטי.
הרקע למחקר, המוכר לכל ההורים, נובע מהעובדה שמכעט כל הילדים האוטיסטים מתמודדים עם אתגרים משמעותיים במיומנויות מוטוריות וחברתיות, אשר משפיעים על איכות חייהם.
המחקר החשוב בחן באופן שיטתי את ההשפעות של פעילות גופנית על מיומנויות מוטוריות וחברתיות של הילדים.
החוקרים שניהלו את המחקר ביקשו לענות על שתי שאלות עיקריות:
- האם פעילות גופנית משפרת מיומנויות מוטוריות אצל ילדים אוטיטסים?
- האם פעילות גופנית משפרת מיומנויות חברתיות ותקשורתיות אצל הילדים?
המחקר נועד למלא פער בספרות המחקרית, שכן עד למועד פרסומו [2012] לא נערך מחקר דומה, בסדר גודל משמעותי.
החוקרים ציינו כי למרות שמחקרים קודמים הציגו תוצאות חיוביות ומבטיחות, טרם נעשתה סינתזה שיטתית של הממצאים הכוללים, למרות שביכלותה לספק תמונה ברורה הרבה יותר לגבי היעילות האימון הגופני עבור הילדים.
על מנת לבצע סינתזה שיטתית כוללת, החוקרים ניתחו תוצאות של 16 מחקרים שפורסמו בין השנים 1991-2011, עם סך כולל של 133 משתתפים בקבוצות גיל שונות, כולם אובחנו עם אוטיזם.
מטרה נוספת של המחקר היתה לספק המלצות מעשיות למטפלים ואנשי מקצוע העובדים עם אוטיסטים בכלל וילדים בפרט, על בסיס הממצאים המצטברים מהמחקרים השונים.
אימון גופני לאוטיסטים בכלל ולילדים בפרט
בין 133 המשתתפים במחקרי העבר היו בעיקר ילדים, אך טווח הגילאים הכולל נע בין 4 ל-41 שנים.
ניתן לחלק את קבוצות הגיל:
- ילדים מגיל 4 ועד גיל 18: כאשר 12 מתוך 16 המחקרים התמקדו בקבוצת גיל זו. רוב המחקרים התמקדו בקבוצת גיל זו, עם 12 מתוך 16 המחקרים שנכללו במטא-אנליזה.
- מבוגרים מעל גיל 18: 4 מחקרים כללו משתתפים מבוגרים, כאשר הגיל המקסימלי שדווח היה 41 שנים.
החוקרים ציינו כי הגיל הממוצע של המשתתפים בכל המחקרים יחד היה 13.8 שנים, עם סטיית תקן של 7.9 שנים.
זה מדגיש את העובדה שרוב המחקר התמקד בקבוצת הגיל של הילדים.
ממש כמו אצל ילדים נוירוטיפיקלים, חשוב לציין כי החוקרים מצאו כי הפעילות הגופנית יעילה בכל קבוצות הגיל, אך נמצאה יעילות גבוהה יותר בקרב ילדים צעירים.
שיטת המחקר
כפי שהסברנו, המחקר ביצע מטא-אנליזה של 16 מחקרים שפורסמו בין השנים 1991-2011 ובסך הכל השתתפו בכל המחקרים 133 ילדים ומבוגרים.
שיטת המחקר המקיפה הזו אפשרה לחוקרים לבצע ניתוח מעמיק של ההשפעות של פעילות גופנית על ילדים ומבוגרים אוטיסטים, תוך התייחסות למגוון סוגי אימונים ומדדי תוצאה.
המחקרים שנכללו במטא-אנליזה היו חייבים לעמוד בקריטריונים הבאים:
- בדקו את השפעת הפעילות הגופנית על אוטיסטים.
- כללו קבוצת ביקורת ומדידות מדוייקות לפני תחילת האימונים ולאחריה.
- תעדו ודיווחו על תוצאות כמותיות.
- פורסמו באנגלית בכתבי עת מדעיים עם ביקורת עמיתים.
בתחילת הדרך ולצורך הסינון המדוייק, החוקרים סרקו מאגרי מידע אלקטרוניים כולל PubMed, PsycINFO, ו-SPORTDiscus, כפי שהיו מעודכנים עד לשנת 2011.
מתוך 396 מאמרים מחקריים שנמצאו בחיפוש הראשוני, 16 מחקרים עמדו בקריטריונים שנקבעו.
המחקרים נבחנו לפי מספר פרמטרים:
- סוג הפעילות הגופנית: ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, הליכה, משחקי כדור, ומשחקי מים.
- משך ותדירות האימון: נע בין 4 ל-36 שבועות, עם תדירות של 1-5 פעמים בשבוע.
- גודל המדגם: נע בין 1 ל-50 משתתפים, עם ממוצע של 8.3 משתתפים למחקר.
- גיל המשתתפים: טווח גילאים של 4-41 שנים, עם ממוצע של 13.8 שנים.
- מדדי התוצאה: חולקו לשתי קטגוריות עיקריות – מיומנויות מוטוריות ומיומנויות חברתיות / תקשורתיות.
החוקרים חישבו את גודל האפקט (effect size) עבור כל מחקר ועבור כל קטגוריית תוצאה. הם עשו שימוש במדד Cohen's d לחישוב גודל האפקט, כאשר d=0.2 נחשב אפקט קטן, d=0.5 אפקט בינוני, ו-d=0.8 אפקט גדול.
החוקרים הקפידו לבצע ניתוח נפרד עבור מחקרים עם קבוצות ביקורת ומחקרים עם מדידות לפני ואחרי ההתערבות.
החוקרים ציינו כי למחקר מספר מגבלות מוכרות שצריך לקחת בחשבון:
- מספר קטן יחסית של מחקרים [16] ומשתתפים [133].
- הטרוגניות בין המחקרים מבחינת סוג ההתערבות ומדדי התוצאה.
- חוסר במחקרי מעקב ארוכי טווח.
חשוב לציין כי המחקר לא סיפק פירוט נרחב כל אחת משיטות האימון הגופני בנפרד, אלא התמקד בעיקר בהשוואה בין ריצה, שחייה ותוכניות אימונים משולבות.
המחקר הוכיח: פעילות גופנית חשובה. מאד!
המחקר הוכיח כי פעילות גופנית מובילה להשפעות חיוביות משמעותיות על מיומנויות מוטוריות, חברתיות ותקשורתיות של ילדים ומבוגרים אוטיסטים.
גודל האפקט הכללי של האימון הגופני היה 1.00, המצביע על השפעה חיובית ומשמעותית ביותר, בכמה היבטים.
מיומנויות מוטוריות
נמצא גודל אפקט של 1.16 עבור שיפור מיומנויות מוטוריות, המעיד על השפעתה החיובית הגדולה של הפעילות הגופנית.
השיפורים העיקריים שדווחו היו:
- כוח שרירים: עלייה משמעותית בכוח שרירי הידיים והרגליים.
- סיבולת לב-ריאה: שיפור ביכולת האירובית ובסיבולת כללית.
- מהירות הליכה וריצה: עלייה במהירות ושיפור בקואורדינציה.
- גמישות: שיפור בטווח התנועה ובגמישות הכללית, במיוחד אצל ילדים.
- שיווי משקל: שיפור ביכולת לשמור על יציבות ושיווי משקל.
- זריזות: עלייה ביכולת לבצע תנועות מהירות ומדויקות.
מיומנויות חברתיות ותקשורתיות
לפי הנתונים, הוצג גודל אפקט של 0.47 עבור שיפור במיומנויות חברתיות-תקשורתיות, המעיד על השפעה חיובית בינונית.
השיפורים העיקריים שדווחו היו:
- הפחתת התנהגויות סטריאוטיפיות: ירידה משמעותית בתופעות של התנהגויות חזרתיות והתנהגויות שנועדו לוויסות עצמי.
- שיפור באינטראקציות חברתיות: עלייה ביכולת ליצור קשר עין, להגיב בחיוב לאינטראקציה עם אחרים ולהשתתף בפעילויות קבוצתיות.
- עלייה בהתנהגויות חברתיות חיוביות: שיפור ביכולת לשתף פעולה, לחלוק ולהביע רגשות באופן מתאים.
- שיפור בתקשורת מילולית ולא מילולית: עלייה ביכולת להביע צרכים ורצונות ולהבין רמזים חברתיים.
תוצאות המחקר גם הצביעו על שיפורים בתחומים נוספים כגון:
- ירידה בהתנהגויות מאתגרות ובעיות התנהגות.
- שיפור חוצה גילאים ביכולות קשב וריכוז.
- עלייה בדימוי העצמי ועליה בביטחון העצמי.
- הפחתה בתסמינים של קיבעון התנהגותי.
- שיפור באיכות החיים הכללית.
המחקר הוכיח כי אימונים גופניים המשלבים מספר סוגי פעילויות גופניות הראו את האפקטיביות הגבוהה ביותר, עם גודל אפקט של 1.40.
אימון גופני המבוסס בעיקר על ריצה הראה גודל אפקט של 1.19 ואילו אימונים המבוססים על שחייה הראו גודל אפקט של 0.76.
כפי שניתן היה לצפות, ככל שמשך הפעילות הגופנית של הילד ארוכה יותר, 14 שבועות ומעלה, כך התוצאות טובות יותר לעומת פעילות גופנית לתקופה קצרה יותר.
עוד ניתן ללמוד כי תדירות גבוהה יותר של אימונים, 3-4 פעמים בשבוע, הציגה תוצאות טובות יותר.
בכל מקרה, ברור כי הממצאים מדגישים את החשיבות והיעילות של פעילות גופנית עבור ילדי הרצף, תוך הדגשת ההשפעות החיוביות הרחבות על מגוון תחומי החיים.
מסקנות והמלצות
המחקר הוכיח כי פעילות גופנית יעילה עבור האוטיסטים בכל קבוצות הגיל שנבדקו, ונמצאה יעילות גבוהה יותר בקרב ילדים צעירים.
בגילאים צעירים, הילדים נוטים להיות פתוחים יותר לשינויים וללמידה, מה שמאפשר להם להפיק תועלת רבה יותר מאימונים גופניים לסוגיהם
החוקרים הדגישו גם כי בגילאים צעירים יותר, ישנה חשיבות רבה לפיתוח ושכלול מיומנויות מוטוריות בסיסיות, אשר עשויות להוות גם בסיס לשיפור יכולות חברתיות וקוגניטיביות.
מצאי המחקר מלמדים באופן ברור כי פעילות גופנית היא כלי יעיל לשיפור מיומנויות מוטוריות וחברתיות עבור ילדים ומבוגרים על הרצף, ומומלץ לשלב אימוני ספורט בכל תוכנית טיפולית ושיקומית לילדים ומבוגרים אוטיסטים.
החוקרים ציינו, עוד בשנת 2012, 3 נקודות שחשוב להתייחס אליהן:
- הטמעת תוכניות פעילות גופנית במסגרות חינוכיות וטיפוליות לאוטיסטים.
- הכשרת מטפלים ומחנכים בשילוב פעילות גופנית בטיפול בילדי הרצף.
- העלאת מודעות בקרב הורים ומטפלים לחשיבות הפעילות הגופנית עבור הילדים.
אבל המחקר משנת 2012…
נכון, זה היה המחקר הראשון [בזמנו] שערך מטא-אנליזה נרחבת, על בסיס 16 מחקרים ותוצאותיו התבררו כמדוייקות מאד וצופות פני עתיד, ולכן מן הראוי להתייחס אליו ולשבח את החוקרים.
מאז פרסום המחקר של Sowa ו-Meulenbroek בשנת 2012 ועד לשנת 2025, התפרסמו מספר מחקרים מקיפים וארוכי טווח שבדקו את השפעת הפעילות הגופנית על ילדים אוטיסטים.
הנה כמה דוגמאות בולטות:
מחקר שפורסם ב-2022 בדק את ההשפעה של תוכנית אימון גופני במשך 48 שבועות על 229 ילדים ומתבגרים עם אוטיזם. תוצאות המחקר הראו שיפור משמעותי בתסמיני האוטיזם, כולל אינטראקציה חברתית, קשב, תגובתיות רגשית, והתנהגויות סטריאוטיפיות.
מטא-אנליזה שפורסמה ב-2024 סקרה 37 מחקרים וגילתה שפעילות גופנית ארוכת טווח וסדירה משפרת באופן משמעותי מיומנויות חברתיות בילדים ומתבגרים אוטיסטים.
מחקר נוסף שפורסם בשנת 2024 ביצע מטא-אנליזה של 16 מחקרים עם 560 משתתפים, ומצא שפעילות גופנית משפרת תפקוד חברתי של ילדים ומתבגרים אוטיסטים.
מטא-אנליזה שפורסמה ב-2020 סקרה 29 מחקרים והראתה שתוכניות פעילות גופנית לנוער אוטיסטי הביאו לשיפורים משמעותיים במיומנויות מוטוריות, כושר גופני, תפקוד חברתי וכוח שרירים.
כל המחקרים האלו מחזקים את הממצאים של Sowa ו-Meulenbroek משנת 2012 ומספקים ראיות נוספות ליעילות של פעילות גופנית כהתערבות לילדים ומתבגרים אוטיסטים.
פעילות גופנית מומלצת לילדים אוטיסטים
הנה רשימה של 10 פעילויות גופניות חשובות ומומלצות לילדים אוטיסטים, עם הסבר קצר על היתרונות של כל אחת מהשיטות:
ריצה
הריצה מציעה יתרונות משמעותיים לילדים עם אוטיזם, כולל שיפור במיומנויות מוטוריות ובקואורדינציה, הפחתת חרדה, ויסות רגשי טוב יותר, שיפור במיומנויות חברתיות ותקשורתיות, הגברת ביטחון עצמי, עליה במוטיבציה ושיפור בקשב וריכוז.
שחייה
עוזרת להרגיע ולהרפות, משפרת מיומנויות מוטוריות, מגבירה אינטראקציה חברתית, מספקת חוויה חושית מרגיעה ומשפרת ויסות עצמי.
רכיבה על סוסים
משפרת התנהגויות חברתיות, מיומנויות תקשורת, מפחיתה חרדה ומקדמת ויסות רגשי.
אומנויות לחימה
משפרות מיומנויות חברתיות, קואורדינציה פיזית, הערכה עצמית וריכוז. מפחיתות חרדה והתנהגויות מפריעות.
ריקוד והתעמלות קרקע
מגביר מודעות גופנית, קואורדינציה ומיומנויות מוטוריות. מקדם אינטראקציה חברתית וביטוי רגשי.
יוגה
תרגילי יוגה משפרים כוח, גמישות, שיווי משקל, קואורדינציה, ויסות רגשי ומיומנויות חברתיות-רגשיות. היוגה מפחיתה התנהגויות מאתגרות.
רכיבה על אופניים
משפרת מיומנויות מוטוריות, קואורדינציה, שיווי משקל ואינטראקציה חברתית. מפתחת מיומנויות פתרון בעיות ומודעות מרחבית.
הליכה
מפחיתה מתח וחרדה, משפרת מצב רוח, משפרת יכולות ויסות רגשי ותומכות באינטראקציה חברתית.
משחקי כדור
מגבירים קואורדינציה מוטורית, קואורדינציית עין-יד ומיומנויות חברתיות. מעודדים עבודת צוות, לקיחת תורות ותקשורת.
תרגילי טרמפולינה
משפרים מיומנויות מוטוריות, מספקים ויסות חושי, מפחיתים מתח ומקדמים אינטראקציה חברתית.
הפעילות הגופנית הכי טובה לילד שלך היא…
אין צל של ספק כי הפעילות הטובה ומועילה ביותר עבור פעוטות וילדים אוטיטסים היא פעילות גופנית משולבות או אימון משולב – קרוס טריינינג.
ממש כמו המחקר ההולנדי הוותיק, שורה של מחקרים עדכניים מצביעים על יעילות גבוהה מאוד של אימון גופני משולב עבור פעוטות וילדים אוטיסטים.
כך לדוגמא, מחקר מקיף ומעניין שהתפרסם בשנת 2022 מצא כי אימונים משולבים שכללו מספר סוגי פעילויות גופניות הראו את האפקטיביות הגבוהה ביותר על ילדים אוטיסטים, עם גודל אפקט של 1.401.
מחקר נוסף שבדק 229 ילדים אוטיסטים הראה שתוכנית משולבת של פעילות גופנית במשך 48 שבועות הפחיתה משמעותית בעיות באינטראקציה חברתית, קשב, תגובתיות רגשית, והתנהגויות סטריאוטיפיות.
כל המחקרים הצביעו כל כך שהיעילות הגבוהה של אימון גופני משולב מתבטאת במגוון תחומים, וכך נמצאו שיפורים במיומנויות מוטוריות כגון כוח שרירים, סיבולת לב-ריאה, מהירות הליכה וריצה, וגמישות.
בנוסף, חל שיפור במיומנויות חברתיות ותקשורתיות, כולל הפחתת התנהגויות סטריאוטיפיות, שיפור באינטראקציות חברתיות, ועלייה בהתנהגויות חברתיות חיוביות.
שורה של מחקרים הראו גם כי אימון משולב בתדירות קבועה ולארך זמן מוביל לשיפור בתפקודים ניהוליים כמו זיכרון עבודה, ויסות עצמי וקשב.
לכן, נראה בהחלט כי אימון גופני משולב הוא הפעילות הטובה והמומלצת ביותר עבור הילדים שלנו.
עמותת אוטיזם אונליין פיתחה תוכנית אימון גופני קבוצתי לילדים אוטיסטים, בראשונה מסוגה בישראל, בשם אוטי-פיט.
קריאה נוספת: התאמת דיאטה לילד אוטיסט