כישורים חברתיים מתייחסים ליכולתו של ילד לתקשר עם אחרים באופן מקובל, המתאים למצבים חברתיים. כאשר לילד יש כישורים חברתיים תקינים, הוא מסוגל ליצור חברויות ולנהל שיחה פשוטה ללא מאמץ מיוחד ובאופן טבעי לחלוטין.
רבים מהפעוטות והילדים שעל הספקטרום האוטיסטי זקוקים לעזרה ותמיכה על מנת שיוכלו לדעת כיצד להתנהג במצבים חברתיים שונים, בשל כישורים חברתיים לקויים, המהווים סימן היכר מובהק של אוטיזם.
בניגוד לדעה הרווחת, לילדים האוטיסטים יש את הרצון לתקשר עם אחרים, אך הם לא יודעים כיצד ליצור קשר עם חברים או שהם מוצפים מהרעיון של חוויות חדשות.
מעבר לכך, ישנם גורמים עצביים המשפיעים על הקושי בפיתוח כישורים חברתיים אצל ילדים עם אוטיזם.
הפרעות בהתפתחות המוח משפיעות על האופן שבו הילדים תופסים ומתקשרים עם אחרים, מה שמוביל לקשיים באינטראקציה חברתית ותקשורת עם הזולת.
פיתוח כישורים חברתיים באמצעות תרגול יכול לסייע לפעוטות וילדים להשתלב בחיים החברתיים, בקרב בני גילם, ולהוביל לחברויות ולאושר אישי.
לצורך הסקירה שלפניך אספנו מידע חשוב על כישורים חברתיים משלל מומחים, מורים והורים, כמו גם מכמה מחקרים מקיפים שבדקו את הנושא לעומק לאורך השנים האחרונות.
מה הורים צריכים לדעת?
רבים מההורים לילדים אוטיסטים מודאגים בקשר לתפקוד החברתי של ילדיהם.
הם יודעים שלילדים יש תכונות נפלאות רבות להציע לאחרים, אך אופי המוגבלות שלהם, או ליתר דיוק, הכישורים החברתיים הלקויים שלהם, מונעים מהם ליצור קשרים חברתיים משמעותיים.
תסכול זה מתעצם, ככל שהילדים נחשפים יותר לבני גילם, כאשר להורים ברור שילדיהם רוצים מאד לרכוש חברים, אך נכשלים, במוקדם או במאוחר, בכל הניסיונות ליצור חברויות ולעיתים אף אינטראקציה בסיסית עם ילדים אחרים.
הכישלון של הילדים ליצור חברויות נובע מהמסלול המקביל שאותו הם בוחרים, בשל האוטיזם, ובמקרים רבים ניתן לעזור לילדים וללמד אותם לבחור במסלולים הנכונים בעת אינטראקציות חברתיות, כך שהכישורים החברתיים שלהם ישתפרו משמעותית.
עבור רוב הילדים, הכישורים החברתיים הבסיסיים נרכשים באופן טבעי, במהירות ובקלות, כבר החל מהאינטראקציה הראשונית עם ילדים אחרים.
עבור ילדים אוטיסטים התהליך הרבה יותר מורכב ורוב הילדים צריכים את העזרה שלנו בשביל לסגל לעצמם כישורים חברתיים שיעזרו להם בחיי היום יום.
עבור רוב הילדים, התהליך הטבעי של לימוד כישורי חיים מתרחש באמצעות חשיפה למצבים חברתיים שגרתיים. פעוטות וילדים על הרצף האוטיסטי לעומתם, זקוקים לתהליך למידה ממוקד על מנת לרכוש מיומנויות אלה, וחשוב להתחיל זאת בשלב מוקדם ככל האפשר.
הילדים צריכים עזרה מההורים ומכל בני המשפחה, ופעמים רבות חשוב גם להיעזר באנשי מקצוע מיומנים ולהתאים לילד תוכנית טיפולים מתאימה, בהתאם ליכולותיו ולרמת האתגרים בחברתיים שלו.
האוטיזם לא מסתדר
"ילדים אוטיסטים לא רוצים חברים" זוהי תפיסה נפוצה ומוטעית שחשוב למחוק ולשכוח. לפני הרבה שנים, התפיסה הרווחת היתה כי ילדים אוטיסטים הם אנטי-חברתיים ואינם יוצרים חברויות. זכרו תמיד: זה ממש לא נכון.
הילדים האוטיסטים, כמו כל בני האדם, רוצים ליצור חברויות ולנהל שיחות ואינטראציה עם אחרים, אך הם לא תמיד יודעים איך לעשות זאת בצורה ראויה, בהתאם למוסכמות חברתיות נהוגות.
בשביל קשר חברתי בסיסי צריכים לפחות 2, ואם אחד מתנהג "שונה" או "מוזר" או פשוט בצורה לא מצופה, הקשר הבסיסי, במיוחד בין ילדים, יכול להיקטע ולהפסיק מיד.
ככה מאד לא פשוט לעשות חברים.
דוגמא:
תארו לעצמכם סיטואציה חברתית בין 2-3 ילדים בגיל 3, שיושבים בחדר משחקים בגן הילדים או בבית. אחד מהילדים אוטיסט. זכרו כי הילדים האוטיסטים מתקשים ליצור קשר עין, הם מתקשים להבין רמזים חברתיים ומוצפים רגשית בכמה רמות "מעל הצורך" בכל סיטואציה ולו השגרתית ביותר.
בשלב כלשהו, הילד האוטיסט עשוי לקחת צעצוע מהידיים של ילד אחר בפתאומיות ומבלי לבקש רשות.
התנהגות כזאת לרוב אינה עוברת בשתיקה אצל ילדים ומעוררת מהומה נקודתית. בבחינה אובייקטיבית של האינטראקציה הבסיסית בין הילדים, ההתנהגות של הילד האוטיסט יכולה להיחשב כאנטי-חברתית וכהתנהגות שלילית.
עבור הילד האוטיסט, הבעיה אינה ההתנהגות, אלא העובדה שהילד כלל אינו מבין את הבעיתיות שבמעשה.
בראש שלו, הכל מסתדר מצויין וההחלטה לחטוף את הצעצוע מידיו של ילד אחר היא החלטה מתבקשת. ובשל העובדה שהילד לא מבין את הסיטואציה, אנחנו צריכים להיות שם עבורו לעזור לו ללמוד.
אחד המאפיינים הבסיסיים ביותר של האוטיזם הוא כישורים חברתיים לקויים המובילים לאתגרים משמעותיים באינטראקציות חברתיות.
פעוטות וילדים אוטיסטים מתמודדים מול אתגרים בתקשורת ובין השאר: קשיים בתקשורת מילולית ובלתי מילולית, קושי להבין רמזים חברתיים בסיסיים וחשובים לצורך ניהול קשר חברתי, חוסר אמפתיה מובהק, ריכוז עצמי גבוה ופעמים רבות גם התנהגות חזרתית שעשויה להיתפס על ידי אחרים כ"מוזרה" או "לא צפויה" ומלחיצה.
חברו את כל אלה והכניסו את המשתנים לתוך סיטואציות חברתיות ראשונות של ילד אוטיסט עם ילדים אחרים, אז אולי ייקל עליכם במעט להבין את חשיבות הנושא והשלכותיו האפשריות על הילד.
קשיי תקשורת מגבילים התפתחות כישורים חברתיים
אתגרים במיומנויות תקשורת הם הגורם הבסיסי לקשיים באינטראקציה חברתית של ילדי הרצף.
רבים מהילדים מתקשים במיומנויות שפה מורכבות, ברמה משתנה, מה שמקשה עליהם לשתף ולהעביר את מחשבותיהם, רגשותיהם והצרכים שלהם באופן יעיל.
הילדים מתקשים מאד ליזום שיחה עם אחרים או לנהל שיחה כשילד אחר יוזם אותה.
הם מתקשים להבין דימויים או שפה ציורית, אינם מכבדים את המרחב האישי של אחרים, לא יודעים לשחק בתורות ועשויים להתנהג בצורה לא מקובלת ומרתיעה.
קשיי תקשורת מילולית
קשיים בתקשורת מילולית הם תת-קבוצה ספציפית וחשובה של אתגרי התקשורת בקרב ילדי הרצף.
חלק מהילדים סובלים מעיכוב בהתפתחות השפה, אוצר מילים מוגבל, אקולליה, קשיים בהגייה ולעיתים משילוב של כמה אתגרים מילוליים.
הם עלולים להתקשות ביצירת משפטים נכונים מבחינה דקדוקית, להשתמש באינטונציה שלא מתאימה לסיטואציה, או לדבר בהקשר לא ברור.
ושוב, אם נחזור לסיטואציה של 2-3 ילדים שמשחקים ביחד, קל להבין איך הקשיים האלה עלולים להפריע לתקשורת יעילה ולתקשורת חברתית מתמשכת בין הילדים.
קשיי תקשורת לא מילולית
גם לתקשורת הלא מילולית יש תפקיד מכריע באינטראקציה בין ילדים [ומבוגרים]. פעמים רבות, פעוטות וילדים אוטיסטים מתמודדים מול אתגרים משמעותיים בתקשורת שאינה מילולית.
ילדי הרצף עלולים להתקשות בפירוש והבנה של רמזים חברתיים ורמזים שאינם מילוליים כמו הבעות פנים, שפת גוף, מחוות ובכל הנוגע ליצירת קשר עין.
כשהילדים אינם מבינים תקשורת לא מילולית ולו ברמה בסיסית, הם עלולים להגיב בהתאם. תגובה הנובעת מחוסר הבנה של סיטואציה, לרוב עלולה להתפרש כבעייתית על ידי הילדים האחרים.
כך קשה מאד לבנות חברויות ומערכות יחסים עם ילדים אחרים ובכלל.
אתגרי אינטראקציה חברתית
ילדים אוטיסטים חווים גם אתגרים משמעותיים באינטראקציה חברתית. הם לרוב אינם נוקטים יוזמה ומתקשים בתחזוקה ושמירה על חברויות. הם אינם יודעים להשתתף במשחקי דימיון ולעיתים קרובות מתרחקים מסיטואציות חברתיות בקבוצות של ילדים.
סיטואציות חברתיות הכוללות שיתוף צעצועים, משחק בתורות, או משחק בשיתוף פעולה עם ילדים אחרים עלולים להיות מאתגרים במיוחד.
הקושי ליצור חברתיות והאתגרים החברתיים עלולים להוביל חלק מהילדים לתחושות של דיכאון ובדידות קיצונית.
חוסר הבנה של רמזים חברתיים
הבנה ופירוש נכון של רמזים חברתיים הנו היבט חיוני בכל אינטראקציה חברתית מוצלחת, עבור ילדים ומבוגרים כאחד.
רבים מילדי הרצף מתקשים מאד בזיהוי ופרשנות של רמזים חברתיים. עבורם, סימנים כמו מבט זועם, שפת גוף, טון דיבור, מחוות ורמזים בלתי מילוליים אחרים יכולים להיות חסרי כל משמעות.
במקרים כאלה, הם לא יצליחו להבין את המחשבות, הרגשות והכוונות של הילדים האחרים, וזה יוביל עד מהרה לאי הבנות, טעויות וקטיעה של האינטראקציה החברתית.
חוסר אמפתיה
גם האמפתיה, שהיא למעשה היכולת להבין, להכיל ולחלוק את רגשותיהם של אחרים, עלולה להוות אתגר משמעותי עבור ילדים אוטיסטים.
לעיתים קרובות מדי, הילדים מתקשים בתפיסה והבנה של הרגשות של הסובבים אותם.
זה ממש לא אומר שהילדים האוטיסטים "רעים" או חסרי חמלה, אלא שהם מתקשים בזיהוי ולכן גם בתגובה מדוייקת למצבים רגשיים של חבריהם.
גם חוסר אמפתיה, שנתפסת כעניין בסיסי מאד אצל פעוטות וילדים, עלולה להקשות מאד על אינטראקציות חברתיות בקרב ילדים.
כשאותם 2-3 ילדים מהדוגמא שלנו יושבים ומשחקים ביחד, חוסר אמפתיה עקבי מצד אחד הילדים יוביל לכך שהילדים האחרים לא ירצו להמשיך לשחק איתו בחלק גדול מהמקרים.
התנהגות חזרתית
התנהגויות חזרתיות הן היבט נוסף המקשה של הילדים האוטיסטים בסיטואציות חברתיות בסיסיות.
התנהגויות אלה יכולות לבוא לידי ביטוי בתנועות חזרתיות כמו נפנוף ידיים או נדנוד גוף, בדרך שתמיד תראה "מוזרה" לילדים אחרים.
מעבר לכך, ילדים אוטיסטים יכולים לדרוש ולהיצמד לשגרה נוקשה מאד של משחק או להתמקד בתחומי עניין מובהקים, ללא רצון לעשות דברים אחרים.
התנהגויות אלה עלולות להפריע לאינטראקציות חברתיות על ידי הגבלת הגמישות כי "אי אפשר לשחק במה שרוצים" ואם מסכימים במה לשחק, יש רק דרך אחת לשחק אחרת הילד האוטיסט עלול לאבד את שלוותו ואף להתפרץ בזעם, כי תבנית המשחק המיוחדת שלו "נשברה".
שגרות וטקסים
רבים מהילדים האוטיסטים מסגלים לעצמם שגרה וטקסים קבועים, עליהם הם נסמכים בעיקר לצורך הפחתת הסיכון לחרדה.
בעוד ששגרה מוכרת יכולה לספק רוגע ונוחות לילדים, היא בהחלט עלולה גם להקשות על סיטואציות חברתיות עם ילדים אחרים.
נחזור שוב לקבוצת הילדים הקטנה, ונשלב לסיטואציה את העובדה שאחד הילדים מתעקש על שגרה ספציפית, ומוכן לשחק רק לפי התנאים שלו, ולסדר את קוביות הלגו רק בדרך אחת.
ברגע שאחד הילדים האחרים יזיז את אחת הקוביות או יעשה פעולה "שוברת שגרה" אחרת, הילד האוטיסט עלול להתפרץ בפתאומיות.
תחומי עניין מוגבלים
רבים מהילדים האוטיטסים מסגלים לעצמם תחומי עניין מוגבלים, בהם הם עוסקים באינטנסיביות רבה, עד כדי אובססיה.
תחומי העניין של הילדים יכולים להוות עבורם מקור למוטיבציה וחיבור חזק, ולעיתים קרובות ניתן וחשוב להסתמך עליהם ולתמוך בילד.
מאידך, בסיטואציות חברתיות, זה יכול להיות מאד מגביל ולהקשות על הילד בהתנהלות עם ילדים אחרים, שלהם תחומי עניין אחרים.
נסו לדמיין איך זה לרצות לשחק כל הזמן באותו המשחק ולדבר כל הזמן רק בנושא "חשוב" אחד, ללא כל גמישות מחשבתית או התחשבות ברצונות של ילדים אחרים. קשה מאד לנהל חברויות ככה.
כפי שניתן להבין, הילדים האוטיסטים מתמודדים מול אתגרים משמעותיים בסיטואציות חברתיות בשל קשיי תקשורת, ומערך הכישורים החברתיים שלהם מצריך התייחסות ותמיכה מיוחדת על מנת להתפתח, ולאפשר לילדים להתקדם חברתית למען הרווחה האישית שלהם.
כישורים חברתיים: ממש כמו כולם!
ילדים אוטיסטים זקוקים לאותה רמה של כישורים חברתיים כמו ילדים אחרים בני גילם, שאינם מאובחנים על הרצף האוטיסטי.
כישורים חברתיים חשובים לכל ילד כדי לפתח ביטחון עצמי, ליצור חברויות ולהסתדר עם ילדים אחרים בשגרת היומיום.
רבים מהמומחים והמטפלים באוטיזם סבורים כי יש ללמד ילדים כישורים חברתיים כדי לעזור להם להפוך לעצמאיים יותר.
כישורים חברתיים חשובים לא רק לבניית מערכות יחסים עם ילדים אחרים, אלא גם לפיתוח כישורי חיים שהילדים זקוקים להם כמבוגרים.
ברמה החברתית, ילד אוטיסט צריך ללמוד:
- לשחק עם אחרים ובכלל זאת: שיתוף, משחק בתורות, משחקי דמיון ועוד.
- לדבר עם אחרים.
- לנהל, להבין ולבטא רגשות.
- לפתור בעיות.
ניתן לקבוע שברגע שהילד מבין או מכיר בקיומן של 4 המיומנויות הבסיסיות האלה, יהיה קל יותר לגבש תוכנית טיפולית לשיפור הכישורים החברתיים של הילד.
במהלך השנים, מדענים וחוקרים למדו שיטות שונות לשיפור הכישורים החברתיים של פעוטות וילדים אוטיסטים.
למזלנו הרב, המחקר על התערבויות טיפוליות בכישורים חברתיים של ילדי הרצף התקדם מאד בעשור האחרון.
מספר מחקרים בדקו את הנושא ומצאו כי שיטות הטיפול שנועדו להקניית כישורים חברתיים, שהיו נהוגות בין השנים 1985-2006 הציגו תוצאות מינימליות אצל הילדים המטופלים, בהשוואה לטיפולים ייעודיים להקניית כישורים חברתיים, בהם נעשה שימוש מסביבות שנת 2007 ואילך, עד לימים אלה.
המחקרים הוכיחו כי ישנם לא מעט טיפולים חדשים ומומלצים, שנמצאו כיעילים מאד בהקניית כישורים חברתיים ובשיפור היכולת של פעוטות וילדים לתקשר במצבים חברתיים.
טיפול לרכישת כישורים חברתיים
במידת האפשר, מומלץ בחום לפנות עם ילדים אוטיסטים לעזרה מקצועית ולטיפול המותאם אישית לילד, על מנת לסייע לו להתמודד ולרוכש כישורים חברתיים כבר בגיל צעיר ככל שניתן.
אנשי המקצוע והמטפלים שיכולים לסייע לילדים האוטיסטים לרכוש כישורים חברתיים מגיעים מרקעים שונים, כאשר הבסיס לטיפול נובע, על פי רוב, מהמושג חשיבה חברתית.
המטפלים משתמשים באסטרטגיות הוראה שונות כדי לעזור לילדים להתמודד עם מצבים חברתיים נפוצים.
הטיפולים כוללים טכניקות בהן מלמדים את הילד כיצד לשחק ולשתף, איך לדבר, ואיך לשתף פעולה עם ילדים אחרים בני גילו.
חלק מהטיפולים מתקיימים בפגישות 1 על 1 וחלק מהפגישות הטיפוליות מתקיימות במסגרת קבוצתית כדי לעודד ילדים ליישם את מה שלמדו.
בכל מקרה ולמרות היעילות של הטיפול המקצועי עבור הילדים, חשוב באותה מידה שההורים ובני המשפחה יקחו חלק פעיל בטיפול ובתמיכה בילד האוטיסט, וכך ניתן יהיה להשיג תוצאות אופטימליות בזמן הקצר ביותר האפשרי.
לפניך הסבר על כמה שיטות שיעזרו להורים ולבני המשפחה לתמוך וללמד כישורים חברתיים:
משחקי תפקידים
משחקי תפקידים יכולים לעזור לילד האוטיסט ללמוד התנהגות צפויה ובלתי צפויה בתרחיש נתון.
נחזור לדוגמא על משחק משותף שלך 2-3 ילדים. ניתן לשחק עם הילד ולהסביר לו שאתם חברים בני גילו, שמגיעים לשחק איתו ולתרגל ב-LIVE סיטואציות פשוטות שעשויית להתרחש במשחק בין 3 ילדים באותו הגיל.
תרגלו עם הילד, והוא ילמד כיצד להגיב בצורה מקובלת לסיטואציות שעשויית להתרחש באירוע המשחק האמיתי עם בני גילו.
למידת משחק
לפני ששולחים את הילד לשחק עם אחרים במשחקי ילדים שגתריים, כדאי לתרגל את המשחק עם הורה, אח או אחות.
ניתן להתחיל מכך שההורים או האחים משחקים ביניהם את המשחק כשהילד האוטיסט צופה בהתנהגותם בזמן המשחק וניתן כמובן לשלב אותו במהלך המשחק.
בין המשחקים שניתן ללמד את הילד לפני האינטראקציה עם בני גילו:
- מסירות בכדור
- משחק כדורגל
- המלך אמר
- מחבואים
- משחקי לוח פשוטים כמו ארבע בשורה
- תופסת
בשלב הלימודי, חשוב שהילד יבין את הכללים את המשחק, ילמד מתי תורו לשחק, יחווה הפסד ויבין את הערך הספורטיבי של המשחק.
צפייה בסרטונים
תחי הטכנולוגיה. ניתן לצפות ביחד עם הילד סרטונים המסבירים סיטואציות חברתיות, הנמצאים באלפיהם ביוטיוב ובקבוצות מקצועיות ברחבי רשת האינטרנט.
צפייה משותפת והסבר מילולי עשויים לעזור לילד להבין הרבה יותר טוב את האירוע ולהכין את עצמו לאירוע דומה לזה שלמד.
סיפורים חברתיים
הסופרת קרול גריי הגתה ויצרה את המונח סיפורים חברתיים בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה, על מנת לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים ללמוד כישורים חברתיים.
סיפור חברתי הוא למעשה כל סיפור עם אלמנט חברתי. מטרת הסיפורים להמחיש לילדים כיצד מקובל להתנהג כשהם מתקשרים עם ילדים אחרים ולהסביר את הדרכים הטובות ביותר לשיתוף פעולה עם אחרים בכדי למנוע ולפתור בעיות.
סיפורים חברתיים הוכחו כיעילים מאד עבור ילדים אוטיסטים לצורך:
- פיתוח כישורים חברתיים כמו שיתוף, בקשת עזרה ונימוסים
- הבנת הרגשות של הילד
- הבנת רגשות של אחרים
- התמודדות עם שינויים בלתי צפויים
- ויסות עצמי בכלל וויסות רגשי בפרט
ישנם ספרים רבים הכוללים סיפורים חברתיים מרתקים, שנועדו ללמד ולהקנות כישורים חברתיים לילדים האוטיסטים. וחשוב מאד לחשוף את הילד לסיפורים חברתיים כבר בגילאים צעירים, על ידי הקראת הסיפורים.
אם הילד שלך יודע ואוהב לקרוא, על אחת כמה וכמה. הרשמו לספריה העירונית וספקו לו כמה שיותר ספרים שיוכלו לעזור לו ללמוד ולהתקדם.
אינטראקציה עם ילדים
הילדים האוטיסטים יכולים ללמוד הרבה מילדים נוירוטיפיקלים בכל הנודע לרכישת כישורים חברתיים, ללא הרבה מאמץ.
הדרך הטובה ביותר לחשוף את הילד האוטיסט לאינטראקציה ראשונה עם ילדים אחרים, שאינם אוטיסטים, הנה במשחק עם אחים, אחיות ובני משפחה שהילד מכיר ואוהב.
כמו כן, ניתן ליזום פגישות של הילד עם ילדים של חברים ושכנים, לאחר הסבר והנחיה שלהם, לגבי האתגרים שהילד האוטיסט מתמודד איתם.
מה עושים בגן ובכיתה?
עבור ילדים אוטיסטים בגילאי גן או בית ספר, הביקור בגן הילדים או בית הספר מהווה אתגר שהם מתמודדים איתו מדי יום.
מעבר לאתגרים האקדמיים, הם קודם כל מתמודדים עם ילדים אחרים ועם חיי החברה, ולכן צריכים תשומת לב מיוחדת מהגננת או המורה.
חשוב להקפיד על כמה כללים בסיסיים כמו:
- יצירת סביבת כיתה נוחה, ללא רעש חזק או אורות בהירים.
- עידוד הילד להשתתף בפעילויות חברתיות בהדרגה וללא לחץ.
- בחירת נושאים שיחה או צעצועים שעשויים לעניין את הילד.
- הדגמת כישורים חברתיים טובים בין הילדים בשגרת היום יום.
עבודה בבית
הבית הוא המקום בו רוב הילדים מבלים את רוב זמנם. הבית הוא המקום בו הם לומדים כישורים חברתיים בסיסיים, כבר בגילאים צעירים מאד.
אנחנו כהורים, צריכים לקחת את זה בחשבון, וחשוב לעבור הדרכת הורים מקצועית במטרה לקבל כלים להתנהלות חינוכית מדוייקת עם הילדים שלנו.
ניתן וחשוב להשתמש במשחקים ועזרים חזותיים כדי לעזור לילד ללמוד כיצד לקרוא רגשות, לתקשר עם אחרים, להבין כללים חברתיים ולפתור בעיות.
הכישורים החברתיים חיוניים עבור הילד לשגרת חיי היומיום, ולמרות הקשיים הבסיסיים של האוטיסטים, ניתן לתמוך, לטפל ולעזור לילדים לרכוש כישורים וחברתיים שיעזרו להם מאד להתמודד בעתיד.
לדעת יותר על כישורים חברתיים: שאלות ותשובות
לפניך שאלות ותשובות נפוצות, שיעזרו להרחיב בנושא ולהעמיק את הידע שלנו בכל הנוגע לכישורים החברתיים של ילדינו היקרים:
מהם כישורים חברתיים ומה חשיבותם להתפתחות של ילדים, ובפרט ילדים אוטיסטים?
כישורים חברתיים הם היכולות המאפשרות לנו ליצור אינטראקציה חיובית עם אחרים, להבין רגשות, לתקשר בצורה יעילה ולבנות מערכות יחסים.
אצל ילדים אוטיסטים, התפתחות כישורים אלו עלולה להיות מאתגרת יותר, אך הם מהווים בסיס משמעותי לרווחתם החברתית, הרגשית והתפקודית.
פיתוח כישורים חברתיים תורם להשתלבות חברתית טובה יותר, להפחתת תחושת בדידות ולשיפור משמעותי באיכות החיים.
אילו קשיים חברתיים אופייניים לילדים אוטיסטים בגיל הרך?
קשיים באינטראקציה חברתית, כגון קושי ביצירת קשר עין, אי-שיתוף אחרים במשחק, או הבנת רמזים חברתיים, קשיים בתקשורת כמו עיכוב בהתפתחות שפה, שימוש בשפה בצורה לא טיפוסית או קושי בהבנת שפה מורכבת.
חוסר עניין באינטראקציה עם בני גילם או העדפה למשחק לבד או בדרכים שאינן טיפוסיות ועלולות להתפרש כ"מוזרות" לילדים אחרים.
מעבר לכל אלה, לילד האוטיסטי גם קושי בהבנת רגשות של אחרים, כמו גם בהבעת רגשות באופן מותאם לסיטואציה.
מהו מודלינג וכיצד ניתן ליישם אותו כדי לפתח כישורים חברתיים אצל הילדים?
מודלינג הוא הדגמה של התנהגות רצויה על ידי הורה, איש מקצוע או חבר, במטרה שהילד ילמד לחקות אותה.
ניתן להשתמש במודלינג ללמד מיומנויות כמו שיתוף, לקיחת תורות במשחק, או כיצד להתחיל אינטראקציה. חשוב לשלב מודלינג עם אסטרטגיות אחרות, כגון תזכורות מילוליות וחיזוקים.
באילו אסטרטגיות נוספות ניתן להשתמש לשיפור כישורים חברתיים של ילדים אוטיסטים?
שימוש בלוחות זמנים חזותיים והסבר ויזואלי על רמזים חזותיים עשוי לסייע לילדים להבין רצף שגרתי של אירועים חברתיים. לכך ניתן וראוי להוסיף משחקי תפקידים לצורך תרגול מצבים חברתיים שונים בסביבה בטוחה.
ניתן לעשות שימוש בסיפורים חברתיים, המסבירים בצורה ברורה וקונקרטית כיצד להתנהג במצבים חברתיים.
טיפול בשיטת ABA מספק מסגרת טיפולית מובנית ללימוד כישורים חדשים בכלל וכישורים חברתיים בפרט.
שימוש ב"סולם 5 הנקודות" המסייע לילדים להבין את ההתנהגות החברתית שלהם ושל אחרים. סולם 5 הנקודות הוא כלי המשמש להבנת והתמודדות עם התנהגות חברתית, במיוחד עבור ילדים אוטיסטים.
זהו סולם ויזואלי שנוצר על ידי קארי דאן בורון ומיצי קורטיס, שמטרתו לסייע לאוטיסטים להבחין ולהגיב בצורה תפקודית להתנהגות החברתית שלהם ושל אחרים.
הסולם מבוסס על הרעיון של חלוקת מצבים חברתיים מורכבים לחמש נקודות, כאשר כל נקודה מייצגת רמה שונה של תגובה רגשית או התנהגותית.
כל נקודה מיוצגת בדרך כלל באמצעות מספר או תמונה, מה שהופך את הכלי לקל להבנה ולשימוש, במיוחד עבור ילדים עם קשיי תקשורת.
מהי מערכת תקשורת חליפית בתמונות (PECS) וכיצד היא יכולה לתרום לילד?
PECS היא מערכת תקשורת חזותית המשתמשת בתמונות כדי לסייע לילדים שמתקשים לתקשר באופן מילולי.
השימוש ב-PECS יכול לקדם את האינטראקציה החברתית, שכן הוא מאפשר לילד להביע רצונות, צרכים ותגובות באופן ברור ומובן לאחרים.
בנוסף, השימוש ב-PECS יכול להוביל לשיפור כישורי שפה ולהתפתחות דיבור עצמונית אצל חלק מהילדים.
מהי חשיבות ההתערבות המוקדמת בשיפור כישורים חברתיים אצל ילדים אוטיסטים?
המחקרים מראים כי התערבות טיפולית מוקדמת, בגילאי הגן, מאפשרת שיפור משמעותי ביכולות החברתיות והתקשורתיות של ילדים אוטיסטים.
בגילאים צעירים, המוח גמיש יותר (פלסטיות מוחית) ולכן, ילדים מגיבים טוב יותר לטיפולים ולהתערבויות.
התערבות מוקדמת מקדמת את השילוב החברתי, מגדילה את ההזדמנויות החינוכיות ומפחיתה את הצורך בהתערבויות מורכבות יותר בגילאים מאוחרים.
האם ניתן לאבחן אוטיזם בגיל צעיר?
כן, ניתן לאבחן אוטיזם כבר בגילאים צעירים מאד, ולעיתים עוד לפני גיל שנתיים.
קיימים כלי אבחון שונים, כמו למשל ADOS, המאפשרים זיהוי מוקדם של סימנים המעידים על אוטיזם, ובין השאר גם קשיים חברתיים.
אבחון מוקדם מאפשר התערבות מוקדמת, אשר משפרת את הפרוגנוזה של הילדים.
מהי הערכת וינלנד או VABS וכיצד היא מסייעת בהערכת כישורים חברתיים?
הערכת וינלנד או Vineland Adaptive Behavior Scales ובראשי תיבות VABS, היא כלי הערכה המשמש למדידת התפקוד ההסתגלותי של ילדים ומבוגרים, בדגש על כישורים חברתיים.
ההערכה בוחנת מיומנויות כמו תקשורת, אינטראקציה חברתית, משחק ופנאי ויכולות אישיות.
הערכת וינלנד מסייעת לזהות קשיים ספציפיים בתחום החברתי, וכך להתאים תוכנית להתערבות טיפולית המותאמת לצרכים ולאתגרים החברתיים של הילד.
אילו מיומנויות ספציפיות נבדקות בהערכת VABS בתחום החברתי?
הערכת VABS בוחנת מגוון רחב של מיומנויות חברתיות, כגון:
- האם הילד מסתכל על פניו של המאבחן / המטפל?
- האם הילד מגיב לקול של המטפל או אדם אחר?
- האם הילד מבחין בין המטפל לאנשים אחרים?
- האם הילד מביע עניין בחפצים חדשים או אנשים חדשים?
- האם הילד מביע לפחות שני רגשות מוכרים כמו שמחה, עצב, פחד או מצוקה?
- האם הילד מראה חיבה כלפי אנשים מוכרים?
- האם הילד מגלה עניין בילדים אחרים שאינם אחים?
- האם הילד משחק עם צעצוע לבד או עם אחרים?
- האם הילד מחקה תנועות פשוטות של מבוגר, כמו מחיאת כפיים, הצבעה או נופף לשלום?
- האם הילד משתתף בפעילות או משחק עם אחרים?
הבדיקה משווה את התגובות של ילדים אוטיסטים לילדים שאינם אוטיסטים.
האם ישנם הבדלים בין ילדים אוטיסטים לילדים עם עיכוב התפתחותי בתפקוד החברתי?
כן, המחקרים מראים כי ישנם הבדלים בתפקוד החברתי בין ילדים אוטיסטים לילדים עם עיכוב התפתחותי, גם כאשר הם תואמים בגיל המנטלי.
הילדים האוטיסטים מתקשים יותר במיומנויות חברתיות מוקדמות, כמו תגובה לקול, יצירת קשר עין והבעת עניין באחרים.
הקשיים והאתגרים החברתיים מאפיינים פעוטות וילדים אוטיסטים כבר מגילאים צעירים מאד ולעומת ילדים עם עיכוב התפתחותי, שאינם אוטיסטים.
מהן מיומנויות חברתיות מוקדמות וכיצד הן קשורות לאוטיזם?
מיומנויות חברתיות מוקדמות הן המיומנויות הראשונות שילדים רוכשים בתחום החברתי, כגון בעיניים של ההורים או של מי שמדבר אליהם, תגובה לקול מוכר, הבעת רגשות, גילוי עניין באחרים וכדומה.
לילדים אוטיסטים יש לעיתים קרובות קשיים במיומנויות אלו והדבר יכול להוות סימן מוקדם לאוטיזם.
התערבות מוקדמת המתמקדת בטיפול במיומנויות חברתיות מוקדמות יכולה לשפר את התפתחותם החברתית של ילדים אוטיסטים.
מה המשמעות של פיגור בהתפתחות חברתית לעומת סטייה חברתית בילדים אוטיסטים?
פיגור בהתפתחות חברתית משמעותו שהילד רוכש מיומנויות חברתיות בקצב איטי יותר לעומת המקובל בקרב בני גילו.
סטייה חברתית משמעה שהילד מפתח מיומנויות חברתיות באופן שונה ולא טיפוסי לעומת המקובל אצל בני גילו, כגון דפוסי תקשורת ייחודיים או התנהגויות שאינן מותאמות חברתית.
האבחנה בין שתי התופעות הללו חשובה לתכנון התערבות טיפולית מתאימה.
מהי החשיבות של ילדים באותו הגיל לשיפור הכישורים החברתיים של ילדים אוטיסטים?
ילדים בני אותו גיל מהווים מודל חשוב להתנהגות חברתית תקינה, ואינטראקציה איתם מאפשרת לילדים האוטיסטים לתרגל ולפתח מיומנויות חברתיות בסביבה טבעית.
האינטראקציה עם ילדים בגילאים דומים דורשת מיומנויות שונות מהאינטראקציה עם מבוגרים, כמו שיתוף פעולה, משחק בתורות ופתרון קונפליקטים שגרתיים.
זאת אחת הסיבות שתמוכות בשילוב ילדים אוטיסטים במסגרות חינוכיות רגילות, מה שיכול לסייע להם לרכוש מיומנויות אלו באמצעות אינטראקציה יומיומית עם בני גילם.
כיצד ניתן לסייע לילדים אוטיסטים ליצור אינטראקציה חברתית עם בני גילם?
ניתן ליצור הזדמנויות למשחק מובנה בהן קל לילדים אוטיסטים להשתתף, עם תמיכה והנחייה מצד מבוגר.
ניתן ללמד ילדים בגילאים דומים, קרובי משפחה למשל, כיצד לתקשר עם הילד האוטיסט, ולהיות סבלניים ומתחשבים כלפיו בזמן משחק ואינטראקציה חברתית.
כיצד ניתן ללמד ילדים אוטיסטים להבין ולתקשר רגשות?
ניתן להשתמש בתמונות או בסימנים גרפיים המייצגים רגשות שונים, כדי לעזור לילדים לזהות ולהבין את רגשותיהם ואת רגשותיהם של אחרים.
כפי שתיארנו, מומלץ להשתמש בסיפורים חברתיים כדי לתאר מצבים שונים וללמד את הילדים כיצד להגיב רגשית בצורה מתאימה בסיטואציה חברתית.
חשוב ליצור סביבה תומכת ומקבלת, בה הילדים מרגישים בטוחים לבטא את רגשותיהם, גם אם הם עושים זאת באופן שונה ולא טיפוסי.
מהי חשיבותה של הכלה במסגרת חינוכית עבור ילדים אוטיסטים?
הכלה במסגרת חינוכית רגילה מאפשרת לילדים האוטיסטים להיות חלק ממבנה חברתי רחב יותר, וללמוד מהאינטראקציה עם בני גילם שאינם אוטיסטים.
ההכלה יכולה לסייע ולהקנות לילדים האוטיסטים כישורים חברתיים, מיומנויות תקשורת, וכן יכולת הסתגלות טובה יותר לחברה של בני ובנות גילם.
רוב המחקרים שהתפרסמו מאז שנת 2007 מוכיחים כי השילוב במסגרות חינוך רגילות מועיל יותר לילדים אוטיסטים לעומת מסגרות חינוך מיוחד.
מהי חשיבות הסביבה הביתית בפיתוח כישורים חברתיים של ילדים אוטיסטים?
הבית מהווה סביבה ראשונית ומשמעותית להתפתחות חברתית כבר מגילאים צעירים מאד, וההורים הם הדמויות החשובות ביותר בעיצוב ההתנהגות החברתית של הילד, בין אם הוא אוטיסט ובין אם לאו.
אנחנו, כהורים, צריכים לספק לילדים סביבה תומכת, מקבלת ומאפשרת, בה הם ירגישו בטוחים לחקור וללמוד מיומנויות חברתיות.
ההורים, האחים והאחיות צריכים לשמש מודל חיובי להתנהגות חברתית תקינה, ולספק תגובות חיוביות על התנהגות חברתית מותאמת של הילד.
כיצד ניתן לתמוך בילדיהם האוטיסטים לפתח כישורים חברתיים לאורך זמן?
עלינו להיות סבלניים ומבינים, ולהכיר בכך שפיתוח כישורים חברתיים דורש זמן, מאמץ והרבה סבלנות.
חשוב להמשיך ולספק הזדמנויות לאינטראקציה חברתית מובנית, גם במסגרות הבית וגם מחוצה לה.
זכרו שילדים אוהבים לקבל פידבק חיובי, ולכן חשוב לחגוג את ההצלחות הקטנות של הילד ולחזק התנהגויות חברתיות רצויות.
יש לשתף פעולה עם הצוות המקצועי המטפל בילד כמו גננת, מטפל התנהגותי, קלינאית תקשורת ומטפלים אחרים, על מנת להבטיח שהילד מקבל תמיכה מתאימה ומותאמת לצרכיו ולאתגרים שעמם הוא מתמודד.
קריאה נוספת: פעילות גופנית לילדים אוטיסטים