רבים מההורים לילדים אוטיסטים מתמודדים מול האתגר המורכב הנגרם בשל רגישות למגע של הילד.
דמיינו שאתם בסופרמרקט המועדף עליכם, והוא הומה אדם, ופתאום מישהו טופח על כתפכם. אם אתם חווים רגישות למגע הקשורה לאוטיזם, המגע הבלתי צפוי הזה עלול לגרום לשריריכם להתכווץ. זה כאילו גופכם מגיב לפגיעה חזקה במקום למגע פשוט.
עבור אוטיסטים רבים, זו אינה אי-נוחות קלה בלבד. זה אתגר מתמשך שמקורו בהבדלים בעיבוד החושי.
רגישות למגע באוטיזם מתייחסת לרגישות חזקה למגע פיזי, ההופכת אינטראקציות יומיומיות כמו לחיצות יד או חיבוקים למלחיצות.
כהורים לילד אוטיסט, הבנת הסיבות לרגישות למגע, זיהוי הסימנים, ולמידת אסטרטגיות לניהול רגישויות חושיות יכולים לעזור להפוך את המגע הפיזי לנסבל יותר.
הבנת האוטיזם והרגישות למגע
רגישות למגע באוטיזם היא כאשר הילד מרגיש לא בנוח ונכנס למצוקה ממגע פיזי. זה לרוב נובע מהבדלים בעיבוד החושי.
זה לא נדיר שגם לאנשים המתפתחים באופן טיפוסי יהיו רגישויות למגע. עם זאת, חלק מהאוטיסטים עשויים לחוות תחושת אי-נוחות עמוקה ומשמעותית יותר.
בהשוואה לרגישויות חושיות כלליות אחרות, הרגישות למגע נוגעת אך ורק לאינטראקציות הפיזיות של הילד ולנוחות הגופנית הכוללת שלו.
לדוגמה, ילד אוטיסט בן 7 מסרב להשתתף בפעילות בשיעור חינוך גופני כי הוא לא רוצה לתת "כיף" לאחרים כפי שרבים מחבריו לכיתה עושים.
המורה שלו עלול לחשוב שהוא מתנהג "רע", עושה בכוונה ונמנע מדברים בכוונה. במקרה כזה, יהיה זה רעיון טוב שהורה יסביר את הבעיה למורים בבית הספר.
המורה יוכל אז לתקשר עם שאר הכיתה ולהציע צורות חלופיות של שבח באינטראקציה עם הילד.
רבים מהאוטיסטים נמנעים ממגע פיזי בשל סלידה ממגע הקשורה לאוטיזם ונגרמת מקשיים בעיבוד נוירולוגי.
סימנים לרגישות למגע
כאשר ילד אוטיסט מגיב למגע, התגובות שלו יכולות להיות מאוד בולטות לסובבים אותו. לפעמים, התגובה של הילד יכולה להיות אי-נוחות מתונה יחסית, בעוד שבמקרים אחרים, הילד יכול להפגין מצוקה קיצונית.
מכיוון שהספקטרום האוטיסטי כה רחב, רמות אי-הנוחות ורמות הרגישות משתנות מילד לילד.
אלו כמה דברים שניתן לשים לב אליהם:
- רתיעה או משיכה לאחור ממגע: הילד מתקשח או נסוג במהירות כאשר מישהו מנסה לגעת בו.
- הימנעות מחיבוקים, לחיצות יד או מגע פיזי אחר: לדוגמה, הילד עשוי להעדיף נפנוף במקום מגע פיזי כדי להביע חיבה.
- הפגנת מצוקה גלויה כאשר נוגעים בו: הבעות פנים רגשיות, שפת גוף ותקשורת מילולית עשויות להצביע באופן חד משמעי על אי-נוחות, גם אם המגע בילד היה קל יחסית.
- תגובה עזה למגע קל אך סובלנות ללחץ עמוק: לילד עשויות להיות רגישויות שקשה לאדם הממוצע להבין, בעוד שהוא לא מתנגד ואפילו נהנה משמיכות כבדות או חיבוקים חזקים.
- העדפה של טקסטורות ספציפיות של בגדים או חפצים: הילד עשוי להיות נחוש במיוחד ללבוש בגדים רכים כדי למנוע גירוי בעור.
דוגמה נוספת יכולה להיות אם הילד מגלה חוסר שקט והתנגדות בעת שמסרקים את שערו, אבל מצד שני הוא אוהב מאוד לחבק אחרים.
זה מראה שהוא לא אוהב תנועות דוקרניות על גבי עורו, אבל הוא כן אוהב שמחזיקים אותו.
מאיפה מגיעה הרגישות הזאת?
הבדלים בעיבוד החושי הם הסיבה העיקרית לרגישות למגע של ילדים אוטיסטים. משמעות הדבר היא שהמוח עשוי לפרש גירויי מגע באופן שונה מרוב האנשים הנוירוטיפיים.
פירוש זה של המוח כולל את מאבק מערכת העצבים בעיבוד גירויים חושיים. זה עלול להוביל לכך שילד אוטיסט ירגיש לא בנוח במצבים שבהם הוא לא יכול להימנע ממגע פיזי בקלות.
מחקרים מציעים שלאדם אוטיסט עשויים להיות הבדלים משמעותיים בכמה אזורי מוח, כמו המערכת הסומטוסנסורית הנמצאת באזור קליפת המוח.
אזור זה אחראי על עיבוד מגע. מכיוון שהוא מתפקד אחרת, זה יכול להוביל ולרגישות יתר למגע אצל ילדים אוטיסטים.
בנוסף, תגובות עצביות חזקות יותר לגירוי ממגע יכולות להוביל להתגוננות מפני המגע והימנעות של הילד ממגע חברתי כמעט בכל מחיר. כל זה עלול להוביל לעומס חושי.
לדוגמה, בעוד שאדם נוירוטיפי עשוי לגעת במשטח מתכתי ללא מחשבה שנייה, אדם אוטיסט עלול לחוות זאת כתחושה עזה, כמעט שורפת, המעוררת תגובת "הילחם או ברח".
כיצד זה משפיע על חיי היום יום?
הרגישות למגע עלולה להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום של הילד. אתגרים אלה יכולים לנוע מחיבוק בני משפחה קרובים ועד ללחיצת יד של מכר חדש בפגישה ראשונה.
ביחסי משפחה, רבים מאיתנו יודעים שנהוג להפגין סוגים שונים של חיבה פיזית.
עם זאת, חלק מהילדים האוטיסטים עשויים להתרחק או להרגיש מתח ניכר כאשר בן משפחה מנסה לחבק אותם. זה יכול להקשות על מערכות יחסים משפחתיות אם הקרובים אינם מבינים את הילד.
באופן דומה, ילדים אחרים עשויים להיות מבולבלים כאשר הילד האוטיסט מסרב לתת להם "כיף" בעת משחק או בגן הילדים.
גם נסיעה שגרתית באוטובוס צפוף יכולה להוות אתגר משמעותי עבור הילד, במיוחד כשאין ברירה אלא לעמוד קרוב לאנשים עד כדי מגע גופני.
ילדים אוטיסטים עלולים גם להתקשות ללכת למקומות ציבוריים שבהם הם עלולים לעמוד קרוב לאנשים אחרים, כמו בסופרמרקט או באירוע המוני.
צריך לשים לב כי הרגישות של הילד למגע עלולה גם להוביל לבידוד חברתי מוגבר, מכיוון שהילד מנסה להימנע ככל שניתן ממצבים שעלולים להוביל למגע פיזי.
איך מתמודדים?
הגישה שלכם אל הילד הרגיש למגע חייבת להיות מחושבת ומותאמת לצרכים הספציפיים שלו.
כאשר אתם מנסים להשתמש באסטרטגיות טובות, עקביות, סבלנות וכבוד, אתם יכולים לעזור לילד להתנהל טוב יותר נוכח האתגרים החושיים שלו. בדרך זו, אתם עשויים לגרום לו להרגיש בטוח יותר ומובן.
אמצו אסטרטגיות יעילות כמו:
- הכנסת מגע בהדרגה ובתנאים של הילד: התחילו במגע עדין ואפשרו לילד להתקדם בקצב שלו. תמיד בקשו רשות תחילה.
- שימוש בטכניקות לחץ עמוק אם הילד אוהב אותן: שמיכות כבדות, בגדי לחץ או חיבוקים חזקים יכולים להיות מנחמים עבור ילדים אוטיסטים שנהנים מלחץ עמוק. הם עשויים גם לעזור בוויסות התגובות שלהם.
- כיבוד ההעדפות של הילד ושימוש בחלופות: אם הילד מרגיש לא בנוח עם חיבוקים ולחיצות יד, אפשרו לו להכיר בכם מילולית, לנפנף בידו או להנהן עם הראש כחלופה למגע.
- יצירת סביבה בטוחה עם בחירה: שקלו לכלול שגרות צפויות כדי למנוע מגע בלתי צפוי, כמו הליכה לקניון בשעה פחות עמוסה. סיפורים חברתיים עשויים גם להיות דרך טובה להסביר ציפיות חברתיות.
מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?
ישנם לא מעט מקרים שבהם נדרשת התערבות מקצועית לצורך מיתון הרגישות של למגע.
סימנים לכך שתמיכה מקצועית עשויה להיות רעיון טוב כוללים:
- מצוקה או פחד חמורים הקשורים למגע: הילד מגיב למגע בחרדה, הימנעות או מלטדאון אפילו בסביבות הבטוחות והמוכרות ביותר שלו.
- קושי בניהול מגע למרות שימוש באסטרטגיות: נראה שאין התקדמות רבה עם האסטרטגיות שניסיתם עם הילד.
- השפעה על איכות החיים: המשימות החיוניות ביותר, כמו לבוש, רחצה, צחצוח שיניים ואף תספורת, חשובות במיוחד.
אילו טיפולים מומלצים לילדים רגישים למגע?
כמו תמיד, אנחנו ממליצים על פעילות גופנית שגרתית וקבועה, שעוזרת לילדים גם בהתמודדות מול הרגישות שלהם למגע.
ישנם מספר טיפולים ומטפלים שיכולים לסייע לילדים אוטיסטים המתמודדים עם רגישות למגע:
ריפוי בעיסוק
במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק המרפאים יכולים לסייע רבות בהתמודדות מול הרגישות של הילד למגע:
- מתמחים בטיפול בוויסות חושי, כולל רגישות למגע.
- מסייעים לילדים לפתח עצמאות ולשפר תפקוד בחיי היום-יום.
- עוזרים לשפר את ההבנה באמצעות החושים ולהסתגל לסיטואציות חדשות.
טיפול רגשי
טיפול רגשי יכול לסייע לילד במספר דרכים:
- שיפור הוויסות החושי והרגשי.
- עזרה בעיבוד רגשות תוך שימוש בתמיכה חזותית כמו סמלים או ציורים.
- שיפור יכולות התקשורת והבעה עצמית.
שיטות טיפול נוספות
- טיפול בהבעה ויצירה: עוזר לאנשים בעלי קושי להביע את עצמם במילים ומסייע בהרגעה.
- טיפול בעזרת בעלי חיים: יכול לשפר את היכולות המוטוריות ולסייע בוויסות רגשי.
- טיפול במוזיקה: משפר קואורדינציה ויכולות מוטוריות.
- ABA (ניתוח התנהגות יישומי): יכול לסייע בשינוי דפוסי התנהגות ובשיפור מיומנויות.
חשוב לציין כי הטיפול המתאים ביותר תלוי בצרכים הספציפיים של כל ילד. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע מומחים בתחום האוטיזם כדי לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית.
רגישות למגע: קבלה והכלה בסבלנות ודאגה
הרגישות של הילד למגע אינה בעיה התנהגותית אלא חוויה נוירולוגית, הנגרמת לעתים קרובות מהבדלים בעיבוד החושי ובשל האוטיזם.
מגע פיזי יכול להיות מכריע, בלתי צפוי או אפילו כואב, מה שיכול להפוך אינטראקציות שגרתיות לכאורה למאתגרות ביותר.
שימוש באסטרטגיות הנכונות לטיפול בבעיה יכול ליצור סביבה אידיאלית לילדים אוטיסטים.
כיבוד הגבולות של הילד, הכנסת מגע באיטיות והצעת חלופות ידידותיות יותר לחושים יכולים ליצור הבדלים משמעותיים בחייו של הילד ובחיי בני המשפחה כולם.
הבדלים אלה הם לעתים קרובות משני חיים במידה כזו שהילדים יכולים בסופו של דבר להרגיש בטוחים יותר באינטראקציות הכוללות מגע.
קריאה נוספת: התמודדות מול רגישות לרעש