הם מתקשים להירדם, סובלים ממחזורי שינה קצרים וקמים הפוכים, עצבניים ותוקפניים. איך תגרמו לילדי הרצף לישון? כיצד תרגילו אותם להירדם לבד? מה תעשו כדי לשדרג את איכות החיים שלהם ושלכם?
אחת מהבעיות הקשות והשכיחות עימן מתמודדים ילדים ופעוטות עם אוטיזם היא הפרעת שינה, הם סובלים משינה משובשת שהופכת את החיים לקשים יותר עבורם ועבור בני משפחתם.
קשיי הרדמות, שינה מקוטעת ולא רציפה, התעוררות תכופה משך הלילה, יקיצה מוקדמת בבוקר, אינסומניה, וזה רק חלק מהסימפטומים הנמצאים תחת הכותרת הפרעות שינה. אז למה זה קורה, איך תתמודדו עם זה נכון ומה עושים כדי למזער את הקושי להירדם ולהפוך את השינה לטובה ורציפה?
התמודדות מעייפת
"משפחות יכולות להתמודד עם ילדים ופעוטות על הרצף, אבל לא עם חוסר השינה שלהם".
אחת הבעיות הנפוצות והקשות ביותר עבור הורים לילדים על הרצף היא בעיית השינה שמשפיעה על כל בני הבית ופוגעת בתפקוד של כולם.
"ב-2001 התחלתי לעבוד עם ילדים ומשפחות של ילדים על הספקטרום, עבדתי באלו"ט 18 שנים וגיליתי לתדהמתי ש-44-88% מהילדים והפעוטות עם אוטיזם סובלים מבעיות שינה ושכמעט ואין אנשי מקצוע שמטפלים בזה ספציפית. היו מגיעות אלי משפחות שמתלוננות על בעיות שינה – משפחות שיכולות להתמודד עם אוטיזם אבל לא עם ילד על הרצף שלא ישן והורס את איכות חיי המשפחה, את איכות חייו ואת היכולת שלו ושל הסובבים אותו ל-Well-being" אומרת אלונה מולכו חיימוביץ, דוקטורנטית ב אונ׳ בן גוריון בנושא שינה ואוטיזם, מנתחת התנהגות, מדריכת הורים ויועצת שינה, עם למעלה מ 20 שנות ניסיון עם משפחות וילדי ASD.
"הורים רבים לילדי הרצף מתלוננים על הרדמות ארוכה מהרגע שמניחים את הילד במיטה ועד שהוא נרדם, בין חצי שעה ל-40 דקות. ויש כאלה המתלוננים על הרדמות עם תלות במבוגר בלעדיו לא יירדמו ועל יקיצות מרובות בלילה ויקיצה מוקדמת בבוקר – אינסומניה לכל דבר ועניין שנובעת משפע של גורמים".
למה הם לא ישנים טוב?
הפרעות שינה הן אחת מהתופעות הנפוצות ביותר אצל ילדים על הרצף והן משפיעות רבות על החיים שלהם ושל הסובבים אותם. הם לא נרדמים מסיבות פיזיולוגיות ונפשיות, חלקם חווים הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, בעיות בהבנת הסיטואציה, מצבי רוח משתנים, מחסור במלטונין ועוד גורמים רבים המערערים את יכולת ההרדמות והשינה הרציפה.
למה זה קורה? למה הם מתקשים להירדם ומדוע הם מתעוררים משך כל הלילה?
מעברים ומלטונין – לרבים מילדי הרצף יש בעיה עם 'מעברים', המעבר בין ערות פיזיולוגית לשינה ובין לילה ליום קשה להם והגוף מתקשה להיכנס ל'מוד' של שינה.
במישור הפיזי, מחקרים רבים מראים כי חלק מהסיבות לקשיי ההרדמות הן רמות נמוכות והפרשה לא סדירה של המלטונין – אותו הורמון שינה המופרש לאורך הלילה, שתפקידו 'לסדר' את השעון הביולוגי של הגוף ולהכניס אותו למצב שינה.
הבנת סיטואציות – פעוטות וילדים על הרצף מתקשים להבין סיטואציית שינה מהי? ואת רוטינת הערב של כל הרצף הזה שמוביל לשינה, רצף שגורם לעתים להתנגדות לשינה.
בעיות בתקשורת – ילדי הרצף לא תמיד מבינים 'מה רוצים מהם?' למה דווקא עכשיו מסתיים היום ומתחיל הלילה ולמה אי אפשר להיות ערים?
גורמים סביבתיים – ישנם גם גורמים סביבתיים רבים שמקשים על ילדי הרצף להירדם; בין אם מדובר בוויסות חושי, אם למשל הם סובלים מהטיקט של הבגד, הטקסטורה של המצעים, אור גבוה מדי לעומת אור נמוך מדי, ילדים שצופים הרבה בטלוויזיה או במסכים לפני השינה – האור הכחול עשוי לעכב את השינה.
"חלק מאותם גורמים סביבתיים הם ההורים עצמם" אומרת אלונה "אני פוגשת הורים רבים שבשל הסטרס שלהם מהפרעות השינה נוקטים בגישת ה'פיצוי יתר'. אני פוגשת הורים רבים שעושים פיצוי יתר לילד האוטיסט 'אז אקל עליו, אם הוא רוצה לישון במיטה שלי שישן שם' או 'אם הוא רוצה שיירדם לי על הידיים' אלו קוגניציות הוריות שיכולות לגרום לדפוסי שינה שלא תורמים ולא מקדמים לשינה טובה ומיטיבה".
היעדר שינה ושינה מקוטעת 'הורסים' את היום שאחרי
היעדר שינה משפיעה למעשה על כל בני הבית, על ילדי הרצף ועל הסובבים אותו. לילה משובש עשוי לגרום לעצבנות, לתפקוד גרוע יותר במהלך היום, להחמרה או התפתחות של הפרעות קשב, הפרעות בריאותיות, היפראקטיביות ודיכאון, חרדה חברתית ובעיות התנהגות רבות.
"פעוטות וילדים עם אוטיזם הסובלים מהפרעות שינה לסוגיהן, עשויים לפתח תופעות של תוקפנות, בעיות התנהגות, עצבים, למידה לקויה, ערנות יתר, נטייה להיות ישנוניים במהלך שעות היום" אומרת אלונה המדגישה כי חוסר השינה משפיע כמובן גם על איכות השינה של ההורים "מעבר להשלכות המיידיות של הפרעות השינה על ילדי האוטיזם, ההורים מוצאים עצמם עוסקים במלאכת 'ההרדמה' שעות ונשאבים לטקסי שינה ארוכים ומייגעים, מה שגורם לאיכות שינה נמוכה וזמן שינה קצר יותר, ביחס להורים אחרים.
משפחות לילדים עם אוטיזם חוות יותר עייפות, דיכאון וחרדה ממשפחות לילדים עם התפתחות תקינה.
כשההורה מגיע לסוף היום, אחרי שהוא מוצף מכל היום הזה של סידורי הבית, הארוחות, טיפול בילדים ואז הוא מגיע לסביבת שינה תובענית, אז מובן מאליו שקשה לו יותר להיות עקבי, סבלני ולשמור על רוטינות ערב שגרתיות, עובדה שגורמת לאינטראקציה לא מיטבית סביב השינה".
כלים פרקטיים לשינה טובה יותר של הילד.ה
בארץ ובעולם שתי ההתערבויות הנפוצות לטיפול בהפרעות שינה, שינה לא רציפה ויקיצה מוקדמת הן פרמקולוגית והתנהגותית.
מלטונין
הרדמות עם תלות? פרמקולוגית, הכוונה היא ברוב המקרים לסוגי כדורים המכילים את המלטונין – הורמון שינה "כשיורדת החשכה הורמון המלטונין אמור להיות מופרש בקצב גבוה בגוף, ברגע שהילד שוכב במיטה שעתיים ולא נרדם, ההורים נותנים לו את ההורמון וזה עוזר לו 'לכבות את האור', לכבות את המערכת ולהירדם מהר יותר.
הבעיה היא שאם הילד נרדם בעזרת תרופות ותוספים מכילי מלטונין, זה רק מסבך את הבעיה כי למלטונין יש מחזורי שינה של כשעה וחצי! כשכמות המלטונין גבוהה יש פחות התעוררות, אך משלב מסוים של הלילה המלטונין יורד, הילד מתעורר וצריך לחזור לאותו דפוס שאתו הרדמנו אותו וכך יצרנו הרדמות עם תלות" אומרת אלונה.
הגיינת שינה קבועה וסט תמונות להמחשה
צריך לשמור על הגיינת שינה קבועה, מה שאומר שבשעה האחרונה לפני השינה מומלץ להימנע מפעולות מעוררת כמו: פעילות גופנית, חוגים למיניהם, צפייה בטלוויזיה ובמסכים.
"כדאי לדאוג לזה שהבית 'יוריד הילוך' ולקיים רוטינת שינה – ילדים עם אוטיזם אוהבים רוטינות ולמזל כולנו ההתנהגות שלהם והתפקוד שלהם ברוטינה הוא טוב יותר. אני ממליצה אפילו להשתמש במערכת תמונות בהן מצויר מה עושים – שיניים, מקלחת, ארוחת ערב, נכנסים לחדר והולכים לישון, סט דימויים שכאלה גם עוזרים להפחית את חרדת שינה" מציעה אלונה.
סביבת חדר מותאמת לילד ותחושותיו
שהחדר של הילד יהיה בטמפרטורה המדויקת לו – לא חם מדי, לא קר מדי, לדברי אלונה ארגון השינה האמריקאי ממליץ על 21-22 מעלות בחדר. כדאי לשמור על מידת אור בינונית – לא מואר או חשוך מדי, כמובן בהתאם להעדפה הספציפית של הילד. קראו עוד על התאמת חדר הילדים לילד אוטיסט
מיטת קואוזינג
להפוך את סביבת המיטה למזמינה ומפתה, כזו שבא להיכנס אליה "אני ממליצה לרפד את המיטה לעשות אותה 'קאוזינג', שיבוא להם להיכנס כבר פנימה.
ילדים רבים על הרצף אוהבים את תחושת העיטוף, אז אני אומרת להורים לשים 'נחשושים' ארוכים או כריות ארוכות שעוטפות ותוחמות את הילד, כמובן בהתאם לוויסות החושי שלהם.
טקס שינה
כדאי לייצר טקס שינה קבוע ומזמין כמו סיפור או שיר והעיקר שיהיה קבוע ורוטיני, כחלק מסדר היום הקבוע של הילד.ה, כדי שהילדים יבינו שאחרי הסיפור הולכים לישון, הסיפור הוא הסימן לסופו של יום ותחילתו של הלילה.
"אם הם לא רגועים, כחלק מטקס השינה שלהם אפשר לעשות עיסוי נעים ומרגיע, כמה דקות של עיסוי שבו מסמנים לילד שנגמר היום ומתחיל הלילה" אומרת אלונה.
הרדמות ללא גורמי תלות
להורים יש תפקיד משמעותי בהפרעות השינה של ילדי הרצף ולכן מומלץ ללמד את הילדים עצמם, איך להרגיע את עצמם ולהירדם באופן הדרגתי.
"הורים רבים לילדי הרצף לא מאמינים במסוגלות שלהם ומעבירים להם מסר סמוי ומוטעה של 'בלעדינו לא תוכלו להירדם לבד', כמו למשל אמא שנרדמת לצד הילד שלמעשה מעבירה לו מסר סמוי שהיא תהיה לצידו גם כשהוא יקום. אפשר כחלופה פשוט לשבת על כיסא ליד ובהדרגה לצמצם את הנוכחות שלכם כהורים, זה יגדיל את הביטחון שלהם ושלכם ביחד" אומרת אלונה.
איך ישנים כשהתותחים רועמים?
מלחמת חרבות ברזל יצרה סטרס גדול אצל ילדים ופעוטות עם אוטיזם ולבטח שאינה מקלה על ההרדמות ואיכות השינה שלהם. אז מה עושים? איך חוזרים לישון טוב גם בזמן מלחמה?
"אנחנו יודעים שמצבי סטרס ושבירת שגרה עלולים להיווצר בקרב ילדי הרצף רגרסיות התנהגותיות, כי הרי כל ילד מביע את המצב הרגשי שלו בדרך משלו ומובן מאליו שזה פוגע גם בתחום הפרעות השינה.
יש ילדים שנרדמו באופן עצמאי לפני המלחמה אבל חזרו למיטה של ההורים בגלל הפחד והאזעקות וזה בסדר וצריך להכיל את זה, אבל רצוי לתת לזה מסגור של זמן 'עכשיו יותר קשה ומפחיד, בוא תישן איתנו / אשב לצידך כמה ימים ואז ננסה שוב' וכך לנסות כל כמה ימים להחזיר לו את הביטחון" מציעה אלונה ומוסיפה "למרות המלחמה ודווקא בגללה, צריך למצוא את העוגנים שבשגרה ובסדר היום ולנהל את המצב הלא שגרתי הזה גם בתחום השינה.
לבחור שיר או סיפור מתאים לפני השינה, מוסיקה מרגיעה, תמונות שמשרות ביטחון ובהדרגה להחזיר את השינה למסלול הנכון".
קריאה נוספת: הדרכת הורים בעניין הפרעות שינה