פיתוח חדש: רובוט יסייע לאנשים על הרצף האוטיסטי לפענח את רגשות הזולת

אוטיסט נחשב כמי שזיהו אצלו אתגרים מסוימים בוויסות רגשי וחברתי. כלומר, ייתכן שלא קל לו להבין מה שפת גוף מספרת, כמו גם מה קורה עם כל הבעות הפנים הללו וכל הכוונות שאנשים מבקשים לבטא דרך התנהגותם החיצונית.
אם כי אפשר להחיל את ההגדרה הזאת באופן גמיש על כולם, שכן היכולת להבין שפת גוף וכוונות עמוקות הן עניין של רגישות לאנרגיה ולמחוות. על כן רבים האנשים שיכולים להשתפר באפיקי המיומנויות החברתיות שלהם. מה מבדיל בין אנשים שיש להם קצת עבודה לעשות ברובד החברתי מאנשים שקיבלו הכרה כאוטיסטים?

אתגרים בזיהוי רגשות חברתיים

יש שיגידו שההכרה באוטיזם היא על בסיס תופעות רחבות מאשר תחום ההתנהלות חברתית. תופעות כמו קושי עם שינויים, קושי בוויסות רגישות לחושים, תחומי עניין ממוקדים להפליא וכיוצא בזה. לא כל מי שמוכר כאוטיסט נהנה מכל התופעות הרשומות כאן ויש הרבה ביטויים שונים לתופעה וברמות עוצמה שונות.

אפשר שהתופעות המתועדות הללו יהיו אלו הקשורות לקשר עין בזמן שיחה או משחק (כנראה שלא יהיה הרבה ממנו), לחוסר הבעה רגשית בפנים (לא ברור מה הילד מרגיש), לחוסר זיהוי מה אנשים אחרים מרגישים (לא ברור להם מה הם מביעים "בפנים"), טון דיבור ללא גוון רגשי, שפה גבוהה ואף אנציקלופדית וייחודית לבני קבוצת גילו, חוסר בהירות לגבי תקשורת שאינה מילולית (בשפת הגוף), חוסר תגובה בתוך שיח (פשוט לא להגיב לנאמר) וכיוצא בזה.

תופעות לוואי: מי קבע?

ניתן להדגיש שישנן תופעות שנחשבות "אוטיסטיות" פשוט כי הן מחוץ לנורמה. ועם זאת אפשר שהנורמה מבוססת על תבניות תרבותיות וחברתיות מסוימות שאינן באמת טבעיות לטבע האנושי.

לדוגמה, אם נקרא קצת על תסמינים הקשורים לרצף האוטיסטי הרי שנוכל לזהות שהרשימה כוללת מצב בו הילד פשוט לא משחק עם בני גילו. כלומר, אם ישחק עם ילדים קטנים או בוגרים ממנו הדבר ייחשב "כתסמין" על רצף האוטיזם.

אך אם נתבונן בהרצאות של דוקטור דניאל נווה על הצורה בה ילדים גדלים בקבוצות של ציידים-לקטים, הרי שניווכח שהם גדלים תוך משחק עם ילדים גדולים ו/או קטנים מהם בהרבה, ויש לכך יתרונות אבולוציוניים בהירים. על כן, לא כל תסמין בהכרח משקף דבר מה שאינו טבעי, אלא פשוט יוצא מגדר הנורמה של תפישות מסוימות שיש לאנשים מסוימים בחברה בזמן מסוים.

המשמעות היא שגם התנהגויות שנחשבות כלא-נורמטיביות יכולות למעשה להיות נורמטיביות להפליא. זאת כאשר מסתכלים על זה מנקודת מבט אחרת או רחבה דיו.

אספקט התנהגותי שחוקר אחד יגנה או יזהיר כנגדו דווקא יהיה מאוד מוערך על ידי חוקר אחר. על כן אין צורך להתייחס לכל תסמין כמו היה סימן להתנהגות בלי הולמת אלא לראות את ההקשר הרחב והתועלתי שלו.

הכירו את הרובוט החברתי: קאספר

כך או כך, נשארנו עם שאלת החברות. מה ניתן לעשות כדי לעזור לילדים שהוכרו על רצף האוטיזם לפתח יותר מודעות רגשית וחברתית? זה בסדר שהם מתנהגים "קצת אחרת". סביר להניח שאנחנו לא יודעים איזה אפקט תועלתני ומיטיב יש להתנהגויות המיוחדות שלהם. זאת כי אנחנו לא רואים את הנושא מפרספקטיבה רחבה דיו.

עולם הטכנולוגיה יכול לספק מענה כדרך רובוט ייעודי שביכולתו לשחק עם הילד ולתת פידבק יעיל. כאשר הילד משחק עם הרובוט, ביכולתו של הרובוט להגיב על ידי מחוות פנים. כל מחוות פנים יכולה ללמד את הילד על התנהלותו עם הרובוט. כך שהילד יכול ללמוד כיצד הפעולות שלו משפיעות על אנשים מבחינה חברתית ורגשית.

קאספר הוא רובוט קטן ממדים שצורתו כשל ילד. תפקידו לסייע לצוותים מקצועיים ולהורים לעזור לילד להתפתח בתחומים רגשיים וחברתיים. הרובוט מבטא את עצמו במחוות רגשיות והוא שם לב מה קורה בסביבתו, לפחות במידת מודעות מסוימת. קאספר יכול לאסוף נתונים על הסביבה תוך שימוש בחיישנים המותקנים בגופו כמו גם בחיישני ראייה, או מצלמות המותקנות בעיניו. הרובוט מאפשר תרגול של יכולות חברתיות כמו גם פשוט לשמש לצורכי משחק.

אם הילד הצליח לגרום לרובוט לחייך, הילד יכול ללמוד משהו על ההתנהלות האישית שלו ובכך לפתח מודעות להתנהגות החברתית / הרגשית של עצמו. כמו גם הילד יכול לקחת שליטה על קאספר כדרך השימוש במחשב או שלט להפעלת הרובוט. הדבר יכול לספק תחושה של שליטה ואף הבנה של תהליכים בעולם.

קריאה נוספת: עובדות על גנטיקה ואוטיזם