איך מאבחנים אוטיזם בילדים?

אחת השאלות הנפוצות ביותר, שהרבה הורים לא שואלים בקול רם, היא "איך מאבחנים אוטיזם בילדים?".

לפניך מדריך מקיף להבנת תהליך האבחון של הילד.ה, מרגע החשש הראשוני, דרך תהליך האבחון ועד להתאמת טיפול מיטבי לילד.ה שלך.

האבחון של אוטיזם בילדים מהווה תהליך רב-שלבי ומורכב הדורש שילוב בין הבנה קלינית, כלים אבחוניים מתוקפים ושיתוף פעולה בין-מקצועי.

בעוד שהספקטרום האוטיסטי מאופיין במגוון ביטויים קליניים, התהליך האבחוני המודרני בישראל מתבסס על פרוטוקולים בינלאומיים המותאמים להקשר התרבותי והייחודיות של המערכת הרפואית-חינוכית בארץ.

מחקרים עדכניים מראים כי אבחון מוקדם לפני גיל 3 שנים מאפשר שיפור של עד 30% בכישורים החברתיים-תקשורתיים של הילד.ה, באמצעות התערבות טיפולית מותאמת ואינטנסיבית.

מדריך זה יסקור את שלבי האבחון השונים תוך התמקדות בהיבטים המעשיים, המשפטיים והטיפוליים הרלוונטיים להורים ולאנשי מקצוע בישראל.

הבסיס המדעי לאבחון אוטיזם

הקריטריונים האבחוניים שעודכנו בישראל לאחרונה במהלך שנת DSM-5-TR 2022 מגדירים אוטיזם באמצעות שני תחומי ליבה: קשיים מתמשכים בתקשורת חברתית ובאינטראקציה חברתית, ודפוסי התנהגות, עניין או פעילות מצומצמים וחזרתיים.

חשוב לציין כי הגרסה העדכנית מדגישה את הצורך בהערכה דיפרנציאלית המדורגת לפי רמות תמיכה 1-3, תוך התחשבות ביכולות הלשוניות ובמנת המשכל של הילד הנבדק.

מחקרי הדמיה מתקדמים (fMRI, DTI) מצביעים על קשרים בין מאפייני האוטיזם לשונות במבנה הרשתות העצביות באזורים פרונטו-טמפורליים.

ממצאים אלו משפיעים על הגישה האבחונית המודרנית, המשלבת בין תצפיות התנהגותיות להערכה נוירו-קוגניטיבית.

לדוגמה, קושי בפענוח רמזים חברתיים עשוי לנבוע משונות בקישוריות בין האינסולה הקדמית לאמיגדלה.

חשוב לקחת בחשבון כי נכון להיום ידוע כי לפחות 1 מכל 3 מקרי אוטיזם נובעים מרקע גנטי מוכר, ולכן, מומלץ לפנות עם הילד לבדיקות גנטיות בשלב מוקדם ככל שניתן, בין אם בוצעו בדיקות גנטיות בהריון ובין אם לאו.

מחשש ראשוני ועד אבחון רשמי

השלב הראשון של האבחון של הילד.ה הפעוט/ה מתחיל בבית. בשלב זה ההורים [לרוב] יזהו סימנים ראשונים שאמורים להוות נורת אזהרה התפתחותית או דגל אדום שאמור להעיר את תשומת לב ההורים.

מעבר לעיכובים ההתפתחותיים המוכרים יותר, יש להתייחס להיבטים כמו:

• חוסר עקביות בתגובות לקול אנושי לפני גיל 9 חודשים
• העדפה חזותית לאובייקטים סימטריים על פני פנים אנושיות
• קושי בפענוח הקשר עין-מחווה לפני גיל 18 חודשים

מבדקי סקר חדשניים כמו M-CHAT-R/F (Modified Checklist for Autism in Toddlers, Revised with Follow-Up) מומלצים כיום כאמצעי סקר ראשוני עם רגישות של 85% וספציפיות של 93% באוכלוסיית ילדי ישראל.

הפניה לאבחון באמצעות מומחה

אם שמתם לב לסימנים ראשונים שהדליקו נורות אזהרה, תעשו בחכמה אם תפנו לרופא המשפחה או או רופא הילדים בקופת החולים. הרופא ימליץ ויפנה אתכם לאבחון אוטיזם.

בישראל קיימות שתי דרכים עיקריות להפניה לאבחון של הילד.ה:

• מערכת ציבורית: הפניית רופא ילדים / רופא משפחה למכון להתפתחות הילד תוך מתן עדיפות לילדים מתחת לגיל 6 שנים לפי חוק סל השירותים.
• מערכת פרטית: פנייה עצמאית לפסיכיאטר ילדים או נוירולוג התפתחותי מומחה, עם עלות ממוצעת של 3,500-6,000 ש"ח.

חשוב לדעת כי אבחון דרך קופת חולים מאושר על ידי משרד הבריאות לזכאות לקצבת נכות כללית, בעוד אבחונים פרטיים דורשים אישור נוסף של ועדה רפואית.

עוד חשוב לדעת כי ישנם מקרים שבהם ניתן לפנות לאבחון אוטיזם באופן פרטי, ולקבל החזר כספי מקופת החולים.

איך מתנהל האבחון עצמו?

תהליך האבחון של הילד.ה לרוב כולל מספר ביקורים בקליניקה, כאשר במסגרתם המטפלים נפגשים עם הילד.ה, משוחחים עם ההורים וממלאים שאלון מפורט, קוראים נתונים ודוחות, מפעילים מבחנים קוגנטיביים, התפתחותיים והתנהגותיים ומתקשרים עם הילד.ה במגוון דרכים.

התהליך האבחוני האידאלי לילדים כולל:

• ראיון קליני מובנה (ADI-R – Autism Diagnostic Interview-Revised): ראיון חצי-מובנה עם ההורים הנמשך 2-3 שעות, הבודק 93 פריטים הקשורים לתפקוד החברתי, התקשורתי וההתנהגותי.
• תצפית ישירה (ADOS-2 – Autism Diagnostic Observation Schedule): פרוטוקול תצפית בן 12 מודולים המותאמים ליכולות השפתיות והגיל הכרונולוגי. כולל תרחישי משחק מתוכננים הבוחנים מיומנויות חברתיות ספונטניות.
• הערכה קוגניטיבית (WPPSI-IV/WISC-V): מבחנים פסיכומטריים המודדים יכולות מילוליות, ביצועיות, מהירות עיבוד וזיכרון עבודה.
• הערכת תפקוד אדפטיבי (Vineland-3): שאלון הבודק מיומנויות יומיומיות בתחומי התקשורת, החיי היומיום והחיברות.

צוות האבחון המומלץ כולל:

• נוירולוג התפתחותי לשלילת תסמונות גנטיות
• פסיכולוג קליני מומחה להפרעות התפתחותיות
• קלינאי תקשורת לבדיקת הפרגמטיקה של השפה
• מרפאה בעיסוק להערכת ויסות חושי ותפקודי יום-יום

המלצה: חשוב לכלול בדיקות גנטיות של הילד [אקסום / צ'יפ גנטי] וכן בדיקות EEG לשלילת אפילפסיה סמויה, בכל תהליך של אבחון אוטיזם.

ניתן לבקש הפניה לבדיקות אלה במסגרת הרפואה הציבורית, לאחר פניה לייעוץ גנטי במסגרת קופת החולים.

יחודי לאבחון ילדים בישראל

מבדקי ADOS-2 שנערכים במכון להתפתחות הילד או במכונים הפרטיים בהם מתבצעים אבחוני אוטיזם לילדים, עברו התאמות תרבותיות במטרה לדייק את המבדק לקהל הישראלי.

התאמות אלה כוללות בין השאר:

• החלפת פריטי משחק בהתאם להקשר הישראלי. לדוגמה: החלפת "בייסבול" ב"כדורגל".
• התחשבות במאפייני רב-לשוניות בכל הנוגע לשפות עברית / ערבית / אנגלית ורוסית כשפות אם.
• התאמת תרחישים חברתיים להקשר המקומי כמו לדוגמא חגי ישראל ומסורת משפחתית.

ניתוח ממצאים ועריכת דו"ח תוצאות האבחון

לאחר השלמת כל שלבי ההערכה של הילד.ה, הצוות הרב-מקצועי מקיים דיונים לניתוח הממצאים.

תהליך זה כולל השוואה בין נתוני התצפית הישירה (ADOS-2), הראיון הקליני (ADI-R), המבחנים הפסיכומטריים וההערכה הרפואית.

במקרים מסוימים נדרשת הערכה נוספת בשל הבדלים פרשניים בין אנשי המקצוע שהשתתפו באבחון. נכון לשנת 2025 המדובר על כ-23% מהאבחונים של ילדים.

הדוח הסופי המוכר על ידי משרד הבריאות כולל:

• אבחנה רשמית לפי קריטריוני DSM-5-TR עם ציון רמת תמיכה (1-3)
• פרופיל קוגניטיבי מפורט לפי מבחן WPPSI-IV/WISC-V
• ניתוח איכותני של דפוסי תקשורת לא-מילולית
• מפת רגישויות חושיות בהתאם לשאלון Sensory Profile
• המלצות טיפוליות מותאמות לסל השירותים של קופת החולים.

פגישה עם ההורים

המפגש המסכם עם ההורים נערך לרוב ללא נוכחות הילד ונמשך 90-120 דקות. זה הזמן של ההורים לשמוע הסברים ולשאול שאלות שרק מתחילות.

במרכזי האבחון המובילים בישראל נהוגה שיטת הסבר מדורג:

• הצגת ממצאים עיקריים באמצעות דיאגרמות ויזואליות.
• השוואה בין תפקוד מצופה לגיל לבין ביצוע בפועל.
• דיון בבירת סדרי עדיפויות טיפוליים.

בפגישה מוצגת תכנית התערבות דינמית הכוללת:

• יעדים לטווח קצר (3-6 חודשים)
• אסטרטגיות לתמיכה בתפקוד יומיומי
• התאמות סביבתיות לבית ולמסגרת החינוכית

מבנה הדוח הרשמי

דוח האבחון המסכם שנמסר להורים כולל תשעה חלקים מחייבים לפי נהלי משרד הבריאות:

• תמצית מנהלים בשפה ברורה.
• היסטוריה התפתחותית עם ציר זמן גרפי.
• ממצאים קליניים מפורטים.
• ניתוח דיפרנציאלי מול אבחנות מבדלות.
• פרופיל תפקודי בצורת רדאר משושה.
• המלצות טיפוליות לפי דחיפות.
• נספחים טכניים כולל ציוני מבחנים.
• התאמות חינוכיות לפי חוק חינוך מיוחד.
• פירוט זכויות מול גופים ממשלתיים.

הליך הערעור והבקרה

לפי חוק ביטוח לאומי, להורים עומדת זכות לערער בתוך 45 יום. תהליך הערעור כולל:

• בקשה לחוות דעת שנייה מרופא מומחה.
• הגשת מסמכים לוועדת ערר מחוזית.
• השוואה לנורמות אבחוניות בינלאומיות.

נתוני משרד הבריאות מ-2024 מצביעים על שינוי אבחנה ב-8% ממקרי הערעור, בעיקר במצבים גבוליים.

השלכות משפטיות וטיפוליות

הדוח האבחוני מעניק זכויות במישורים:

• רפואי: גישה לפרוטוקולי טיפול בסל הבריאות
• חינוכי: הקצאת שעות סיוע לפי קריטריוני משרד החינוך
• תעסוקתי: זכאות להכשרה מקצועית מותאמת
• פיננסי: קביעת קצבת נכות לפי שאלון WHODAS 2.0 של ארגון הבריאות העולמי.

מחקרים מצאו כי הדרכה ממוקדת להורים בנושא זה, חשובה מאד ומעלה את מימוש הזכויות שלהם ושל הילד.ה ב-40%.

תהליכי המשך לאחר האבחון של הילד.ה

בתוך 30 יום מקבלת הדוח מופעלת תכנית מעבר הכוללת:

• מינוי רכז טיפול מטעם משרד הרווחה
• בניית תכנית IFSP (Individualized Family Service Plan)
• ניטור דיגיטלי של התקדמות הילד
• תכנון הערכות חוזרות בהתאם לצורך

מרכזי אבחון אוטיזם מובילים בישראל עושים שימוש במערכות דיגיטליות לעדכון שוטף של ההמלצות הטיפוליות.

מעמד משפטי ואדמיניסטרטיבי

אבחון רשמי של ילד.ה עם אוטיזם המוכר על ידי משרד הבריאות הישראלי מעניק:

• זכאות לקצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי – גובה הקצבה נקבע לפי דרגת התפקוד.
• סל טיפולים פרטני וקבוצתי דרך קופות החולים – עד 60 שעות שנתיות.
• התאמות במערכת החינוך לפי חוק חינוך מיוחד, כמו סייעת צמודה, עזרי למידה, תכנית לימודים מותאמת.

יש לציין כי בחלק מהמקרים תוקף האבחון הוא ל-5 שנים, עם חובת חידוש הערכה רב-מקצועית להמשך הזכאות.

אתגרים ואפשרויות טיפול לאחר האבחון

לאחר אבחון ילד.ה עם הספקטרום האוטיסטי מומלץ לבנות תכנית התערבות טיפולית אישית ומותאמת, ויפה שעה אחת קודם.

כך לדוגמא, תכנית ABA Applied Behavior Analysis מותאמת אישית תכלול:

• 20-40 שעות שבועיות של טיפול אינטנסיבי
• שילוב טכנולוגיות כמו VR לטיפול בפחדים חברתיים
• התערבות דיאטנית לניהול בעיות אכילה אופייניות והתאמת דיאטה מאוזנת

מחקרים ישראלים עדכניים מצביעים על יעילות של פרוטוקולים טיפוליים המשולבים עם רכיבים של טיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לשיפור מיומנויות חברתיות ב-40%.

כמו כן, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית המותאמת למצב של הילד, כבר בגיל צעיר ככל שניתן.

תוכלו לקרוא בהרחבה על התאמת טיפול לילד.ה בקישור זה

ליווי משפחתי

תכניות כמו שפת הורים PACT או Preschool Autism Communication Trial מספקות:

• הדרכה שבועית להורים בטכניקות תקשורת תומכת
• ניתוח וידאו אינטראקטיבי של אינטראקציות הורה-ילד
• בניית סביבה תקשורתית מותאמת וחיובית בבית

פניה לבדיקה גנטית של הילד.ה

קיימת המלצה גורפת לפנות לבדיקות גנטיות לאחר אבחון אוטיזם.

לאחר שקיבלתם לידכם את האבחון הרשמי של הילד, חשוב לזכור כי מחקרים עדכניים מראים ש-30%-40% ממקרי האוטיזם קשורים לפגיעה גנטית ספציפית הניתנת לזיהוי.

בישראל, בדיקות אלו מומלצות באופן רשמי על ידי משרד הבריאות כחלק אינטגרלי מתהליך האבחון, וכלולות בסל הבריאות הממלכתי.

לצורך בדיקה גנטית של הילד.ה יש לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים ולבקש הפניה לייעוץ גנטי במסגרת קופת החולים. כמובן שניתן לבצע גם באופן פרטי ובמימון עצמי או באמצעות כיסוי ביטוחי פרטי.

במסגרת הייעוץ הגנטי תקבלו הפניה לביצוע בדיקת גנטית, כאשר חשוב להקפיד על ביצוע בדיקת אקסום או ריצוף גנום מלא

חמשת הסיבות המרכזיות לביצוע הבדיקות:

• זיהוי סיבה גנטית – אבחון מוטציות בגנים המוכרים כגורמי אוטיזם כמו SHANK3 או MECP2, אבחון פגיעה גנטית לא רק מסביר את מקור האוטיזם, אלא גם עשוי להצביע על תחלואה נלווית צפויה ומאפשר תחזית חשובה לגבי ההתפתחות של הילד.
• התאמת טיפול פרטני – זיהוי פגיעה בגן SCN2A למשל, עשוי להצדיק שימוש בתרופות נוגדות אפילפסיה כבר בגיל צעיר, בעוד פגיעה בגן PTEN דורשת מעקב אונקולוגי.
• גילוי תחלואה נלווית – 35% מהילדים על הספקטרום סובלים מאפילפסיה או בעיות לב הקשורות למוטציות ספציפיות כמו 16p11.2 deletion.
• תכנון משפחתי – איתור מוטציות תורשתיות מאפשר ייעוץ גנטי להורים והפחתת סיכון ל-50% בהיריון הבא באמצעות אבחון טרום השרשה (PGD).
• זכויות חוקיות – מסמך אבחון גנטי מקנה גישה לניסויים קליניים ייעודיים ולמימון טיפולים ניסיוניים כמו טיפול אנטי-סינפטי (SynGAP1).

הבדיקה המומלצות בישראל

במקרים של צורך באבחון אוטיזם לילד או ילדה עם אוטיזם מומלץ לבצע בדיקת אקסום, שהיא הבדיקה המקיפה והמדוייקת ביותר הנהוגה כיום.

ניתן להרחיב את בדיקת האקסום הסטנדרטית לבדיקה הכוללת ריצוף גנום מלא.

השלבים המעשיים של הבדיקה הגנטית של הילד.ה כוללים:

• הפניה מיועץ גנטי – ניתנת דרך קופות החולים לאחר אבחון רשמי.
• דגימת דם/רוק של הילד.ה – נשלחת למעבדות מוסמכות כמו אלו שבבית החולים שיבא או בבית החולים הדסה עין כרם.
• ניתוח תוצאות – נמשך 6-8 שבועות, כולל השוואה לדגימות ההורים במקרה של מוטציה חדשה (De novo).
• פגישת משוב – מפורטת עם גנטיקאי קליני, כולל הסבר על משמעויות רפואיות ומשפחתיות.

השלכות מעשיות לאבחון חיובי של פגיעה גנטית או תסמונת גנטית מוכרת:

• רפואיות: מעקב תכוף אחר סיכונים מוכרים בהתאם לפגיעה הגנטית שאובחנה, כמו האפשרות להופעת גידולים כבר בגילאים צעירים במקרה של תסמונת PTEN Hamartoma.
• טיפוליות: התאמת פרוטוקול ABA לפי פרופיל גנטי מאובחן. למשל, הדגשת טיפול בוויסות חושי בפגיעות בגן SHANK3.
• חוקיות: זכאות להארכת תוקף האבחון ל-5 שנים במקרים של תסמונות גנטיות מוכרות.

חשוב לבצע את הבדיקות לפני גיל 6 – רקמות מוחיות צעירות מגיבות טוב יותר להתערבויות מבוססות ממצא גנטי. כמו כן, מומלץ לשמור דגימת DNA בנק דגימות ישראלי – לאפשרות אנליזות עתידיות.

דו"ח גנטי רשמי חייב לכלול קוד ICD-10 ספציפי. למשל, F84.0 לאוטיזם + קוד התסמונת הגנטית.

קראו בהרחבה על 5 גנים שפגיעה בהם מעלה את הסיכון לאוטיזם באופן משמעותי+

כלים דיגיטליים מתקדמים

התפתחויות טכנולוגיות בשנים האחרונות הביאו לפריצות דרך משמעותיות בתחום האבחון הדיגיטלי.

לפי מחקר עדכני שפורסם במהלך שנת 2024 במגזין JAMA Network Open, מערכות מבוססות בינה מלאכותית מצליחות כיום לחזות אוטיזם בילדים מתחת לגיל שנתיים עם דיוק של 85% – שיפור דרמטי לעומת הכלים הדיגיטליים הראשונים משנות ה-2010.

מודל AutMedAI

פיתוח פורץ דרך של מכון קרולינסקה בשוודיה בשיתוף חוקרים הודים, המבוסס על אלגוריתם XGBoost משופר.

המערכת מנתחת 28 פרמטרים התפתחותיים הכוללים:

• גיל החיוך הראשון
• תבניות אכילה חריגות
• תזמון אבני דרך מוטוריות
• תגובה לקול אנושי

מודל AutMedAI הראה רגישות של 80.5% וספציפיות של 82.9% בנתוני אימות מ-12,000 ילדים במאגר SPARK האמריקאי.

יתרונו בניתוח נתונים קליניים קיימים ללא צורך בבדיקות פולשניות, עם יכולת זיהוי ילדים בסיכון כבר בגיל 18 חודשים.

טכנולוגיות עכשוויות בישראל

מערכת EyeTrackASD

פיתוח ישראלי המשולב בהדרגה במכונים להתפתחות הילד, המשתמשת במצלמת אינפרא-אדום לניתוח תנועות עיניים בזמן אמת.

המערכת מזהה:

• זמן מבט מופחת לעיניים באנשים 40%- בממוצע אצל ילדים אוטיסטים
• העדפה חזותית לדפוסים גאומטריים על פני פנים אנושיות
• עיכוב בתגובת מבט משותף (Joint Attention)

מחקר ישראלי מ-2024 הראה כי השילוב בין EyeTrackASD לשאלון M-CHAT-R/F מעלה את דיוק האבחון ל-91%.

אפליקציית VocalPatternAI

פיתוח של חברת קוגנואה הישראלית המנתחת מאפייני דיבור באמצעות רשתות נוירונים עמוקות.

המערכת מזהה:

• שימוש מופחת בפרוזודיה חברתית (הטעמה רגשית)
• נטייה לחזרתיות פונמית
• קושי בפענוח הקשר חברתי בשיח

האפליקציה מאושרת משרד הבריאות מאז 2023 ככלי סקר ראשוני, עם רגישות של 78% בילדים בני 3-4.

מערכת NeuroSync

פלטפורמה מבוססת EEG נייד המזהה דיסינכרוניה ברשתות עצביות:

• פעילות יתר באזור ה-Default Mode Network
• קישוריות מופחתת בין האונה הרקתית לקודקודית
• תבניות גלי מוח אופייניות ברגישות חושית

בניסוי קליני ב"שניידר" נמצא מתאם של 0.89 בין ממצאי NeuroSync לאבחון ADOS-2.

יתרונות קליניים מעשיים של כלי אבחון מתקדמים

• קיצור זמני המתנה: מערכות AI מאפשרות סינון ראשוני תוך 15 דקות, בעוד ההמתנה בתור לאבחון ילד עם אוטיזם בישראל עשויה להגיע גם עד 18 חודשים ויותר!
• התאמה תרבותית: אלגוריתמים חדשים לומדים הבדלים תרבותיים בתקשורת – לדוגמה, זיהוי העדפה לרכיבים ורבליים בערבית לעומת תקשורת גופנית מוגברת בעברית.
• ניבוי תתי-סוגים: מודלים כמו SUBTYPE-X של אוניברסיטת נורת'ווסטרן מזהים 9 תתי-סוגים מולקולריים של אוטיזם, כולל הסוג הקשור לדיסליפידמיה (6.5% מהמקרים).

אתגרים ומגבלות

הטיות אלגוריתמיות: מחקר מ-2024 מצא כי מודלים המאומנים על אוכלוסייה לבנה אמריקאית מאבחנים באופן שגוי ב-23% ילדים ממגזרים אתניים אחרים, מה שבהחלט עלול להיות רלוונטי לאור המגוון האתני בישראל.

תלות בנתונים קליניים: 40% ממערכות ה-AI דורשות קלט רפואי מובנה שאינו זמין במדינות מתפתחות.

סוגיות אתיות: דו"ח משרד הבריאות (2025) מזהיר מפני שימוש בכלים אלו ללא פיקוח אנושי של מומחה.

כיווני התפתחות עתידיים

• שילוב נתונים גנומיים: פרויקט AUTIGEN של משרד הבריאות משלב נתוני אקסום מלא (WES) עם ניתוח התנהגותי ליצירת פרופילים אישיים.
• חיישנים לבישים: צמידים כמו SenseAutism המנטרים הזעה, דופק וטונוס שריר בזמן אמת.
• מערכות היברידיות: שילוב בין ניתוח MRI תפקודי נייד (fMRI) לבין אלגוריתמי למידה עמוקה למיפוי רשתות עצביות.
• טכנולוגיות חדשניות: כמו EEG קוונטי ו-fNIRS Near-Infrared Spectroscopy נמצאות בשלבי מחקר מתקדמים לזיהוי דפוסי פעילות מוחית ייחודיים לאוטיזם כבר בגיל 6 חודשים.

לפי תחזיות ארגון הבריאות העולמי, עד 2030 יאבחנו 40% ממקרי האוטיזם באמצעות כלים דיגיטליים בשלב הטרום-סימפטומטי.

בישראל צפוי משרד הבריאות להפעיל תוכנית לאומית לשילוב טכנולוגיות אלו במערכת הציבורית כבר ב-2026. צריך לקוות שישאר לכך תקציב…

עכשיו, כשאתם יודעים איך מאבחנים אוטיזם…

אנחנו מקווים שהמדריך המפורט עזר גם לך לקבל תשובה ראויה ומלאה לשאלה "איך מאבחנים אוטיזם בילדים?".

הבעיה הגדולה ביותר בתהליכי אבחון האוטיזם לילדים בישראל היא התורים הבלתי נסבלים במכונים להתפתחות הילד. למעשה, אנחנו אחרונים ברשימה בכל הנוגע למשך תקופת האבחון של הילדים האוטיסטים, מבין כל מדינות ה-OECD.

במדינת ישראל [2025] צריך הרבה מאד סבלנות או הרבה מאד כסף, שאז ניתן לפנות עם הילד.ה לאבחון אוטיזם במכון פרטי.

תהליך האבחון לאוטיזם בילדים הנו תהליך מורכב, המשלב בין נוירולוגיה, פסיכולוגיה וטכנולוגיה.

להורים בישראל חשוב להכיר הן את המסלולים הציבוריים הזמינים דרך קופות החולים, והן את האפשרויות הפרטיות המאפשרות קיצור זמני ההמתנה.

יש להקפיד על אבחון במרכזים המוכרים על ידי משרד הבריאות כדי להבטיח זכאות מלאה לזכויות והטבות, וחשוב לבדוק את הזכות לקבל החזר מקופת החולים במקרה של אבחון אוטיזם במכון פרטי.

נקודת האור העיקרית, בדרך לקיצור תהליך האבחון והפחתת התורים, הנה בהתפתחויות האחרונות בתחום הבינה המלאכותית, והאפשרות לאבחון דיגיטלי מדויק ויעיל, שיהיה נגיש יותר מאי פעם כבר בעתיד הקרוב.

אם הילד או הילדה שלך אובחנו עם אוטיזם, אנחנו בטוחים שיש לך אין סוף שאלות.

זה מאד טבעי ומתבקש ובדיוק עבור זה הוקמה עמותת אוטיזם אונליין – בצ'אט שלנו [כניסה באמצעות לחיצה כל הכפתור] תוכלו למצוא את כל הזכויות המגיעות לכם ולילד.ה, בכמה קליקים ומבלי לפספס שום דבר חשוב.

אנו מקפידים לעדכן את המדריך והצ'אט מעת לעת.

קריאה נוספת: אבחון אוטיזם באמצעות DSM-5