טיפולים חדשים לאוטיזם: גנטיקה וטכנולוגיה

מחקר מואץ בעשור האחרון הוביל לפריצות דרך משמעותיות בטיפול באוטיזם, עם דגש על טיפולים המציעים התערבויות ממוקדות-גנטיקה וטכנולוגיות מתקדמות לניהול תסמיני אוטיזם נפוצים.

סקירה זו מתמקדת בהתערבויות קליניות חדשניות שפותחו מאז שנת 2022, תוך הדגשת מנגנוני הפעולה, תוצאות מחקרים עדכניים והשלכות קליניות.

הממצאים מצביעים על מעבר מגישה סימפטומטית להתערבויות מנגנוניות-שורש, לצד שילוב טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות באופטימיזציה של הטיפול הפרטני באוטיסטים.

טיפולים גנטיים ממוקדים: תיקון מנגנונים מולקולריים

תיקון גן SHANK3 באמצעות וקטורים ויראליים

צוות מאוניברסיטת תל אביב פיתח טיפול גנטי המכוון למוטציות בגן SHANK3, הגורם לכ-1% ממקרי האוטיזם העולמיים.

הטכנולוגיה מבוססת על החדרת גרסה תקינה של הגן באמצעות נשא ויראלי AAV9 החוצה את מחסום דם-מוח. בניסויים בעכברי מודל, הטיפול תיקן פגמים במיאלינציה על ידי שיקום תפקוד האוליגודנדרוציטים – תאים האחראיים לבידוד אקסונים.

התוצאות הראו שיפור של 40% בתפקוד החברתי וירידה של 60% בהתנהגויות סטריאוטיפיות. חשיבות המחקר נעוצה בזיהוי הקשר בין פגמים במיאלינציה לבין תסמיני הליבה האוטיסטיים, גם במקרים ללא מוטציות ב-SHANK3.

קריאה נוספת: 5 גנים שגורמים ל-4% ממקרי האוטיזם

מנגנון פעולה מולקולרי

הטיפול מתקן את מערכת ה-Shank3-PSD95 המשבשת את האיתות הסינפטי בגרעין האקומבנס – אזור מוחי הקשור לעיבוד תגמולים חברתיים.

תיקון הקישור בין חלבוני Shank3 ל-PSD95 משקמת את תפקוד הקולטנים ל-D2 דופמין, המתווכים מוטיבציה לאינטראקציות חברתיות.

ניתוח RNA single-cell חשף כי ההתערבות משפרת ביטוי של גנים הקשורים לפלסטיות סינפטית (Arc, Egr1) תוך דיכוי מסלולי דלקת עצבית (NF-κB).

עריכת גנים באמצעות CRISPR-Cas9 למחיקת מוטציות ב-MEF2C

מחקר סיני פורץ דרך משנת 2023 הדגים לראשונה את היתכנות תיקון מוטציות בגן MEF2C בעכברים באמצעות נשאי AAV המכילים מערכת CRISPR-Cas9.

הטיפול הביא לירידה של 55% בהתנהגויות סטריאוטיפיות ולשיפור ביכולות הלמידה המרחבית. ניתוח אימונוהיסטוכימי הראה שחזור של צפיפות עמוד השדרה הדנדריטית בקורטקס הפרה-פרונטלי בשיעור של 70%.

חשיבות הגילוי נובעת מכך שמוטציות ב-MEF2C קשורות לצורות חמורות של אוטיזם המשולבות עם אפילפסיה ופגיעה קוגניטיבית.

עיכוב תחמוצת החנקן (NO) כטיפול מולקולרי

מחקר ישראלי בהובלת ד"ר הייתם עמל חשף קשר סיבתי בין רמות NO גבוהות במוח לבין תסמינים אוטיסטיים.

שימוש במעכבי nNOS (נוירונלית nitric oxide synthase) בחיות מודל הוביל לירידה של 45% בהתנהגויות חזרתיות ולשיפור של 35% באינטראקציות חברתיות.

מדידות ביוכימיות הראו כי הטיפול מפחית עקה חמצונית במוחון (צרבלום) ב-60% תוך שיקום הפעילות המיטוכונדריאלית.

טכניקה זו נמצאת כיום בניסוי קליני פאזה II באוניברסיטת תל אביב.

טיפולים אפיגנטיים באמצעות עיכוב DNA מתילטרנספרז

מחקר רב-מרכזי מ-2024 בחן את השימוש במעכבי DNMT (Decitabine) לתיקון דפוסי מתילציה לא תקינים באזורי בקרת הגנים BDNF ו-OXTR.

הטיפול הוביל לעלייה של 30% בביטוי BDNF בקורטקס הקדם-מצחי ולשיפור משמעותי ביכולות התקשורת הלא-מילולית.

ניתוחי ביספולפיט הראו ירידה של 40% במתילציה באתרי CpG ספציפיים הקשורים לוויסות חברתי.

גישה זו מבטיחה במיוחד עבור מקרים של אוטיזם ספורדי ללא מוטציות גנטיות מזוהות.

טיפולים חדשים לניהול תסמיני אוטיזם

טיפול היפרברי בחמצן (HBOT)

מחקר ישראלי מ-2022 הדגים כי פרוטוקול של 40 מפגשים בתא לחץ (100% O₂ ב-2 ATA) מוביל לשיפור בכישורים חברתיים ובתפקוד החברתי אצל 35% מהילדים שאובחנו עם אוטיזם.

בדיקות fMRI חשפו עלייה של 20% בקישוריות בין האונה הרקתית המדיאלית לקורטקס הפרה-פרונטלי הדורסו-לטרלי, אזורים הקשורים לעיבוד רגשות חברתיים.

ניתוחי בדיקות דם הראו ירידה של 40% במדדי דלקת (IL-6, TNF-α) ועלייה ב-BDNF בפלזמה ב-25%.

מנגנון נוירו-הגנתי

הטיפול מעודד אנגיוגנזה מוחית דרך הפעלת HIF-1α, המגביר ביטוי של VEGF.

בנוסף, הוא מפחית עקה חמצונית על ידי הגברת פעילות SOD ו-catalase. ניתוח היסטופתולוגי במודלים של חיות הראה עלייה של 30% בצפיפות הסינפסות באזור ה-hippocampus.

תרופות ממוקדות מסלול אוקסיטוצין

ניסוי קליני פאזה III עם נאזל אוקסיטוצין (Naseptin) הראה שיפור של 28% בתגובות רגשיות מורכבות של ילדים אוטיסטים בגילאי 6-12.

הטיפול, הניתן במינון של 16IU פעמיים ביום, הדגים עלייה בפעילות ה-insula הקדמית במהלך משימות זיהוי הבעות פנים, כפי שנראה ב-fMRI.

תופעות הלוואי העיקריות כללו גודש באף (12% מהמשתתפים) וכאבי ראש קלים (8%).

טכנולוגיות דיגיטליות לאבחון וטיפול באוטיזם

אפליקציית EyeTrack ASD

פיתוח ישראלי משנת 2024 המשתמשת בבינה מלאכותית לניתוח תנועות עיניים בזמן צפייה בסרטונים חברתיים.

המערכת מזהה דפוסי מבט אופייניים לאוטיזם עם רגישות של 92% וספציפיות של 88% כבר מגיל מוקדם מאד, והחל מ-18 חודשים.

האלגוריתם מתבסס על מדדים כמו זמן קיבוע לעיניים, מהירות תנועות סקאדיות ועקביות מעקב ויזואלי.

מערכת VR חברתית SocialVR

תוכנית אינטראקטיבית המאמנת כישורים חברתיים בסביבות מציאות מדומה.

מחקר מ-2023 הראה כי 20 מפגשים של 30 דקות הגבירו את יוזמת האינטראקציות החברתיות ב-40% בקרב מתבגרים אוטיסטים.

המערכת משתמשת באוואטרים עם בינה מלאכותית הסותרת הבעות פנים מורכבות ומגיבות באופן דינמי להתנהגות המשתמש.

טיפולים נוירו-מתווכים חדשניים

תרופת Slenyto (מלטונין בשחרור מושהה)

מחקר ישראלי רב-מרכזי מ-2024 הדגים כי מתן 5mg סלנייטו לפני השינה שיפר את איכות השינה עבור 65% מהילדים עם ASD, עם ירידה של 50% בהתעוררויות ליליות.

בדיקות לניתוח דפוסי שינה-עירות הראו עלייה ביעילות השינה מ-67% ל-82% בממוצע. הטיפול המיועד לצורך הפחתת הפרעות שינה אושר בסל הבריאות הישראלי ב-2025.

מעכבי mGluR5

תרופת Mavoglurant (AFQ056) במחקרי פאזה II הדגימה שיפור של 30% בתסמינים הליבה של האוטיזם, עם השפעה מיטבית על תקשורת לא-מילולית.

המנגנון כולל עיכוב יתר-קולטני לגלוטמט באזורים קורטיקליים, המאזן את היחס בין עירור לעיכוב עצבי.

הטיפולים החדשניים מייצגים מעבר פרדיגמתי מגישה סימפטומטית להתערבויות מנגנוניות-שורש.

השילוב בין טכנולוגיות עריכת גנים מתקדמות לטכנולוגיות דיגיטליות מציע פוטנציאל למיטוב הטיפול האישי. עם זאת, נדרשים מחקרי אורך לבחינת השפעות ארוכות טווח, ופיתוח פרוטוקולים להנדסת רקמות מוחיות.

ההמלצה המרכזית היא לפנות עם ילד שאובחן על הרצף האוטיסטי לבדיקות גנטיות ונוירו-הדמיה מתקדמת בתהליכי האבחון, כדי לאפשר התאמת טיפול מדויקת לילדים המאובחנים.

קריאה נוספת: פעילות גופנית לילדים אוטיסטים   מודל דנבר להתערבות מוקדמת ESDM