אוטיזם ניתן לאבחון כבר בשנת החיים הראשונה של הילד.ה וכנראה שכל אנשי המקצוע יסכימו כי הענקת טיפולים ותמיכה מקצועית לילד.ה, כבר ממועד האבחון ובהתאם למצב האישי, מסייעת מאד לקדם את הילד.ה ומקלה על ההתמודדות מול האוטיזם.
בין השאר, האוטיזם גורם לצמצום העולם הפנימי של הילד.ה והוא קשור לכשל ביכולת לתקשר עם הסביבה ולמצב של רגישות גבוהה. תמיכה ובעיקר טיפולים המותאמים לצרכים של הילד.ה מסייעים מאד, כבר ובמיוחד בגיל צעיר.
המודעות לאוטיזם עולה משנה לשנה, בעיקר נוכח העובדה שיותר ויותר ילדים אוטיסטים מאובחנים בכל שנה. עובדות אלו מובילות ליותר ויותר מחקרים מקיפים, הבודקים את יעילות הטיפולים הניתנים לילדים אוטיסטים, להקלה בתסמינים ולשיפור ביכולות התפקוד של הילדים המטולים.
הטיפולים באוטיזם מתמקדים בעיקר בניסיון לעזור לשפר תפקוד ותקשורת דרך טיפול התנהגותי, קוגניטיבי, טיפול רפואי, טיפולים בריפוי בעיסוק, הקניית הרגלי תזונה, טיפולים אלטרנטיביים וכדומה.
טיפולים שעוזרים להתמודד טוב יותר
אוטיזם אינו מחלה ומשכך, אין תרופה או טיפול שיכולים לרפא את האוטיזם ולהעלים אותו.
עם זאת קיימים מגוון טיפולים אפקטיביים, שמסייעים להתמודד עם מאפיינים ותסמינים של אוטיזם בילדים, כבר מהגיל הרך. מדובר בעיקר בטיפולים התנהגותיים שבחלק מהמקרים משולבים עם טיפולים בקלינאות תקשורת.
מטרתם של הטיפולים לשפר את התפקוד החברתי וההשתלבות של הילד בחברה. קיימים מספר אפשרויות לטיפול בילדים האוטיסטים, כבר מגיל צעיר מאד [בסביבות גיל 6 חודשים] ובסקירה שלפניך נעסוק ונסביר על חלק מהטיפולים הנפוצים.
טיפולים התנהגותיים לאוטיזם
BEHAVIORAL MANAGEMENT THERAPY טיפול התנהגותי הוא סוג הטיפול השכיח והנפוץ ביותר בקרב ילדים אוטיסטים. טיפול בהתנהגות הוא הבסיס לסוגים רבים של טיפולים נוספים, שהנם נגזרות ממוקדות של טיפול התנהגותי.
המטרה בכל הטיפולים ההתנהגותיים הנה לבדוק את הילד.ה, לאבחן את המצב הספציפי, לטפל ולהקנות לילד.ה כלים ולהגיע לשינוי בהתנהגות.
כאמור, יש שיטות שונות ומגוונות לטיפול התנהגותי ואין שיטה מסוימת שהיא הכי נכונה לכל הילדים על הספקטרום, כאשר לרוב ניתן וראוי לבדוק כמה שיטות טיפול לצורך מציאה השיטה המתאימה ביותר לילד.ה שלך.
מחקרים רבים מציינים כי הורי הילד.ה המטופל/ת באמצעות טיפול התנהגותי לתקופת זמן ממושכת, מציינים כי הם מבחינים בשיפור משמעותי ביכולת של הילד.ה להתמודד מול תסמיני האוטיזם.
קיימים מספר טיפולים התנהגותיים מומלצים לאוטיזם וביניהם:
ABA טיפול התנהגותי יישומי
בטיפול זה משלבים תקשורת עם פיתוח מיומנות במשחק – טיפול שמשפר את האינטראקציה החברתית. שיטה זו גורמת לשיפור בהתנהגות בעייתית המאפיינת ילדים אוטיסטים רבים. במהלך הטיפול, גם אם הילד לא משתף פעולה עם הטיפול, המטפל עוקב אחרי היכולות שלו כדי להחליט מה יעזור לו. יש מצבים שהתוכנית הופכת לתוכנית לימודית לשיפור מיומנויות, לעיתים גם במסגרת טיפול קבוצתי.
הטיפול נועד לשיפור מיומנויות של הילד.ה כמו למשל, ללכת להתקלח או לגשת לשירותים באופן עצמאי וללא דחיפה ממבוגר אחראי.
השיטה דוגלת בלימוד מיומנות חברתית והתנהגותית גם אצל אוטיסטים המוגדרים בתפקוד נמוך תוך הבנה שניתן לשנות סימפטומים של התנהגות המאפיינת אוטיסטים. על פי השיטה, עונשים מוחלפים במניעה של חיזוק חיובי, כלומר, הילד לא יקבל חיזוקים בדמות "מתנות" כשאינו מגיב להנחיות והוראות.
המטפל מגדיר את ההתנהגות של הילד שדורשת שינוי וגם את הסיבות להתנהגות ומלמד אותו התנהגות חדשה במסגרת תוכנית עבודה סדירה, שהוכחה כיעילה מאד. התוכנית לטיפול בילד.ה כוללת גם הדרכה של ההורים והדרכה לצוותי החינוך המלווים את הילד.ה.
הטיפול בשיטת ABA הנו טיפול הדרגתי ואינטנסיבי יחסית. ההוראות חוזרות על עצמן וניסוח ההוראות צריך להיות זהה. מקפידים לתת חיזוקים חיובים ושליליים ונותנים רמזים ברורים כדי לעודד התנהגות מצופה.
חשוב להקפיד על לוח זמנים מסודר והוראות פשוטות וברורות. ילדים אוטיסטים נוהגים לחזור על עצמם בתנועות ולכן צריך ללמד אותם ליצור קשרים בין אישיים עם אחרים. הלימוד הוא בעיקר עם תמונות, וחזרות על מה שנלמד.
טיפול התנהגותי מילולי
טיפול התנהגותי מילולי מהווה חלק ממכלול הטיפולים ההתנהגותיים היישומים. בטיפול לומדים לתקשר ולעשות שימוש מדוייק יותר במילים על מנת לעורר ולקבל תגובה.
במסגרת טיפול התנהגותי מילולי מלמדים את הילד לבקש דברים במשפטים מלאים ולהביע באופן נכון וברור מה הוא רוצה. חשוב להבין שתקשורת משפרת את ההתנהגות של הילד ומביאה לשימוש בשפה, דבר שמאפשר מימוש רצון של הילד.
טיפול התנהגותי מילולי מתאים בעיקר לאוטיסטים המוגדרים בתפקוד בינוני וגבוה.
טיפול בשיטת גרינשפן
הטיפול נקרא גם FLOORTIME או שיטת DIR שזה קיצור של DIVELOPMENT AND INDIVIDUAL DIFFERENCES RELATIONSHIP.
מדובר בהעסקה של הילד בפעילות שהוא אוהב וכך נוצרת אצלו מוטיבציה לשיתוף פעולה עם ההורה המטפל. מנסים להשפיע ולקדם את ההתפתחות של הילד דרך אינטראקציות המותאמות לצרכים באישיים של הילד.ה.
במסגרת טיפול גרינשפן מזהים את היכולת התפקודית והרגשית של הילד.ה וזה הבסיס ללימוד בהמשך כאשר מתמקדים בטיפול בהשלמת החוסרים של היכולת לתקשר.
על פי שיטת DIR ההורים הם השותפים הטבעיים של הילד והם יכולים לקדם את ההתפתחות שלו ובין היתר: קשב משותף, תקשורת יכולות מוטוריות ופיתוח יכולת לפתור בעיה.
שיטת גרינשפן מציעה מספר שלבים שבהם מנסים לפתח את היכולת של הילד לבטא את הרגשות שלו, בין השאר באמצעות: הפניית תשומת ליבו להתנהגותו ולמה שהוא מרגיש, פיתוח תקשורת דו כיוונית ואינטראקציה עם אחרים, הקניית כלים לשליטה בתוקפנות, פיתוח ההערכה עצמית, פיתוח יכולת להשתמש במילים לצורך תיאור רגשות ויכולת לשתף רעיונות ומחשבות עם אחרים, פיתוח היכולת לחבר בין רגשות ומצב רוח, למידת הסיבות לתחושות וכלים להתמודדות מול פחדים, ובהמשך יש שלב של הגדרה עצמית בעיקר בגיל בית ספר, וכן תרגול של הפנמת ערכים ובניית תחושה עצמית יציבה.
טיפול התנהגותי קבוצתי
אחד הקשיים המרכזיים של ילדים על הספקטרום האוטיסטי הנו קושי חברתי, כאשר האוטיסטים נוטים להסתגר בתוך עצמם ונתרעים מקשרים חברתיים.
באמצעות טיפול התנהגותי קבוצתי הילדים לומדים לפתח מיומנויות חברתיות, על ידי רכישת כלים מעשיים שיעזרו להם לתקשר עם הזולת, עם ילדים אחרים ועם מבוגרים. טיפול קבוצתי אמור להקל על הילדים, בעיקר בתפקוד בינוני וגבוה, להשתלב בחברה ולתפקד ביחד עם ילדים בני גילם.
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בדרישה לטיפולים התנהגותיים בקבוצות.
טיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT
טיפול קוגנטיבי התנהגותי מציע שיטה שבה מלמדים את הילדים האוטיסטים לשלוט ברגשות, בכעסים ובחוסר שקט ומקנים לילדים כלים שיעזרו להם להתמודד עם שגרת היום יום ומצבים שגרתיים, שעלולים להיות מאד מורכבים עובר האוטיסט/ית. הטיפול מועבר, בדרך כלל, על ידי פסיכולוגים המתמחים בשיטת טיפול זו, בדגש על טיפולים לילדים אוטיסטים.
טיפול CBT מנוע מההבנה כי המאובחנים עם מי אוטיזם יוכלים לרכוש מיומנויות שונות ולשנות הרגלים בעיתיים אם וכאשר יהיו בסביבה תומכת ומותאמת למצבם.
במסגרת הטיפול מלמדים את הילדים לעשות פעולות יום יומיות חשובות תוך שמוכיחים להם שהם מסוגלים לעשותן. שיטת הטיפול מתבססת על כך שעצם ההבנה כי הילד.ה יכול/ה ומצליחה בביצוע פעולות אלו משפרת את התפקוד לאורך זמן ובצורה ניכרת.
תוצאותיהם של מחקרים רבים אישרו כי טיפול קוגנטיבי התנהגותי מציג תוצאות מצויינות עם ילדים אוטיסטים, כאשר מיגבלתו העיקרית הנה שהמדובר בעיקר [אך לא רק] על אוטיסטים המוגדרים בתפקוד גבוה.
טיפול ה-CBT הנו כזה המאפשר לכל בני המשפחה להיות מעורבים ולתמוך בילד.ה האוטיסט/ית והתהליך הטיפולי ממשיך גם במגע עם ההורים, האחיות והאחים בבית או בכל מקום, עם בני המשפחה. הקשר בין המטפל, המטופל ובני המשפחה חשוב מאד להשגת תוצאות מיטביות מהטיפול.
על פי מתווה הטיפול הזה הרגשות וההתנהגות שלנו תלויה בפירוש שאנחנו נותנים למצב מסוים. אדם נוהג על פי תפיסתו לגבי סיטואציה מסוימת. הטיפול מבקש להתחקות אחרי המחשבות שגורמות לכשל ולסגל במקומן מחשבות אחרות מועילות יותר, שיעזרו לילד.ה להתמודד מול דפוסים בעיתיים ולקבל החלטות מוצלחות יותר.
הורים לילדים אוטיסטים המקבלים טיפול קוגנטיבי התנהגותי מדווחים כי לאורך הזמן ניתן לחוש בשינוי חיובי בהתנהגות של הילד.ה.
שימו לב, לאור חשיבותו של הקשר שנרקם בין הילד.ה למטפל/ת בשיטה זאת, לעיתים עולה צורך להחליף ולנסות מטפלים שונים, עד שמוצאים את המטפל/ת שלילד.ה שהכי מתחבר/ת אל הילד שלך.
טיפול בקשב משותף
קשב משותף היא סוג של התנהגות תקשורתית הקשורה ל-2 אנשים ולאובייקט משתנה. התקשורת הראשונית, בין הילד.ה לבני המשפחה במעורבות אובייקטים משנתים מתחילה בין גיל 7 ל-15 חודשים.
לילדים שסובלים מאוטיזם יש ליקוי שקשור לקשב משותף. הבעיה באה לידי ביטוי בתקשורת עם בני המשפחה, ילדים אחרים ועם הסובבים אותם, מאחר והם מתקשים להבין איך ליצור קשרים רגשיים, לפתח ענין וללמוד לשלוט בתגובות.
הטיפול מאפשר ללמד את הילדים לפתח מיומנות להיות בקשב, כאשר בטיפול מעורב אדם נוסף ואובייקט [חפץ] מעורר עניין ומוטיבציה. הקשר המשולש שבבסיס הטיפול בקשב משותף, מאפשר לילד.ה ללמוד ולהסיק מסקנות חשובות שעוזרות לפתח מיומנויות תקשורת בסיסיות, מקום שבו אוטיסטים בדרך כלל מגלים קושי.
התערבות טיפולית בגיל צעיר
מחקרים רבים מעידים על כך שיש משמעות לגילוי המוקדם של אוטיזם כדי להתחיל טיפולים מוקדם ככל האפשר ולשפר בכך את היכולות התקשורתיות והחברתיות של הילד.
כאשר מאבחנים אוטיזם בשלב מוקדם מאד, בגיל הרך, ישנה הזדמנות בלתי חוזרת לעזור לילד.ה לרכוש כלים, להתפתח ולהתקדם. ככל שמתחילים מוקדם יותר מגלים את הבעיות היותר משמעותיות בכל הקשור להתפתחות, וניתן לתכנן את הטיפול בצורה יותר יעילה.
הטיפולים מותאמים ליכולות המיוחדות של כל ילד.ה כבר בגיל הרך. צריך להבין שהמוח נמצא בהתפתחות מתמדת וכל הזמן יש יצירה ובניה של קשרים נוירולוגים. אצל תינוקות ופעוטות המוח גמיש ביותר וניתן לשפר את היכולות הקוגניטיביות של הילדים בצורה ניכרת, באמצעות טיפול תומך.
מחקרים שבדקו לעומק התפתחות ילדים גילו כי תנועות ראשוניות אצל התינוק יכולות לעזור לאבחן אוטיזם. תנועות מגיעות לפני המילים, הן מאפשרות לחוקרים להבין וללמוד על התפתחות הילד.
תנועות גפיים, רגליים ובעיקר ידיים, מלמדות על שלב בהתפתחות התינוק/ת ממש בדומה ליצירת קשר עין.
מחקר מעניין שנערך באוניברסיטת מנצ'סטר בנושא של התפתחות רגילה אצל ילדים, גילה כי ילדים עושים תנועות ומחוות. ילד שסובל מאוטיזם לא יפתח תנועות של הרמת יד כתנועת מחווה לדוגמא.
המסקנה של המחקר האנגלי הנה כי בחלק מהמקרים ניתן לאבחן אוטיזם עוד לפני גיל שנה, כאשר אצל ילדים שנולדו כפגים הסבירות לאבחון אוטיזם בשלב מוקדם כאמור, הנה גבוהה עוד יותר.
כמה מוקדם אפשר להתחיל בטיפול?
נהוג להגדיר התערבות מוקדמת כטיפול מוקדם לילדים אוטיסטים כבר בגיל 6 חודשים, כאשר עד לפני כמה שנים היה נהוג להגדיר טיפול מוקדם כל טיפול שילד.ה שהחל לפני גיל שנתיים.
מחקרים גדולים ומקיפים, שבדקו ועקבו אחר התפתחותם של אלפי ילדים ממועד האבחון ועד אחרי גיל 6, הוכיחו באופן חד משמעי כי התערבות מוקדמת וטיפול התנהגותי תומך, המוענק לילדים כבר מגילאים צעירים ועד גיל 6 מהשנים האחרונות, מובילים לתוצאות ראויות לציון.
תוצאותיהם של המחקרים מלמדות כי אוטיסטים שזכו לקבל טיפולים כבר מגיל צעיר מאד השיגו שיפור משמעותי בכמה תחומים ובין השאר: יכולת לשונית, דיבור, הסתגלות לסביבה, שליטה בכעסים, וויסות רגשי, מסוגלות אישית, תפקוד עצמאי, מיומנות תקשורת ורמת ביצוע גבוהה יותר של פעולות שגרתיות מחיי יום יום כמו אכילה, רחצה, הליכה לשירותים, משחק ועוד – הכל כמובן בהשוואה לילדים אוטיסטים שלא קיבלו טיפול המתאים למצבם כבר מגיל צעיר.
התערבות והענקת טיפולים לאוטיסטים בגיל צעיר מאפשרת לסייע לילדים להשיג הישגים משמעותיים בכמה תחומים ובין השאר:
פיזית – ילד על הספקטרום האוטיסטי סובל מקשיים מוטוריים ובעיות התנהגות. קשה לו לכתוב, והוא מתקשה בהליכה וקואורדינציה. כאשר מתחילים באימונים בכל הקשור למוטוריקה כבר מגיל צעיר, אפשר לשפר דפוסי התנהגות ויכולת תנועה ולמנוע קיבוע של דפוסים האופיינים לאוטיסטים. בכך ניתן גם להשפיע על החשיבה הקוגניטיבית.
קשרים חברתיים – ילדים אוטיסטים זקוקים לתמיכה ופיתוח מיומנויות תקשורת עם הזולת, כבר מהגיל הרך. התערבות טיפולית מוקדמת, מסייעת לילדים להבין את הסובבים אותם טוב יותר וניתן להתחיל בטיפול עוד לפני גיל שנה, בהתאם למצב הילד.ה.
שיפור ביכולות התקשורת הבין אישית כבר מהגיל הרך מוביל לכך שחלק מהילדים האוטיסטים יתחילו לדבר מוקדם יותר ויסבלו פחות מהתפרצויות זעם, שהנן תופעה נפוצה בקרב ילדים אוטיסטים, המתקשים להתמודד בסיטואציות חברתיות.
קשר עין – ניתן להתחיל את האימון ליצירת קשר עין כבר מגיל צעיר מאד [6 חודשים], אז המוח של הילד.ה הרבה יותר פתוח לשינויים והגדרות. הצלחה ביצירת אינטראקציה באמצעות קשר עין בגיל הרך מובילה לשיפור ביכולות של הילד.ה להתמודד מול סיטואציות חברתיות ראשונות ובהמשך החיים. כמו כן נמצא כי היכולת ליצור קשר עין נרכשת בקלות רבה יותר, ככל שהטיפול בילד.ה מתחיל בגיל צעיר יותר.
יציבות נפשית – מחקרים רבים הוכיחו כי אוטיסטים המקבלים טיפולים ותמיכה מגיל צעיר, סובלים פחות מתופעות של חרדה קיצונית ודיכאון, בין השאר משום שהם לומדים להביע את עצמם טוב יותר במגוון דרכים, הנרכשות באמצעות הטיפול התומך.
תמיכה חינוכית לאוטיסטים
מסגרת חינוכית חשובה מאודה עבור ילדים בכלל ועבור האוטיסטים בפרט, כאשר לשיטת החינוך יכולה להיות השפעה משמעותית על היכולת לסייע לילד.ה להתמודד טוב יותר מול תסמיני האוטיזם הנפוצים.
גם הילדים האוטיסטים מצטרפים למסגרת חינוכית בגילאים צעירים, מגיל הגן ועד בית הספר.
ישנם בישראל מגוון גני ילדים ובתי ספר יעודיים עבור בעלי מוגבלויות כגון אוטיזם, במסגרת החינוך המיוחד. במוסדות אלו ניתנים לילדים שירות של הסעות בליווי, סייעות, ארוחות, טיפולים פרא רפואיים ועוד.
לחלק מהילדים האוטיסטים עשויה להתאים מסגרת של כיתת תקשורת. זוהי למעשה כיתה לחינוך מיוחד בתוך בית ספר רגיל, כאשר מספר התלמידים בה הוא 5 עד 8. בכיתה יש מורה לחינוך מיוחד וסייעת.
ילדים רבים המוגדרים עם אוטיזם בתפקוד גבוה משתלבים גם בכיתות לימוד רגילות, במסגרת החינוך הרגיל. באמצעות כיתה משלבת ניתן לשלב ילדים אוטיסטים, בצורה חלקית או מלאה, כאשר המטרה היא לאפשר להם להיות בחברת ילדים בני גילם, להתפתח, ללמוד ולרכוש מיומנויות בחברת ילדים שאינם רק בעלי מוגבלויות.
אוטיסטים שנמצאים מתאימים ללימודים בכתה משלבת מקבלים גם סיוע בהוראה מתקנת, תרגול בהבעה ויצירה, טיפולים פרא רפואיים ועוד. הורים רבים שילדיהם נמצאים במסגרת חינוכית משלבת, מדווחים כי הסביבה החינוכית מעניקה לילדיהם, בכל יום מחדש, הזדמנות להתפתחות אישית משמעותית, בין השאר גם באמצעות יצירת קשרים חברתיים עם בני גילם, אותם היו מתקשים ליצור במסגרת החינוך המיוחד.
יתרון מובהק נוסף של כיתה משלבת טמון בכך שהקשר היום יומי בין ילדים אוטיסטים לילדים שאינם מאובחנים, בני אותו הגיל, מסייעת לטיפוח סובלנות וקבלת האחר.
ריפוי בעיסוק
ריפוי בעיסוק הוא טיפול שמטרתו העיקרית לסייע לילדים לפתח עצמאות ולהכשיר אותם לתפקוד טוב יותר בחיי היום יום. מדובר בטיפול מגוון, חשוב מאד, המהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית הטיפולים של חלק ניכר מהילדים האוטיסטים כבר מגיל צעיר מאד.
תוכנית הטיפול באמצעות ריפוטי בעיסוק מותאמת ליכולת של כל ילד.ה ומנסה לפתח כישורים ויכולות, ולעודד עצמאות בהתנהלות היום יומית.
ריפוי בעיסוק מסייע לשפר את ההבנה באמצעות החושים. לומדים בין היתר להסתגל לסיטואציות חדשות לדחות סיפוקים ולזהות תגובות ורגשות.
במסגרת טיפולי ריפוי בעיסוק המיועדים לילדים אוטיסטים מתמקדים בעיקר בנקודות הבאות:
- עוזרים לילד להגיב לאינפורמציה שהוא מקבל דרך החושים באמצעות פעילות של ציור, משחקים וכולי
- ריפוי בעיסוק מבקש לפתח שיטה להסתגל ולהתגבר על מוגבלות
- ריפוי בעיסוק מתמקד באכילה, בכישורי לימוד ובתשומת לב . מלמדים להתלבש ולאכול
- עוזרים לשפר את המעברים בתקשורת ממצב אחד לשני למשל מעבר לבית הספר
- מבצעים תרגילים שמטפלים בעיבוד החושים ומיומנויות שקשורות לזה
- מנסים לפתח כישורים על ידי שילוב עם טיפול אחר למשל קלינאות תקשורת
- מסייעים לפתח תקשורת עם אחרים דרך משחקים
- דרך ריפוי בעיסוק מעודדים את הילד לפתח תכונות שקשורות לתקשורת דרך הדיבור
- בריפוי בעיסוק עושים שימוש באמצעות מוטוריקה עדינה כדי לבצע פעולות יום יום
טיפולי ריפוי בעיסוק נועדו, בראש ובראשונה, לצורך שיפור התפקוד, בכל לעצמאות וליכולת האישית של הילד.ה. מילים אחרות, ריפוי בעיסוק נועד להקנות לילדים המאובחנים כלים מעשיים שיסייעו להם למלא אחר מטלות שגרתיות, בהם הם נתקלים בחיי היום יום ובין השאר: אכילה ושתיה, החלפת בגדים, ציור וכתיבה, שימוש בכלי בית, הפעלת מחשב וכדומה.
טיפול תרופתי תומך
כאשר קיימים קשיים משמעותיים, הנלווים פעמים רבות לאוטיזם, כמו הפרעות קשב וריכוז חמורות, חרדה והפרעות נפשיות אחרות, ניתן לשקול שימוש בטיפול תרופתי.
כמובן שלא ניתן לרפא את האוטיזם ובמקרים רבים גם לא ניתן להעלים את הסימפטומים המחייבים טיפול תרופתי, אך בהחלט ניתן לטפל ולהקל על סימפטומים שנלווים לאוטיזם ובין היתר בעיות קשר וריכוז, היפר אקטיביות, התנהגות שחוזרת על עצמה, בעיות שינה, חרדות, דיכאון ועוד.
טיפול תרופתי ניתן אך ורק באמצעות רופא נוירולוג או פסיכיאטר ילדים מומחה, כאשר חיוני לעקוב אחרי ההשפעה של התרופות, לדעת ולהכיר את תופעות הלוואי ומגבלות השימוש בכל תרופה.
ילדים אוטיסטים רבים סובלים מהפרעות קשב, שעלולות לפגוע בהתפתחות של הילד.ה, ביכולות התקשורת והשפה ובמקרים מסויימים יש צורך בהתערבות תרופתית בתרופות כמו ריטלין, קונצרטה ומגוון תרופות אחרות.
הטיפול התרופתי לילדים אוטיסטים צריך להינתן תוך שיקול דעת ולאחר קבלת חוות דעת רפואית שניה לפחות, תוך שחשוב לזכור כי התרופות נועדו להקלה על מצבים כאמור ולא לריפוי ולהעלמתם.
טיפול בתזונה והתמודדות עם הרגלי אכילה
הפרעות אכילה והרגלי אכילה תבניתיים ומגבילים, הנם מנת חלקם של רבים מהילדים המאובחנים, וחשוב מאד לטפל בנושא כבר מגיל צעיר ככך שניתן.
קושי גדול ומוכר באוטיזם קשור להתנהגות כפייתית ורגישות גבוהה, ובין השאר גם רגישות בחלל הפה ורגישות יתר באצבעות. לילדים אוטיסטים רבים נטייה קיצונית לברור את סוג האוכל, להפריד מזונות ולהיות בררנים באופן מובהק בסוגי מזון.
לפעמים הילדים מסרבים להשתמש בסכו"ם, לא חשים שבעים ואוכלים בצורה מופרזת ללא הפסקה, או בצורה לא מאורגנת. לחילופין, ילדים אחרים סובלים מחוסר תאבון קיצוני ואכילה כמויות מזון קטנות מאד, עד כדי סכנה בריאותית ופגיעה בתהפתחותם.
מספר מחקרים גם הוכיחו כי ילדים אוטיסטים, בהשוואה לילדים שאינם מאובחנים, נוטים לפתח יותר אלרגיות לסוגי מזונות, כאשר קיימות ראיות לכך שתגובות אלרגיות למזונות מסוימים מהוות סיבה וזרז לבעיות ההתנהגותית ולהיפראקטיביות. ילדים אוטיסטים סובלים לפעמים מחסר באנזימים לפירוק המזון.
הפרעות אכילה נגרמות גם מבעיות תקשורת היות והם לא מסוגלים לבטא את עצמם כשהם שבעים או רעבים. המצב הזה מהווה סכנה מפני מצב של תת משקל או מחסור בוויטמינים ובמזון, בעיות במוטוריקה, קושי בבליעה ובלעיסה והפרעות התפתחות.
טיפול בהפרעות אכילה, בעיות תזונה והרגלי אכילה סלקטיבית, הנו טיפול נפוץ מאד בקרב הורים לילדים מאובחנים, ועיקר הטיפול יעשה לאחר הדרכת הורים, בדרך של טעימות וסבלנות רבה, במטרה לאפשר לילד לנסות מזון אחר, לאפשר לחקור את המזון החדש, או לשלב אותו עם המזון הישן.
בין שיטות הטיפול אותן ניתן להציע לילדים כבר מגיל 6 חודשים והילך, גם הצגת סוגי מזונות בהדרגה, הכנה משותפת של אוכל וחשיפה למזונות חדשים דרך משחק וחושים אחרים כמו ריח או טעם ומישוש.
ניתן לפנות לדיאטנ/ית במסגרת קופת החולים ובאופן פרטי, חשוב לפנות להדרכת הורים וניתן גם להשתתף בטיפול קבוצתי העוסק בנושא הקניית הרגיל אכילה בריאים לאוטיסטים. חשוב לעשות זאת מיד לאחר האבחון, בעיקר לאור העובדה שהפרעות ובעיות אכילה הולכות ומחריפות ככל שהילד.ה גדל/ה.
חשוב לזכור כי הפרעות אכילה פוגעות במקרם החיים, בשגרה, באפשרות לגדול ולהתפתח, באפשרות ליצור קשרים חברתיים ובמקרים קיצוניים מובילה למחלות כמו השמנת יתר קיצונית, מחלות דם ולב ועוד.
טיפולים נוספים לילדים אוטיסטים
הידרותרפיה – שיטת טיפול יעילה ואהובה במיוחד המתאימה לפעוטות וילדים על הספקטרום האוטיסטי, מגיל לידה ואילך. קראו בהרחבה על השיטה
פיזיותרפיה – טיפול הסובב סביב פיתוח יכולות תנועה, גמישות ומוטוריקה באמצעות תרגילים גופניים.
שיטת RDI – טיפול בית בהובלת ההורים ובני המשפחה. השיטה מתמקדת בפיתוח חשיבה דינאמית אצל פעוטות וילדים אוטיסטים.
טיפולי תקשורת ספציפיים – לפיתרון בעיות הנוגעות ללקות ספציפית בדיבור או הבעה, קריאה, כתיבה וכולי.
הדרכת הורים – קבלת הדרכה מקצועית וממוקדת, כולל תמיכה בהורים, על מנת לסייע להם לרכוש כלים שיעזרו לטיפול בילד.ה ובהתאמה למצב.
טיפולים פרא רפואיים מיוחדים לאוטיזם – מאחר וההתפתחות התקשורתית והדיבור במקרה של אוטיזם הם איטיים, ומעוכבים, טיפול של קלינאית תקשורת יכולה לתת הערכת לגבי יכולת התקשורת הבנה הדיבור והשפה, ויכולת הביטוי והדיבור. הטיפול כולל תוכנית מקצועית שתוכל לעזור לשיפור ההבעה.
קלינאית תקשורת – טיפול באמצעות קלינאית תקשורת יסייע להתפתחות של דיבור ספונטני תוך לימוד והבנה השפה, שיפור יכולת שיחה, התייחסות והעשרה של אוצר מילים, וכולי. כמו כן מלמדים גם תקשורת חליפית באמצעות סימני ידיים וכולי. במקרה הזה צריך שיתוף פעולה עם המשפחה.
טיפול פסיכולוגי – טיפול זה מסייע להתפתחות רגשית של הילד. מסייע בגילאים נמוכים לשפר יכולת ליצור קשרים והבנה רגשית ואינטימיות. מגדיל ומשפר את היכולת החברתית, המודעות העצמית היכולת האישית והתמודדות עם הסביבה. בגילאי בגרות הטיפול הפסיכולוגי מלווה את כל מה שקשור לבעיות חברתיות, התמודדות עם דכאון, וכולי.
נוירו פידבק – טיפול שמערב טכנולוגיה שיש בה כדי להשיב את האיזון, להשפיע על תפקוד חריג, ולשפר אותו. הנוירו פידבק משפר את קשר העין התנהגות ושפה. לא מדובר בטיפול תרופתי ואין לו תופעות לוואי. בטיפול מאמנים את המוח להתנהגויות מסוימות ולתגובות משופרות.
טיפולים במוזיקה – טיפול במוזיקה בונה את מערכת היחסים בין המטופל למטפל ויוצר רגש חברתי. מגרה את המחשבה והמוטוריקה. אוטיסטים רבים מגיבים ברגישות למוזיקה . המטופל מגיב לקולות ולצלילים שמהווים חלק משיפור התקשורת. המטפל ישמיע צלילים על כלי נגינה ויגיב לקולות המטופל . המוזיקה מסייעת גם לפיתוח של שפה. שירה מסייעת לפתח ריגוש בכל מה שקשור למילים ומשפרת את ההבעה הרגשית.
טיפול באומנות – צבעים וחומרים מקשרים בין מי שסובל מאוטיזם והמטפלים. הם נותנים גירוי תחושתי ויוצרים את החוויה של יצירה תוך שמירה על סדר מסוים ושיפור יכולת ההבעה.
טיפולים בעזרת בעלי חיים – טיפולים בעזרת בעלי חיים יכולים לסייע לפתח רגשות אצל ידים שסובלים מאוטיזם. בעלי חיים מעוררים רגשות ותגובות. הטיפול בהם מפתח אחריות ועצמאות ומפעיל את החושים.
טיפול בהומאופתיה – טיפול של רפואה אלטרנטיבית מקובלים אצל ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.
קריאה נוספת: טיפול בקנאביס לאוטיסטים