כאשר פעוטות ילדים מתפתחים, הם חווים סוגים רבים ומגוונים של משחק.
הדינמיקה בין משחק דמיון לאוטיזם מדגישה כיצד פעילויות דמיוניות יכולות לעזור לילדים לחקור תפקידים, לתרגל אינטראקציות חברתיות ולפתח כישורי פתרון בעיות באופן יצירתי.
עם זאת, משחקי דמיון עשויים להיות מאתגרים יותר עבור הילדים האוטיסטים מכמה סיבות מרכזיות.
כך לדוגמא, הילדים האוטיסטים עשויים להתקשות להבין רמזים חברתיים, להשתמש בחשיבה סימבולית או להשתתף באופי ההדדי של משחקי הדמיון.
למרות שמשחק דמיון עשוי להיראות שונה אצל ילדים אוטיסטים, הוא בהחלט כלי בעל ערך רב להתפתחותם.
עם תמיכה, הבנה והכוונה מתאימה, גם הילדים האוטיסטים יכולים לחוות את היתרונות של משחק דמיוני בדרכים ייחודיות.
משחק סימבולי או משחקי דמיון חשובים להתפתחות
משחק סימבולי או משחקי דמיון הם בעלי חשיבות עצומה להתפתחותם של פעוטות וילדים בכלל ועבור הילדים האוטיטסים בפרט.
משחקים אלו מתחילים להופיע בסביבות גיל 3 שנים, כאשר הילדים מפתחים את היכולת להבין את מושג ה"בכאילו".
משחק סימבולי מתאפיין ביכולת של הילד לייצג דברים באופן מופשט. למשל, ילד עשוי להשתמש בבננה כטלפון או לשחק תפקיד של דמות אחרת.
זה יכול לכלול משחקי תפקידים כמו "משפחה", "גננת וילדים", או "גיבורי על".
חשיבותו של המשחק הסימבולי נובעת ממספר גורמים:
- התפתחות קוגניטיבית: משחק דמיוני מעודד תהליכי חשיבה כמו קבלת החלטות, פתרון בעיות וחשיבה מופשטת.
- התפתחות רגשית: המשחק מאפשר לילדים לבטא רגשות, לעבד חוויות ולפתח מנגנוני התמודדות.
- כישורים חברתיים: משחקי תפקידים מסייעים לילדים ללמוד על אינטראקציות חברתיות, שיתוף פעולה ופתרון קונפליקטים.
- התפתחות שפתית: המשחק הדמיוני מעודד שימוש בשפה, מרחיב את אוצר המילים ומפתח יכולות תקשורת.
- יצירתיות ודמיון: משחקי דמיון מאפשרים לילדים לפתח את היצירתיות והדמיון שלהם.
- ויסות רגשי: המשחק מספק לילדים מרחב בטוח לחקור ולהביע רגשות, ולפתח אמפתיה.
- למידה על העולם: דרך משחקי תפקידים, ילדים לומדים על תפקידים חברתיים שונים ומבינים טוב יותר את העולם סביבם.
מחקרים מראים כי ילדים המשחקים משחקי דמיון הם שמחים יותר, צוחקים יותר ופחות אגרסיביים מילדים שאינם משחקים במשחקים סימבולים.
משחק סימבולי ומשחקי דמיון הם כלי חיוני בהתפתחות הילד, המאפשר להם לחקור, ללמוד ולהתפתח באופן הוליסטי.
הם מספקים פלטפורמה לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות החיוניות להתפתחות בריאה ומאוזנת.
מדוע משחק דמיון עשוי להיות מאתגר?
ישנם שלבים ורכיבים רבים במשחק דמיון שיכולים להיות מאתגרים עבור הילד האוטיסט.
אלה כוללים בין השאר:
- עיכוב בתקשורת חברתית
- הבנת נקודות מבט
- סובלנות כלפי אחרים
- גמישות בתוך המשחק
לדוגמה, משחק תפקידים הוא מרכיב קריטי במשחק דמיון ודורש שליטה והבנה של תיאוריית המיינד המוכרת בעברית גם בשמות תאוריה של תודעה או תאוריית הבינה (Theory of Mind).
כאשר ילד אוטיסט משחק בערכת רופא, יתכן שהוא לא יבין שעליו לאמץ פרסונה שונה או לעבור בין תפקידים.
ילדים אוטיסטים לרוב יעדיפו להיצמד לפעולות משחק עם חוקים ברורים או חזרתיות. משחק דמיון גם דורש יכולת להיות יצירתי ובעל מעוף.
ילדים אוטיסטים רבים מעדיפים לשחק בצעצועים שיש להם "חוקים" או הוראות ברורות לגבי תפקודם. כאשר משתתפים בתרחיש של משחק דמיון, החוקים הם שרירותיים.
בנוסף, משחקי דמיון כוללים לעיתים גם שימוש בקול, כמו הוספת פרשנות לפעולות המשחק או שילוב דיאלוג במסגרת משחק התפקידים.
אם הילד מתקשה בתקשורת חברתית או בשפה באופן כללי, השימוש בקול עשוי להפוך למחסום עבורו.
הבנת האתגרים הללו יכולה לעזור למטפלים ומחנכים לתמוך בילדים אוטיסטים בפיתוח כישורים חברתיים ודמיוניים בקצב שלהם.
למה משחקי דמיון כל כך חשובים?
ילדים מפיקים תועלת מלמידת כל סוגי המשחקים ומשחקי הדמיון חשובים במיוחד עבור ילדים אוטיסטים.
משחקים סימבולים או משחקי הדמיון מספקים מגוון של מיומנויות מתקדמות באמצעות פעילויות כמו העמדת פנים שהם מבשלים, משחקים בתפקיד מורה ובעיקר בשל שיתוף הפעולה עם ילדים אחרים בשעת המשחק.
חלק מהמיומנויות הללו כוללות:
- תקשורת חברתית
- פיתוח שפה
- חוסן נפשי
- יצירתיות
- פתרון בעיות
לדוגמה, ילד שמשחק בערכת כלי עבודה ומנסה "לתקן" צעצוע מסויים, עשוי לבצע פעולות משחק שונות תוך שימוש בכלים מגוונים ולגלות שאחד הכלים הדרושים חסר לו.
מצב כזה דורש יצירתיות, סבלנות ויכולת פתרון בעיות. וכך אם לילד חסר בארז הכלים "פטיש" הוא עשוי להשתמש בכלי עבודה אחר כ"פטיש" על מנת להשלים את המשימה.
חשוב מאד להעניק לילדים האוטיסטים את התמיכה הראויה ולעודד אותם לחקור ולהתעניין במשחקי תפקידים ובמשחקי דמיון.
כך נוכל לסייע להם להגביר את התפתחות המשחק והכישורים החברתיים שלהם, תוך יישום המיומנויות הנלמדות בסביבת המשחק הטבעית.
איך נראה משחק דמיון אצל ילד אוטיסט?
משחק דמיון אצל ילדים אוטיסטים עשוי להיראות שונה מהנורמות המקובלות, אך הוא משמעותי באותה מידה אם לא יותר.
בעוד שחלק מהילדים עשויים שלא להשתתף במשחקי תפקידים מסורתיים, רבים עדיין עוסקים בפעילויות דמיוניות המשקפות את תחומי העניין הייחודיים להם.
לדוגמה, ילד עשוי לסדר שוב ושוב מכוניות צעצוע או חיות בשורה, תוך שהוא מייחס לכל אחת מהן תפקיד או סיפור מסוים במחשבתו ובונה סביבם עולם דמיוני שמובן לו.
ילד אחר עשוי לעסוק במשחק דמיון על ידי שחזור סצנות מתוכניות טלוויזיה או סרטים האהובים עליו, אך באופן מובנה וחזרתי מאוד.
התנהגויות אלו, גם אם אינן עונות תמיד על התמונה הקלאסית של משחק סימבולי, יכולות להיות בעלות ערך של ביטוי יצירתי וחשוב מאד לעודד אותן.
חשוב לפרגן לילד ולעודד את המשך המשחק בדרכים הייחודיות שבהן הילד משתתף במשחק הדמיוני.
המשחק הדמיוני מציע הצצה לדרך החשיבה של הילד ומספק הזדמנות לצמיחה בהתפתחות החברתית והקוגניטיבית שלו ולכן חשוב לתמוך ולפרגן.
מיומנויות הנדרשות למשחק סימבולי
משחק דמיון דורש מספר מיומנויות בסיסיות, כגון:
- משחק מקביל – משחק עצמאי בפעילויות דומות או שונות ליד חבר אחר, אחד או יותר
- קשב משותף – היכולת לחלוק מיקוד במשחק עם ילד אחר
- חיקוי – העתקת פעולות או התנהגויות בזמן המשחק
- תיאוריית המיינד – הבנת מחשבות ורגשות של אחרים
ילדים נוירוטיפיקלים נוטים לפתח מיומנויות אלו באופן טבעי תוך כדי אינטראקציה עם אחרים. עם זאת, ילדים אוטיסטים עשויים לפתח מיומנויות אלו באופן שונה, בקצב שונה, או לדרוש הוראה מפורשת.
לדוגמה, אם ילד אינו מסוגל לחקות פעולות עם חפצים, הוא יתקשה מאד להשתתף בתרחישי משחק דמיון עם אחרים.
על ידי למידת חיקוי פעולות – כמו גרימת חיית צעצוע לקפוץ – במהלך משחק מובנה, ילד עם אוטיזם יכול בסופו של דבר ליישם מיומנות זו כדי להשתתף במשחק דמיון עם בובות.
עם פיתוח מיומנויות משחק בסיסיות ותמיכה ממוקדת, ילדים עם אוטיזם יכולים להשתתף במשחק דמיון משמעותי.
אסטרטגיות ללימוד משחק דמיון באוטיזם
לימוד משחק דמיון לילדים אוטיסטים דורש לעתים קרובות שיטות מובנות ושלב אחר שלב כדי להפוך את החוויה לנגישה ומעוררת מוטיבציה יותר.
אסטרטגיה יעילה אחת היא להתחיל עם פעילויות פשוטות ומועדפות כמו שימוש בצעצועים באופן חזרתי.
לדוגמה, אפשר לערום קוביות או לסדר מכוניות בשורה. לאחר מכן, ניתן להוסיף בהדרגה אלמנטים דמיוניים – כמו לגרום למכוניות "לדבר" או להעמיד פנים שהקוביות הן בניינים.
תמיכות חזותיות, כמו לוחות זמנים מצוירים או מודלים בווידאו, יכולות לעזור לילדים להבין את זרימת הפעילות ולהרגיש יותר בנוח.
חשוב גם לעקוב אחר שלבי ההתפתחות המתאימים במשחק לפני לימוד משחק דמיון כדי לבנות על המיומנויות הבסיסיות.
ששת שלבי ההתפתחות במשחק כוללים:
- משחק ללא מטרה (מלידה עד גיל 3 חודשים)
- משחק עצמאי (מגיל 3 חודשים עד שנתיים)
- משחק מתבונן (בסביבות גיל שנתיים)
- משחק מקביל (מגיל שנתיים ומעלה)
- משחק אסוציאטיבי (גילאי 3-4 שנים)
- משחק שיתופי (מגיל 4 שנים ומעלה)
לדוגמה, אם הילד נמצא בשלב התפתחותי המקביל לגיל שנתיים, אין לצפות ממנו להשתתף במשחק שיתופי עם אחרים.
התאמת משחק סימבולי לילדים עם אוטיזם
כדי להפוך את המשחק הסימבולי לידידותי יותר עבור ילדים אוטיסטים, יש לשמור על סביבה רגועה וצפויה, להגביל הסחות חושיות ולספק הזדמנויות לתקשורת פונקציונלית בעת הצורך.
כדאי להתחיל בפעילויות מועדפות כדי לעורר מוטיבציה ועניין. פעילויות כמו העמדת פנים בבישול, שחזור סצנות מספר אהוב או שימוש בבובות רכות לסיפור סיפורים, הן דרכים מצוינות לעודד יצירתיות תוך מתן מסגרת מובנית שבה ילדים אוטיסטים יכולים להצליח.
על ידי הצגת פעילויות אלו בהדרגה ובסבלנות, ילדים יכולים לפתח את כישורי משחק הדמיון שלהם.
סבלנות ותמיכה מותאמת אישית הן מפתח כאשר מסייעים לילד אוטיסט להשתתף במשחק דמיון, שכן המוכנות והקצב של כל ילד משתנים בהתאם לרמת התפקוד ולאתגרים שעמם הוא מתמודד.
חשוב לזהות סימנים לכך שהילד מוכן.
חלק מהסימנים הללו עשויים לכלול:
- חיקוי פעולות מרובות שלבים עם חפצים
- שמירה על כללי המשחק עם ובלי חברים
- התחלה של מחוות דמיון פשוטות כמו "האכלה" של בובה
תהליך משחק הדמיון צריך להיות מונחה על ידי הילד, ולאפשר לו להוביל את כיוון המשחק בהתאם לרמת הנוחות שלו.
גם צעדים קטנים, כמו אינטראקציה קצרה של הילד עם תרחיש דמיוני של חבר או חיקוי פעולה פשוטה, הם אבני דרך משמעותיות שיש לחגוג.
על ידי מתן תמיכה נכונה ויצירת סביבה מועדפת ומהנה, הילדים יכולים להרגיש מועצמים לחקור את היצירתיות והכישורים החברתיים שלהם.
זכרו, כל התקדמות קטנה היא ניצחון. עם סבלנות מתמשכת, עידוד וגישה מותאמת אישית, לכל ילד יש פוטנציאל להצליח בדרכו הייחודית.
חשוב לזכור כי עבור ילדים אוטיסטים, הכניסה למשחקי דמיון יכולה להיות מאתגרת. לכן, מומלץ להתחיל בהדרגה עם תסריטים מוכרים ופשוטים, ולאפשר לילד להתרגל לרעיון של משחק סימבולי בקצב שלו.
קריאה נוספת: משחק בלגו ככלי טיפולי לאוטיסטים