לעיתים נדמה כי פעוטות וילדים אוטיסטים הנם בעלי סף כאב גבוה יותר, אך האם זה באמת נכון ומדוייק? האם לאוטיסטים סבילות גבוהה יותר לכאב?
בסקירה המעניינת והחשובה שלפניך, נסביר לעומק את סוגיית תפיסת הכאב וסף הכאב של פעוטות וילדים אוטיסטים.
אנו יוצאים מנקודת הנחה שלפיה הבנה יסודית של הנושא, חשובה מאד לתקשורת בריאה עם הילד וליכולת שלנו, כהורים ומטפלים, לתמוך ולסייע לו להתמודד מול אתגרי האוטיזם.
רבים מההורים לפעוטות וילדים אוטיסטים נתקלים יום אחד בסיטואציה מלחיצה, כשהם רואים את הילד דופק את הראש בקיר, הלכה למעשה.
זו תופעה של גירוי עצמי שאינה נדירה במיוחד, וההורים לומדים כיצד להתמודד ולמנוע אותה, באמצעות ריפוד והנחת כריות על משטחים קשים… רק שזה לא תמיד אפקטיבי והילד מוצא פינה, רצפה או קיר חשוף ודופק את הראש בעוצמה.
הילד יוצא מהסיטואציה המלחיצה, בכל פעם מחדש, עם נפיחות בולטת בראשו ואנחנו יודעים שזה כואב, אבל הילד מתנהג כאילו שום דבר לא קרה.
תופעה זאת מעלה תהיות לגבי סף הכאב של הילדים האוטיסטים.
רבים מאמינים שלילדים האוטיסטים יש סף כאב גבוה יותר לכאב מאשר לילדים נוירוטיפיקלים. עם זאת, בהחלט יתכן שלא מדובר בסבילות לכאב אלא בתפיסת הכאב שמשחקת תפקיד בתרחישים אלה.
בשביל להבין מה קורה בתוך הראש של הילד, חשוב להכיר את ההבדל בין תפיסת כאב וסבילות לכאב.
מהי סבילות לכאב ותפיסת כאב?
במונחים הפשוטים ביותר, סבילות לכאב היא כמות הכאב המרבית שאדם יכול לסבול לפני שהוא נוקט פעולה אקטיבית על מנת להקל על הכאב.
לעומת זאת, תפיסת כאב היא החוויה האישית של כל אדם עם תגובות חושיות לא נעימות לכאב. זהו תהליך מורכב המתבסס על כמה וכמה גורמים.
סף כאב מתייחס לעוצמת הגירוי המינימלית הדרושה כדי לעורר תחושת כאב.
סף הכאב הנו גורם פיזיולוגי ולפיו:
- סף כאב נמוך משמעו שגירוי חלש יחסית יגרום לתחושת כאב
- סף כאב גבוה משמעו שנדרש גירוי חזק יותר כדי לעורר כאב
תפיסת כאב, לעומת זאת, היא חוויה סובייקטיבית ומורכבת יותר, והיא מושפעת מגורמים פסיכולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים.
תפיסת הכאב כוללת את הפרשנות והמשמעות שהילד מייחס לכאב. מעורבים בה אזורים שונים במוח כמו אזורי חישה, רגש, זיכרון ואזור האחראי תפקודים ניהוליים.
תפיסת הכאב יכולה להשתנות גם ללא שינוי בגירוי הפיזי, למשל בהשפעת ציפיות, ניסיון קודם או מצב רגשי ובאופן טבעי, היא שונה אצל פעוטות וילדים אוטיסטים.
בעוד שסף הכאב מתייחס לנקודה בה מתחילים לחוש כאב, תפיסת הכאב מתייחסת לאופן בו האדם חווה ומפרש את הכאב לאחר שהוא מתעורר.
הן תפיסת הכאב והן הסבילות לכאב נמדדות בדרך כלל באמצעות דיווח עצמי.
במרפאת כאב, הרופאים יודעים להציג בפני המטופלים תרשים המציג רמות כאב, אז יבקשו מהמטופל להצביע על הרמה שהכי מתאימה לאי הנוחות ולכאב אותו הוא חש.
"בסולם של אחד עד עשר, כמה חזק הכאב שלך?"
מטפלים ואנשי רפואה משתמשים בסולמות דיווח עצמי אלה כדי לדעת עד כמה חמורה המחלה או המצב הבריאותי של המטופל, ומה צריך לעשות כדי לטפל בה.
נראה כי כמעט בכל מקרה, לאוטיסטים יש רמות גבוהות או נמוכות יותר של תפיסת כאב וסבילות לכאב.
סף כאב באוטיזם: מה אומר המחקר?
במשך שנים רבות, היה מקובל לחשוב שלילדים האוטיסטים יש נטייה לסבילות גבוהה יותר לכאב מאשר לילדים נוירוטיפיקלים.
נראה כי תפיסת הכאב המשונה הזו קשורה לתת-רגישות, שכן רבים מהילדים האוטיסטים נראו פחות רגישים לכאב מאשר עמיתיהם הנוירוטיפיקלים. עם זאת, תפיסה זו השתנתה בשנים האחרונות.
מחקרים על תפיסת כאב של אוטיסטים חושפים ממצאים מעניינים.
תוצאות המחקרים מלמדים כי רבים מהאוטיסטים הנם בעלי סבילות נמוכה יותר לכאב ועשויים לחוות כאב עז בתדירות גבוהה יותר לעומת הנוירוטיפיקלים, בהתאם לסוג הגירוי.
המחקרים מראים שהאוטיסטים ואנשים נוירוטיפיקלים חשים כאב מגירויים חושיים ברמות דומות. עם זאת, בזמן שהכאב מתחיל להתגבר, האוטיסטים בדרך כלל חשים אותו בעוצמה רבה יותר ונוטים יותר לפתח כאב כרוני.
חלק מהילדים האוטיסטים עדיין עשויים להפגין סבילות גבוהה יותר לכאב לעומת ילדים אחרים, הן נוירוטיפיקלים והן כאלה המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי.
החוקרים מצאו כי לחלק מהילדים עשויה להיות רגישות נמוכה יותר לכאב בשל בעיות בעיבוד חושי המאפיינות את האוטיזם.
אותם ילדים עשויים להזדקק לגירויי כאב עוצמתיים יותר לפני שהם מתחילים בעיבוד הכאב, מה שמוביל לתגובה מעוכבת.
בנוסף לרגישות הנמוכה לכאב, לחלק מהילדים האוטיסטים יש אמפתיה מופחתת לכאב של אחרים, והחוקרים הדגישו כי זה עשוי לתרום לסף הכאב הגבוה שלהם.
עוד עולה כי ילדים אוטיסטים עשויים להתקשות לבטא את הכאב שלהם בבירור, גם כאשר הם חשים אותו. זה יכול לגרום להם להיראות כבעלי סף כאב גבוה, אך במציאות הם פשוט מעריכים בחסר את הכאב שלהם.
עוד עולה מהמחקר, כי למרות שחלק מהילדים האוטיסטים עשויים להיראות כבעלי סבילות גבוהה לכאב, זה לא אומר שכל מי שנמצא על הספקטרום האוטיסטי הוא כזה.
אצל רבים מהילדים האוטיסטים ניתן להבחין בסבילות נמוכה יותר לכאב והם רגישים יותר לגירויים כואבים.
הם עשויים לחוות כאב עז ברמה גבוהה יותר לעומת ילדים אחרים ואפילו להפגין תגובות קיצוניות לכאב בעת שהם חשים אי נוחות קלה בלבד.
ילדים אוטיסטים עשויים לחוש כאב בעוצמה רבה יותר ולחוות אותו באופן שונה מאחרים, מכיוון שרשת הכאב במוחם עשויה להגיב באופן ייחודי, והם עשויים להתקשות להסביר עד כמה הם סובלים.
סימנים המעידים כי הילד סובל מכאבים
ילדים אוטיסטים עשויים להתקשות לתקשר בצורה ברורה גם כאשר הם חשים כאב, ובמיוחד אם הם סובלים מקשיי שפה ואינם מילוליים.
לכן, התפקיד של ההורים והמטפלים בילד הוא לשים לב לסימנים שהילדים עשויים להציג בשעת כאב.
סימנים אלו יכולים להיות התנהגותיים או פיזיולוגיים או גם וגם.
רגישות לכאב יכולה להוביל לתגובות התנהגותיות מוגברות אצל ילדים אוטיסטים.
התנהגויות אלה יכולות לכלול עלייה בגירויים עצמיים, עלייה בתדירות התקפי הזעם, חרדה מוגברת, הסתגרות והחמרה של הפרעות שינה.
מלבד תגובות התנהגותיות, תחושת כאב יכולה להוביל לסימנים פיזיולוגיים אצל ילדים אוטיסטים. סימנים פיזיולוגיים יכולים לכלול נשימה מהירה, דופק מוגבר והפרעות במערכת העיכול.
כאשר הילדים האוטיסטים חווים כאב, ממש כמו ילדים אחרים, חשוב לסייע להם בניהול הכאב והתמודדות מולו, שכן רמת התקשורת שלהם בנושא עלולה להיות מוגבלת בשל תסמינים מאתגרים של האוטיזם.
עלינו להקפיד לתקשר עם הילד כך שיהיה לו ברור שאנו רוצים מאד ומנסים לעזור לו להתמודד ולתקשר את הכאבים.
הדרך הטובה ביותר לתקשר עם הילד האוטיסט, הנה באמצעות שימוש בעזרים חזותיים להמחשת הכאב ועל מנת לעודד את הילד לבטא את שהוא מרגיש.
יש להקפיד ולדבר עם הילד בשפה פשוטה וקלה להבנה, במשפטים קצרים וברורים.
השילוב של תקשורת פתוחה, דיבור רגוע וברור ושימוש בעזרים חזותיים עשוי לעזור מאד לילד לבטא את הכאב ואף להסביר את רמת הכאב שהוא חש.
צריך לזכור שהילד מעבד את תחושותיו ומביע אותן בקצב שלו. זה מצריך הרבה סבלנות בשיחה ובמהלך התקשורת החזותית עם הילד. תנו לו זמן לעבד ולתקשר את הכאב שלו.
זכרו גם את השוני ברגישות החושית של רבים מהילדים האוטיסטים. הרגישות החושית הייחודית לכל ילד, משפיעה על עיבוד תחושת הכאב ומשכך גם על סף הכאב של הילד.
אנחנו מצפים ומתקשרים כאב בזריזות רבה. כשמקבלים מכה או סובלים מכאב שרירים, אנחנו מיד אומרים "אווצ' – איזה כאבים!" ואם מישהו ישאל "מה קרה?" נענה מיד ונסביר שחטפנו מכה והאצבע ברגל כואבת מאד.
אצל ילדים אוטיסטים עיבוד הכאב והיכולת לתקשר אותו אחרים. דברו עם הילד. תקשרו איתו בנינוחות ובשלווה. הציגו בפניו תמונות ומידע חזותי – אבל זכרו לתת לו את הזמן שלו.
שמרו על עירנות ואם יש ספק אין ספק, אז צריך לפנות ולהתייעץ עם הרופא בקופת החולים באשר לכאבים של הילד.
אם אתם מרגישים שהילד אינו כתמול שלשום, ויש לכם חשד קל כי הוא סובל מכאבים שאינכם מצליחים לפענח, פנו אל רופא הילדים.
כהורים ומטפלים בילדים, חשוב שנבין בצורה יסודית ועמוקה את הספקטרום האוטיסטי, וכחלק ממנו, גם את תפיסת הכאב וסף הכאב של הילדים שלנו. זה נכון לגבי ילדים אוטיסטים ואלה שאינם מאובחנים כאחד.
אנחנו רוצים להכיר את הילדים שלנו מקרוב, ולהיות מסוגלים לעזור להם ולהקל במקרה של כאב. כהורים לילדים אוטיסטים, זה בהחלט יכול להיות מאתגר יותר, בשל האתגרים של הילד בתפיסת הכאב, בעיבוד הכאב ובסבילות לכאב, שמשתנה מילד לילד.
הילדים שלנו חווים עיבוד כאב באופן שונה, מה שיכול לגרום לכך שייראה כאילו יש להם סף כאב גבוה או נמוך יותר. הם עלולים גם להתקשות מאד לתקשר כמה כאב הם חווים.
על מנת להכיר את הילד טוב יותר ולהבין את האתגרים שעמם הוא מתמודד בכל הנוגע לסף הכאב ובכלל, חייבים תקשורת בריאה, מחבקת ומכילה.
בהתאם ליכולות של הילד, דברו איתו. המחישו בפניו את השיח בנושא הבנת הכאב וההתמודדות עמו.
תנו לילד להבין שאתם לצידו ורוצים לעזור. תנו לילד דוגמא אישית בסביבת המשפחה הקרובה, בשיחות על כאב פיזי. תנו לו זמן והיו עיקביים – הילד יפתיע אתכם לטובה.
ניתן וראוי להתייעץ בנושא זה עם קלינאית תקשורת או מטפלת התנהגותית המכירה את הילד.
קריאה נוספת: הילד שלך אוהב חיבוקים?