במשך שנים היה נהוג לחשוב כי אין שוני במבנה המוח של ילדים אוטיסטים בהשוואה לילדים שאינם על הספקטרום האוטיסטי, אך גם התפיסה הזאת הולכת ומשתנה בתקופה האחרונה.
קליפת המוח ברובה בנויה משש שכבות של תאים, ולכן נחשבת לחומר אפור. קליפת המוח, הקורטקס, מכילה כ-22 מיליארד תאי עצב.
מתחת לקליפת המוח מתקיימים בסינרגיה מושלמת מיליוני אקסונים, שמחברים את תאי העצב של הקורטקס עם אזורים אחרים בקליפת המוח עצמה ובאזורים אחרים של המוח.
מחקר חדש ומרתק שפורסם בסוף ינואר 2025 בכתב העת "Autism Research" שופך אור על הקשר בין עובי הקורטקס המוחי, קליפת המוח, אוטיזם ומוגבלות שכלית אצל ילדים צעירים.
המחקר, שנערך באוניברסיטת קליפורניה, מציע תובנות חדשות על ההבדלים במבנה המוח בין ילדים אוטיסטים עם וללא מוגבלות שכלית.
מטרות המחקר
האוטיזם הוא הפרעה התפתחותית המאופיינת בקשיים בתקשורת חברתית ובהתנהגויות חזרתיות או מוגבלות. ברוב המקרים, לאוטיזם גם תחלואה נלווית, כאשר כ-40% מהילדים עם אוטיזם מאובחנים גם עם מוגבלות שכלית.
למרות זאת, מחקרי הדמיה מוחית בעבר נטו להתמקד בעיקר באנשים אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית, מה שהותיר פער משמעותי בהבנתנו את המוח האוטיסטי.
המחקר הנוכחי ביקש לבחון את ההבדלים בעובי הקורטקס המוחי בין:
- ילדים אוטיסטים וילדים בהתפתחות רגילה
- ילדים אוטיסטים עם וללא מוגבלות שכלית
בנוסף, החוקרים רצו לבדוק את הקשר בין עובי קליפת המוח לבין רמת האינטליגנציה (IQ) וחומרת תסמיני האוטיזם של הילדים.
המחקר כלל 88 ילדים אוטיסטים ו-53 ילדים בהתפתחות רגילה, בגיל ממוצע של כ-5 שנים.
מתוך הילדים האוטיסטים, 33 אובחנו עם מוגבלות שכלית (IQ של 70 ומטה) ו-55 ללא מוגבלות שכלית.
החוקרים השתמשו בסריקות MRI כדי למדוד את עובי הקורטקס המוחי של הילדים. הם גם ביצעו מבחני IQ והערכות של חומרת תסמיני האוטיזם.
ממצאי המחקר: עובי קליפת המוח בהחלט קובע!
הבדלים בין ילדים אוטיסטים וילדים בהתפתחות רגילה
אצל ילדים אוטיסטים, נמצא קשר שלילי בין עובי הקורטקס לבין IQ באזורים מסוימים במוח, בעיקר באונה הרקתית (טמפורלית). כלומר, ככל שהקורטקס היה דק יותר ה-IQ היה גבוה יותר.
קשר זה לא נמצא בילדים בהתפתחות רגילה.
הבדלים בין ילדים אוטיסטים עם וללא מוגבלות שכלית
לילדים אוטיסטים עם מוגבלות שכלית היה קורטקס עבה יותר באזורים מסוימים במוח, בהשוואה לילדים אוטיסטים ללא מוגבלות שכלית.
אזורים אלה כללו חלקים מהאונה הרקתית, כולל אזורים הקשורים לזיכרון ועיבוד רגשי.
קשר בין עובי הקורטקס, IQ ותסמיני אוטיזם
נמצאה חפיפה משמעותית בין האזורים במוח שהיו קשורים ל-IQ ולחומרת תסמיני האוטיזם.
ממצא זה מרמז על קשר הדוק בין יכולת קוגניטיבית ותסמיני אוטיזם ברמה המוחית.
משמעויות המחקר
המחקר המרתק מסייע בהבנה טובה יותר של המוח האוטיסטי. המחקר מספק תובנות חדשות על ההבדלים במבנה המוח בין ילדים אוטיסטים, עם וללא מוגבלות שכלית, תחום שלא נחקר מספיק בעבר.
המחקר הוכיח כי קיים קשר בין מבנה המוח ורמת התפקוד של הילדים. הממצאים מדגישים את הקשר המורכב בין עובי הקורטקס, יכולת קוגניטיבית ותסמיני אוטיזם.
לפי החוקרים, לתוצאות המחקר השלכות מהותיות על אבחון וטיפול בילדים. החוקרים הסבירו כי הבנה טובה יותר של ההבדלים במבנה המוח עשויה לסייע בפיתוח שיטות אבחון מתקדמות, כמו גם טיפול מותאם אישית לילדים אוטיסטים עם וללא מוגבלות שכלית.
המחקר מדגיש את החשיבות של כלילת אנשים אוטיסטים עם מוגבלות שכלית במחקרי הדמיה מוחית, כדי לקבל תמונה מלאה יותר של הספקטרום האוטיסטי.
מגבלות המחקר וכיוונים עתידיים
למרות הממצאים המרתקים, יש לקחת בחשבון מספר מגבלות:
- גודל המדגם היה יחסית קטן ונדרשים מחקרים נוספים עם מדגמים גדולים יותר.
- המחקר התמקד בנקודת זמן אחת. מחקרי אורך עתידיים יוכלו לבחון כיצד הקשרים הללו משתנים לאורך זמן.
החוקרים הדגישו כי נדרש מחקר נוסף כדי להבין את המנגנונים הביולוגיים העומדים מאחורי ההבדלים בעובי הקורטקס.
על הקשר בין עובי הקורטקס לאוטיזם ו-IQ
לפניך שאלות ותשובות שיעזרו להבין לעומק את הקשר בין מבנה קליפת המוח ועוביה, בהשוואה בין ילדים אוטיסטים לילדים נוירוטיפיקלים ולכאלה שלוקים גם במוגבלות שכלית, כתחלואה הנלווית לאוטיזם.
מהו הקשר בין עובי הקורטקס לגיל בקרב אנשים עם אוטיזם?
ההבדלים בעובי הקורטקס בין אנשים עם אוטיזם לאנשים ללא אוטיזם נוטים להיות בולטים יותר בילדות המוקדמת, ומצטמצמים עם הגיל. מחקרים מצביעים על דפוס של הידקקות מואצת של הקורטקס בקרב אנשים עם אוטיזם במהלך ההתבגרות והבגרות המוקדמת.
האם יש הבדלים בין המינים בעובי הקורטקס באוטיזם?
כן, מחקרים מצאו הבדלים משמעותיים בין המינים. נשים עם אוטיזם נוטות להציג יותר אזורים עם קורטקס עבה יותר בהשוואה לנשים ללא אוטיזם, בעוד שבקרב גברים ההבדלים פחות בולטים ונוטים יותר לכיוון של קורטקס דק יותר.
כיצד משפיע עובי הקורטקס על עיבוד חושי באוטיזם?
מחקר מצא קשר בין עובי הקורטקס באזורים מסוימים במוח לבין רגישות חושית. למשל, נמצא קשר חיובי בין עובי הקורטקס בגירוס הלינגואלי הימני לבין רגישות חושית ויזואלית, וקשר שלילי בין עובי הקורטקס באזור האורביטופרונטלי הלטרלי הימני לבין הימנעות מגירויים ויזואליים.
האם יש קשר בין עובי הקורטקס לתפקוד חברתי באוטיזם?
כן, מחקרים מצאו קשר בין עובי הקורטקס באזורים מסוימים במוח לבין כישורים חברתיים ותקשורתיות. למשל, נמצא קשר בין הידקקות מואצת של הקורטקס באונה הטמפורלית לבין קשיים בתקשורת חברתית.
מהם האזורים במוח שמראים את ההבדלים הבולטים ביותר בעובי הקורטקס באוטיזם?
ההבדלים הבולטים ביותר נצפו באזורים כמו האונה הטמפורלית העליונה, הגירוס הפוזיפורמי, אזורים פרונטליים ופריאטליים, וכן באזורים הקשורים לעיבוד חושי וחברתי.
האם יש הבדלים בעובי הקורטקס בין אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה לעומת תפקוד נמוך?
מחקרים מצאו כי אנשים עם אוטיזם ויכולות קוגניטיביות נמוכות יותר נוטים להציג קורטקס עבה יותר באזורים מסוימים, בהשוואה לאנשים עם אוטיזם ויכולות קוגניטיביות גבוהות יותר.
כיצד משפיע עובי הקורטקס על עיבוד פנים באוטיזם?
מחקר אחד מצא כי עובי קורטקס מוגבר בגירוס הפוזיפורמי היה קשור לקשיים חמורים יותר בעיבוד פנים בקרב מבוגרים עם אוטיזם.
האם יש קשר בין עובי הקורטקס לתסמינים ספציפיים של אוטיזם?
כן, מחקרים מצאו קשרים בין עובי הקורטקס באזורים ספציפיים לבין תסמינים שונים של אוטיזם. למשל, נמצא קשר בין עובי הקורטקס באזורים הקשורים לתפקוד חברתי ותקשורתי לבין ציונים במבחנים המעריכים תסמינים אלה.
האם השינויים בעובי הקורטקס באוטיזם הם אחידים לאורך כל החיים?
לא, מחקרים מראים כי נתוני עובי קליפת המוח משתנים לאורך החיים. בילדות המוקדמת נצפה לרוב קורטקס עבה יותר, אך בהתבגרות ובבגרות המוקדמת יש מגמה של הידקקות מואצת.
האם יש הבדלים בין המוח הימני והשמאלי בעובי הקורטקס באוטיזם?
כן, מחקרים מצאו הבדלים בין ההמיספרות. למשל, אחד המחקרים מצא כי ההבדלים בעובי הקורטקס בין אנשים עם אוטיזם לאנשים ללא אוטיזם היו בולטים יותר בהמיספרה השמאלית.
כמה מילים לסיכום
מחקר זה מהווה צעד חשוב בהבנת ההבדלים במבנה המוח בין ילדים אוטיסטים עם וללא מוגבלות שכלית.
הממצאים מדגישים את המורכבות של הספקטרום האוטיסטי ואת החשיבות של מחקר מקיף הכולל משתתפים מכל טווח היכולות הקוגניטיביות.
בעתיד, תובנות אלו עשויות לסייע בפיתוח גישות מותאמות אישית לאבחון וטיפול באוטיזם, תוך התחשבות בהבדלים האינדיבידואליים במבנה ובתפקוד המוח.
קריאה נוספת: תסמונות ויליאמס ואוטיזם