בדיוק כמו חלק משמעותי מהידע על האוטיזם בכלל ועל ילדים אוטיסטים בפרט, כך הרגישות שלהם לרעש לא הוסברה במלואה.
ידוע כי רגישות לרעש [מיסופוניה] הנה אחד מהתסמינים הנפוצים ביותר בקרב ילדי הרצף.
רגישות חושית נפוצה באופן כללי, אך תגובת יתר ורגישות לרעש היא אחת ההתמודדויות הבולטות והחמורות שילדים עם אוטיזם נאלצים להתמודד מולן.
כמו תמיד, כשמדברים על אוטיזם ורגישות לרעש, הרי שהתופעה לא תשפיע על כל הילדים באופן שווה או דומה.
למעשה, ישנים ילדים רבים עם ASD החווים את המצב ההפוך, כאשר הם מראים סימנים של תת-רגישות לרעש. במקרים כאלה, יתכן שהם לא יגיבו כשקוראים להם בשמם וייראו כאילו אינם שומעים שמישהו קורא להם בכלל.
צריך לזכור כי רעשים שעשויים להישמע "רגיל" ושגרתי לכלל האוכלוסיה עשויים להציף ולהכריע את ילדי הרצף הרגישים לרעש. הקלט החושי שלהם מוגבר והם קולטים הרבה יותר מדי מידע ובמקרה הזה, רעש.
לעומתם, ילדים אוטיסטים עם תת-רגישות לרעש קולטים פחות מדי מידע דרך חושיהם, בעוד שהסיבות המדויקות לכך אינן ברורות לחלוטין.
במהלך השנים האחרונות התפרסמו מספר מחקרים חשובים ומבוססים, שהציגו ממצאים לפיהם הרגישות לרעש אצל ילדים אוטיסטים מובעת ממבנה החיווט של המוח.
כך לדוגמא, באחד המחקרים שנערכו [2020] במכון הטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT) ואוניברסיטת בראון החוקרים דיווחו כי הם מאמינים שגילו מעגל עצבי שאחראי על מידת הרגישת לרעש.
התפתחותו של מבנה עצבי זה מצריכה חלבון בשם Shank3, ובבדיקות שנעשו על עכברים עם חסר בחלבון Shank3, התגלה כי הנוירונים פעילים מדי, ותופעה זאת גורמת באופן מובהק לתגובה מוגזמת לגירויים ובין השאר גם לרעשים.
הדבר קורה באזור במוח שנקרא הקורטקס הסומטוסנסורי ובעברית האזור המוטורי העיקרי, אשר אחראי גם על תפקודם של מאות שרירים בגוף.
מספר מחקרים שהתפרסמו במהלך 12 השנים האחרונות קשרו בין מבנהו של האזור המוטורי העיקרי לאוטיזם.
החוקרים הוכיחו כי מצב של חסר בחלבון Shank3 גורם לפעילות יתר במוח ומשכך לתגובה קיצונית מדי כאשר נשמע רעש חזק.
לדברי החוקרים, סיטואציה דומה אצל ילדים עם ASD עלולה לעורר תחושת חרדה מיידית אצל הילד ולגרום לו לעבור ל-MODE "הילחם או ברח" ממנו רצוי להימנע – בגלל הרגישות המופרזת לרעש.
אגב, רבים מהחוקרים סבורים כי באמצעות הבנה מעמיקה יותר של האופן שבו פעילות עצבית מוגברת משפיעה על תאי המוח, ניתן יהיה למצוא פתרונות טיפוליים לרגישות יתר לרעש [ורגישות יתר בכלל] של ילדים אוטיסטים – כבר בעתיד הקרוב, באמצעות חיזוק החלבון Shank3 במקרה של חוסרים כאמור.
מחקרים אחרים הדגימו קשר אפשרי בין רגישות לרעש אצל ילדי הרצף לשימוש בתרופות ולתופעות הלוואי של תרופות מסויימות ולעיתים גם לבעיות הנוגעות במבנה האוזן עצמה.
רגישות יתר לרעש ממש כמו רגישות יתר לאור [שנפוצה מאד בקרב ילדי הרצף] עלולה לגרום לבעיות בחיי היומיום עבור הילדים.
ההורים והסביבה צריכים להימנע מחשיפה של הילד ליותר מדי רעש, אך ברור שזה לא תמיד אפשרי. נסו לגור בעיר גדולה ולטייל עם ילד אוטיסט הרגיש לרעשים ברחובות ההומים…
סימנים אצל הילד שלך
האבחון הראשוני של רגישות לרעש יכול להיות מאתגר גם עבור ילדים צעירים וגם עבור ילדים גדולים יותר על הספקטרום האוטיסטי.
למרות זאת, חשוב וראוי לשים לב לסימנים ראשונים אצל הילד על מנת שניתן יהיה לבצע את השינויים הנדרשים בחיי היומיום על מנת להקל עליו ולמנוע ממנו להקלע למצבי מצוקה מיותרים.
הדבר היעיל ביותר הוא כמובן לשוחח עם הילד ולדובב אותו בנושא, אך חשוב לדעת כי ניתן להבין הרבה גם מהתגובות וההתנהגות שלו בעת חשיפה לגירויים שונים ולתנאי רעש בפרט.
שימו לב לכך שבזמן שרעש מסוים עשוי להישמע לכם שגרתי ובלתי מורגש, הוא יכול להיות מכאיב ומטרגר בצורה קיצונית עבור ילד אוטיסט.
בזמן התרחשות של עומס חושי אצל הילד, מה שקורה הלכה למעשה בתוך הראש שלו היא הצטברות מהירה מאד של מידע רב שהילד מתקשה לעבד.
המוח האנושי בנוי לעיבוד כמות אינסופית של מידע אותו אנו קולטים באמצעות החושים שלנו, ועיבוד נתונים אלו הנו חלק בסיסי וחיוני לקיום האנושי.
שיבוש בעיבוד קלט חושי עלול להיות מבלבל, מלחיץ ומטריד מאוד ולמעשה, משבש את שגרת החיים הנורמלית ויוצר שגרה מקבילה ומורכבת הרבה יותר, כמו שחווים רבים מהילדים האוטיסטים כחלק מהבעיה של ויסות חושי אותה הם חווים.
בעת שהילד שלך עובר ל-MODE "הילחם או ברח" עקב רגישות לרעש, הילד עלול להגיב בהתפרצות פתאומית, בריחה, או התנתקות מוחלטת מהסביבה. התגובה של הילד עשויה כמובן להשנות בהתאם לרמת הרגישת שלו ולאופיו.
כל ילד מגיב באופן שונה וסביר מאד להניח שהילד שלך יפגין התנהגות שונה מזו של ילד אחר שחווה את אותה חוויה. למרות השוני, ישנם עדיין כמה מאפיינים נפוצים לרגישות לרעש אצל ילדי הרצף שכדאי לשים לב אליהם.
אם הילד מפגין אחד או יותר מהסימנים הללו, במיוחד בסיטואציות רועשות במיוחד או כאשר הרעש מפתיע ולא צפוי, יתכן בהחלט שהוא חווה רגישות לרעש, שאז מומלץ לפנות לקבלת טיפול מקצועי ולהתחיל בהתייעצות עם הרופא המטפל.
סימנים לרגישות לרעש אצל ילד אוטיסט
לפניך 8 סימנים שאמורים לחדד את היכולת שלך להבחין ברמת הרגישות של הילד לרעשים:
סירוב לבקר במקומות עם רמות רעש גבוהות
במיוחד במקומות שבדרך כלל ילדים נהנים בהם כמו קניון, פארקים או הופעות מוזיקה. אם ילדכם מעדיף לבקר במקומות שקטים יותר כמו מוזיאונים ומתנגד לביקורים במקומות הומי אדם, יתכן כי הרגישות לרעש היא הגורם לכך.
רעשי רקע
האם הילד מציין בפניך רעשים שלא שמת לב אליהם כלל? אם הוא קולט את הפרטים הקטנים ביותר, יתכן שזה קשור לעיבוד יתר של מידע חושי.
חוסר שקט סביב קולות נמוכים ומתמשכים
רעש נמוך כמו הזמזום של המקרר או צליל פעולתו של המזגן עלול להטריד ילד עם אוטיזם.
חשוב לשים לב לרגעים שבהם הילד מתחיל להפגין חוסר שקט ולערוך רשימה של רעשי רקע שהיו נוכחים באותה עת.
בהלה מרעשים פתאומיים
אם הילד קופץ ונתרע בבהלה למשמע רעשים פתאומיים, כמו אזעקות, סירנות ודלתות הנתרקות ברעש, יתכן שהוא חווה רעשים אלו בעוצמה גבוהה יותר מאחרים.
תלונות על רעשים חזקים
רבים מהילדים לא יתלוננו למשמע זיקוקים או צופר של אמבולנס. אם ילדכם מתלונן על הרעשים, שאלו אותו בנושא ובקשו הסבר נוסף. יכול בהחלט להיות כי רגישות לרעש היא הסיבה שמעוררת את הילד לתלונות חוזרות אודות מקור הרעש.
תגובה לצלילים בתדר גבוה
רוב הרעשים הגבוהים היומיומיים לא אמורים לגרום לאי נוחות אצל בני אדם בכלל וילדים בפרט.
בעוד שילדים רבים רגישים לרעשים נמוכים ומתמשכים [ראו ערך מקרר או מזגן] חלק מהילדים האוטיסטים נתרעים ומגלים חוסר מנוחה קיצוני למשמע צלילים שגרתיים המגיעים בתדרים גבוהים.
הסחת דעת קלה
רעשי רקע "רגילים" גורמים לילדים להסחת דעת ואובדן ריכוז, מסיבה שנראית לא ברורה. לדוגמה, ילד בכיתה שבה הוא בדרך כלל נהנה, עשוי לאבד את הריכוז כשהמזגן בכתה נדלק.
אם שמת לב כי הילד מתקשה להתרכז בסביבה שבה רעש מסוים, יתכן בהחלט כי הרגישות לרעש היא הגורם לכך.
כיסוי אוזניים
רבים מאד מהילדים עם רגישות לרעש נוהגים לכסות את האוזניים עם כפות הידיים, בניסיון להתגונן מפני הרעש שגורם להם להצפה חושית.
זוהי כמובן תגובה אינסטינקטיבית טבעית לרעשים שאינם נעימים לילד – חסימת הרעש. אם הילד נוהג לכסות את אוזניו בבהלה למשמע צלילים ורעשים, גם שאינם חזקים ומפתיעים במיוחד, צריך בהחלט לשקול ולבדוק האם הוא רגיש לרעש.
האם חלק מהסימנים והתסמינים האלה נשמעים לך מוכרים? בהנחה והתשובה חיובית בנקודה אחת או יותר, סביר מאד שהילד סובל מרגישות יתר לרעש [מיסופוניה] וכדאי לפנות לבדיקה רפואית מקצועית.
חשוב להקפיד ולשים לב לסימנים המעידים על רגישות לרעש, שכן הזיהוי הוא השלב הראשוני החשוב לצורך התמודדות ומציאת טיפולים מתאימים, שיעזרו לילד לשפר את איכות החיים ולהתמודד מול הרגישות החושית שלו.
פתרונות ישומיים לתופעה
נכון להיום אין תרופה או טיפול המונע לחלוטין את הרגישות לרעש מכיוון שהגורמים לרגישות כאמור, אינם מובנים עד הסוף.
עם זאת, ישנים בהחלא כמה כלים ישומיים אותם ניתן לאמץ, בניסיון להבטיח ששגרת היום יום של הילד תהא נוחה ככל האפשר.
אם גיליתם או שאתם חושדים שהילד מתמודד מול רגישות לרעש, כדאי לפעול בהתאם לחמשת הטיפים הבאים:
הבנה וידע הם כח
עצם העובדה שקראת את הכתבה עד כאן, חשובה מאד. קשה עד בלתי אפשרי לסייע לילד להתמודד כל עוד ההורים אינם מבינים את מה שהוא חווה.
בעוד שהחוויה הסובייקטיבית הנה חוויה אישית ופרטית מטבעה, חשוב לנסות להבין את התופעה באמצעות קריאת מחקרים, ספרות ומידע מקצועי.
הבנת התופעה לעומקה תסייע לנו, ההורים, להיות מודעים ולהבין את המשמעות של חוסר היכולת של הילד לעבד מידע בשל ההצפה החושית הנגרמת מרעש.
ההבנה מסייעת לנו להבין כי התגובה של הילד אינה תוצאה של התנהגות רעה, אלא תגובה טבעית ואינסטינקטיבית לעצם החשיפה לרעש מטריד, שגורם להצפה של המוח ואי יכולת לתפקד.
הצטיידו באטמי אוזניים
פעמים רבות ובסיטואציות בלתי צפויות, בעיקר כשאתם מבלים עם הילד מחוץ לבית, זוג אטמי אוזניים יכול להספיק על מנת למנוע ולנטרל רעשים מוגזמים שיגרמו לילד להתנהגות חריגה וקיצונית.
מומלץ לשאת אטמי אוזניים תמיד, בכל הזדמנות בה אתם או מי מהקרובים יוצאים עם הילד מהבית. בית קפה, קניון, פארק שעשועים או שעוברים ליד הפגנה באחד מרוחות העיר, כדאי להיות מוכנים עם אטמים.
היו זהירים יותר עם המילים
במובן מסוים, ובמיוחד "בראש של ילד אוטיסט", מילים בהחלט יכולות להיות מקור לרעש מוגזם.
היו מדויקים בדיבור אל הילד או לסובבים אותו. הימנעו מטונים גבוהים וצעקות עד כמה שניתן. השתמשו בכמה שפחות מילים כדי להעביר מסרים והיו קצרים גם במתן הוראות והנחיות חשובות.
קחו את הזמן בדיבור והשאירו הפסקות ארוכות יותר בין מילים ומשפטים, כדי לצמצם את הסיכוי שהילד ירגיש מוצף מהקול שלם.
מקום בטוח ושקט
רמת החרדה של הילד תרד באופן משמעותי ובמהירות אם הילד ידע שיש לו מקום בטוח ושקט לחזור אליו.
הילד צריך שיהיה לו מקום פיזי שבו הוא מרגיש בטוח, ויכול להתרכז ולהירגע. לעיתים, אם הילד נקלע למצוקה פתאומית בשל רגישות לרעש, יכול להיות שגם אם רק נזכיר לו שתכף הוא יגיע למקום הבטוח והשקט שלו, הוא ירגע.
טיפול מקצועי
קיימות מספר שיטות טיפול התערבותי שהוכחו כיעילות לטיפול ברגישות לרעש אצל ילדים אוטיסטים. טיפול בחשיפה המיועד בעיקר להקנות לילד כלים להתמודדות מול החרדה הנובעת מהרגישות לרעש, טיפול בהקשבה, טיפול באמצעות דסנסיטיזציה שיטתית ושיטות שונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
מטפל מקצועי יוכל לאבחן את מצבו של הילד ולעזור לכם להתאים את הטיפול הטוב ביותר לילד, בהנחה שאכן נדרש טיפול לבעיית הרגישות לרעש של הילד.
אנחנו מקווים שהמידע המופיע בכתבה עזר לכם להבין את המשמעות העמוקה של רגישות לרעש אצל ילדים אוטיסטים, מה עשוי לגרום לה, מהם הסימנים לכך שהיא אכן מתקיימת אצל הילד וכיצד ניתן להתמודד מולה.
ככל שתכירו את התופעה ותאפיינו אותה בדיוק ניכר יותר עם הילד, כך ניתן יהיה להבין את הילד טוב יותר ולהציע לו כלים טיפוליים ותמיכה שתסייע לו לשפר את איכות החיים.
קריאה נוספת: הקשר בין רגישות למגע ואוטיזם אצל ילדים