ברוב המקרים, אבחון אוטיזם מתבצע במסגרת המכון להתפתחות הילד שממומן על ידי קופות החולים בישראל.
למרבה הצער, נכון לשנת 2025, ההמתנה לתור לצורך אבחון ילד.ה, עלולה להימשך 12 חודשים וגם הרבה יותר, כאשר לא מעט הורים מחכים בתור גם שנה וחצי!
מה הן הסיבות להמתנה הממושכת, מה הן ההשלכות של העיכוב באבחון האוטיזם והיכן ניתן למצוא פתרונות אפשריים למצב הבלתי נסבל?
אבחון אוטיזם בילדים הוא תהליך מורכב הדורש מעורבות של צוות רב-מקצועי, הכולל רופאים, פסיכולוגים, ומטפלים פרא-רפואיים. הדרישה להערכה משולבת (רפואית, פסיכולוגית, ותפקודית) מאריכה את משך האבחון.
במכון להתפתחות הילד בתל אביב, למשל, נדרשים בממוצע 3–5 מפגשים עם מומחים מתחומים שונים, כולל קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק.
תיאום בין הגורמים הללו מאט את התהליך, במיוחד כאשר אחד מהם חסר או עובד במשרה חלקית.
התורים האין סופיים והעיכוב באבחון מובילים לפגיעה ביכולת לספק טיפול מוקדם, המשפיעה על איכות החיים של הילד ומשפחתו, על אפשרויות החינוך, ועל היבטים כלכליים רחבים.
בסקירה שלפניך נדון בגורמים להמתנה הממושכת, ננסה להעריך את השלכותיה, ונציע דרכים לצמצום הפערים במערכת הציבורית.
המצב הנוכחי של אבחון אוטיזם בישראל
העלייה במודעות לאוטיזם בשני העשורים האחרונים הובילה לגידול חד במספר הפונים לאבחון.
לפי נתונים עדכניים, שיעור האבחנות בארץ עומד על כ-1.5% מכלל הילדים, עלייה של 300% מאז 2000.
עם זאת, מספר המאבחנים המוסמכים (נוירולוגים, פסיכיאטרים, ופסיכולוגים קליניים) לא צמח בהתאם.
בישראל פועלים כ-200 נוירולוגים ילדים בלבד, ורובם מרוכזים במרכז הארץ. פערי הנגישות גוברים באזורי פריפריה, שם ההמתנה לתור במכון להתפתחות הילד ארוכה הרבה יותר.
על פי משרד הבריאות, אבחון אוטיזם בילדים עד גיל 18 נכלל בסל הבריאות ודורש הערכה כפולה: רפואית (על ידי נוירולוג, פסיכיאטר ילדים, או רופא התפתחותי) ופסיכולוגית (על ידי פסיכולוג קליני או התפתחותי).
התהליך כולל מבחנים סטנדרטיים כגון ADOS-2 ו-ADI-R, הערכת תפקוד קוגניטיבי (WPPSI-III או WISC-IV), ושאלונים להורים ולצוות החינוכי.
עם זאת, הביקוש הגובר לאבחונים עולה על היכולת של המכונים הציבוריים לספק תורים בזמן סביר.
נגישות לשירותים ציבוריים לעומת פרטיים
בעוד שהמכונים הציבוריים מסבסדים את האבחון, זמינות התורים בהם מוגבלת עקב עומסים כבדים. בקופות החולים, ההמתנה הממוצעת נאמדת ב-6–12 חודשים, ובמקרים מסוימים אף יותר.
מנגד, מכונים פרטיים מציעים אבחונים תוך שבועות בודדים, אך בעלות גבוהה (3,000–6,000 ש"ח בממוצע), המייקרת את התהליך עבור משפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
פער זה יוצר אי-שוויון בבריאות, שכן אבחון מוקדם קריטי להתערבות טיפולית אפקטיבית.
מדיניות רשמית מול אבחונים בפועל
על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות (2020), קופות החולים מחויבות לספק תורים לאבחון אוטיזם במסגרות הציבוריות בתוך:
- 3 חודשים לילדים מתחת לגיל שנה
- 4 חודשים לילדים מעל גיל שנה
- 5 חודשים לילדים מעל גיל 4 או עם לקויות ממוקדות
בפועל, זמני ההמתנה הממוצעים לתהליך אבחון אוטיזם במרכז להתפתחות הילד עומדים על 8–14 חודשים באזורי המרכז, ותקופה בלתי נתפסת של 10–18 חודשים בפריפריה.
סקר של עמותת אלו"ט (2024) חושף כי ב-78% ממקרי האבחון במרכז הארץ, ו-93% בפריפריה, ההמתנה בפועל עולה על 6 חודשים.
פער זה משקף כשל מערכתי בהקצאת משאבים, כאשר מספר המאבחנים המוסמכים לא צומח בהתאם לשיעור הגידול השנתי של 23% במאובחנים חדשים.
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות קובע כי אם קופת החולים לא מספקת תור תוך 3 חודשים מהפנייה הראשונית, זכאים ההורים להחזר של עד 2,400 ש"ח עבור אבחון פרטי.
בפועל, רק 12% מהמשפחות מנצלות זכות זו עקב בירוקרטיה מורכבת וחוסר מודעות.
דוח מבקר המדינה (2024) מצא כי 65% מהבקשות להחזר נדחות עקב "פגמים טכניים בטפסים", אף שבעיות נובעות לרוב מטעויות מערכתיות של הקופות.
קריאה נוספת בנושא: איך מאבחנים אוטיזם בילדים?
למה יש כזה תור לאבחון במכון להתפתחות הילד?
העלייה החדה במספר הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל, לצד מחסור מבני במשאבים מקצועיים ותקציביים, יצרה מציאות שבה זמני ההמתנה לאבחון במכונים הציבוריים מגיעים לעיתים למעלה משנה.
עיכובים אלו נובעים משילוב מורכב של גורמים מערכתיים, דמוגרפיים וניהוליים, המעמיקים את הפער בין הביקוש הגובר להיצע המוגבל של שירותים.
גידול אקספוננציאלי בביקוש לאבחונים
הנתונים מלמדים כי מספר הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי זינק ב-130% בין 2018 ל-2023, עם כ-37,000 ילדים מאובחנים נכון ל-2024.
העלייה החדה מיוחסת לשילוב של גורמים: שיפור בטכניקות האבחון, הרחבת קריטריוני ה-DSM-5, וקמפיינים ציבוריים שהגבירו את המודעות לסימנים מוקדמים.
נתונים הסטטיסטיים מלמדים כי שעורי השכיחות של האוטיזם גדלים בקצב של כ-13.5% מדי שנה מאז 2017. בשביל לאבחן כל כך הרבה ילדים, בישראל, מחכים בתור והרבה.
לחץ על מסגרות חינוך וטיפול
הגידול במספר האבחונים לא לווה בהרחבה מקבילה של תשתיות טיפוליות. דוח אלו"ט מ-2024 חושף כי 21% מגני התקשורת ו-13% מכיתות התקשורת מפירים את מכסת התלמידים המותרת, עם צפיפות של עד 12 ילדים בכיתה במקום 8.
מצב זה יוצר מעגל קסמים: הורים נאלצים לדחוף לאבחון מוקדם כדי להבטיח מקום במסגרת מתאימה, ובכך מגבירים את העומס על המכונים.
מחסור היסטורי במומחים רפואיים ופארא-רפואיים
לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל פועלים כיום 200 נוירולוגים ילדים בלבד, רובם במרכז הארץ.
יחס זה מתורגם לרופא אחד לכל 185 ילדים הממתינים לאבחון – פי שלושה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי.
המשבר רק מחמיר עקב משך ההכשרה הארוך (12 שנים מלימודי רפואה עד תת-התמחות בנוירולוגיה ילדים) והיעדר תמריצים לעבודה במגזר הציבורי, שם השכר נמוך ב-40% בממוצע מהמגזר הפרטי.
נכון ל-2025, פועלים בישראל 320 פסיכולוגים התפתחותיים מוסמכים לאבחון אוטיזם – מספר המספק רק 35% מהביקוש.
משך ההכשרה הארוך (6 שנים אקדמיות + 4 שנות התמחות) בשילוב תנאי השכר הנמוכים במגזר הציבורי (15,000 ש"ח ברוטו לחודש בממוצע) מייצרים "בריחת מוחות" למגזר הפרטי, שם השכר הממוצע כפול.
סקר של קופת חולים כללית מ-2024 מצא כי 63% מהילדים בני 7–18 עם אבחנת אוטיזם לא קיבלו טיפול פארא-רפואי דרך הקופה, בעיקר עקב מחסור במטפלים.
הסיבות לכך כוללות תנאי העסקה לא אטרקטיביים והיעדר מסלולי התמחות ייעודיים.
באוניברסיטת תל אביב, למשל, מתקבלים מדי שנה רק 35 סטודנטים לתואר שני בקלינאות תקשורת – מספר שאינו עונה על הביקוש הגובר.
כשלים ביורוקרטיים במערך ההפניה והטיפול
על פי נהלי קופות החולים, תהליך האבחון מתחיל בפנייה לרופא ילדים, המשגר טופס בקשה למכון התפתחות הילד.
על פניו, הליך פשוט שאמור להתנהל ביעילות, אבל היגיון מחד ובירוקרטיה מנגד.
במחקר של עמותת "בית אחד" התברר כי 34% מהפניות הראשוניות נדחות עקב טעויות במילוי הטפסים, ו-22% נוספות מתעכבות בשל צורך באישורים נוספים מהקופה.
בחלק מהמקרים, ההמתנה לאישור הקופה בלבד עשויה לארוך 6–8 שבועות – לפני תחילת הספירה הרשמית של ההמתנה לתור לאבחון עצמו. אבסורד, אבל זה המצב בישראל של 2025.
מכון שמיר להתפתחות הילד מדווח כי 45% מהמאובחנים ממתינים למעלה מחצי שנה לטיפול ראשון לאחר האבחון.
פיצול זה נובע מההפרדה הארגונית בין יחידות האבחון ליחידות הטיפול בקופות, הגורמת לאובדן מידע ולתיאום לקוי בין הגורמים.
בנוסף, 30% מזמן התור "האבוד" נובע מצורך בבדיקות חוזרות עקב היעדר תיעוד מלא מהגורם המפנה.
אי-שוויון גאוגרפי בנגישות לשירותים
נתוני משרד הבריאות חושפים פערים דרמטיים: בעוד שבמחוז תל אביב זמני ההמתנה הממוצעים עומדים על 5.3 חודשים, במחוז הדרום הם מגיעים ל-9.1 חודשים.
פער זה נובע מריכוז 70% ממומחי האוטיזם במרכז, לצד קשיים בגיוס מטפלים לפריפריה.
בבאר שבע, למשל, פועל מכון התפתחות הילד היחיד עם צוות מלא, המשרת אוכלוסייה של למעלה מ-400,000 תושבים.
במחקר של אוניברסיטת בן-גוריון נמצא כי 28% מהמשפחות בפריפריה נאלצות לוותר על תורים בשל קשיי הגעה פיזית למכונים.
עוד מצאנו כי למרות שקופות החולים החלו ב-2024 לפרוס מערכות לניהול תורים דיגיטליים, רק 15% מהמכונים באזורים כפריים מצוידים בטכנולוגיות אלו.
בנוסף, 40% מהמשפחות הערביות מדווחות על מחסור במידע זמין בשפת האם בנושא זכויותיהן.
השלכות תקצוב לא מותאם לצרכים
למרות התוספת התקציבית של 80 מיליון ש"ח לרפורמה בהתפתחות הילד ב-2020, רק 35% מהסכום הופנה לגיוס והכשרת מומחים.
יתרת התקציב נותבה לציוד ולשיפוץ תשתיות, צעד הכרחי ונדרש, אך כזה שאינו פותר את המחסור הבסיסי בכוח אדם מקצועי שיסייע לקיצור התורים לאבחון.
דוח של משרד האוצר מ-2024 מצא כי תקן הפסיכולוגים ההתפתחותיים במכונים הציבוריים מבוסס על נתוני אוכלוסייה מ-2010, ללא עדכון לגידול של 78% במספר הילדים הנזקקים לטיפול מאז.
עלויות עקיפות של תורים ארוכים
עיכוב אבחון של שנה גורם לנזק כלכלי מצטבר של כ-120,000 ש"ח למשק בית ממוצע – שילוב של אובדן ימי עבודה, הוצאות על טיפולים פרטיים, ופגיעה בפוטנציאל ההשתכרות העתידי של הילד.
עלות זו עולה פי שלושה מעלות האבחון המיידי במגזר הפרטי (6,000–8,000 ש"ח), ומצביעה על כשל תקציבי אסטרטגי בהקצאת המשאבים.
דרכים לצמצום הפערים וקיצור התורים לאבחון אוטיזם
ניסוי פיילוט בקופת חולים מאוחדת הדגים כי שימוש בפלטפורמות וידאו לצורך הערכות ראשוניות מקצר את זמן האבחון ב-33%.
השיטה מאפשרת לפסיכולוגים לבחון אינטראקציות חברתיות בסביבה הטבעית של הילד, תוך צמצום הצורך בנסיעות חוזרות.
עם זאת, נדרשת עדיין חקיקה משלימה שתאפשר הכרה רשמית באבחונים דיגיטליים לצרכי זכאות לקצבאות נכות של המוסד לביטוח לאומי.
הצעה חדשה של המועצה להשכלה גבוהה מבקשת להקים תוכניות הסבה שנתיות לרופאים כלליים בתחומי נוירולוגיה התפתחותית.
המסלול יכלול 800 שעות הכשרה מעשית במכונים מובילים, עם התחייבות לעבודה של 5 שנים במגזר הציבורי תמורת מימון שכר הלימוד.
מעבר לאמור ובדומה למודל השוודי, ניתן לחייב קופות חולים לממן אבחונים פרטיים כאשר ההמתנה לאבחון במסגרת הקופה עולה על 3 חודשים.
בשבדיה 25% מהאבחונים מבוצעים בגישה היברידית, עם זמני המתנה ממוצעים של 8 שבועות בלבד. בישראל, צעד דומה יוכל להתבצע תוך פיקוח על איכות האבחונים הפרטיים ומניעת ניגודי עניינים.
ניתוח עלות-תועלת של משרד הבריאות מעריך כי צעד זה יחסוך למערכת 18 מיליון ש"ח בשנה בעלויות עקיפות, תוך שמירה על פיקוח איכות באמצעות מערכת דירוג מרכזית.
באנגליה הוחלט על שיתוף עמותות יעודיות בתהליך האבחון הראשוני של אוטיזם. במסגרת תוכנית "Right from the Start", עמותות אוטיזם באנגליה מקבלות הרשאה לבצע אבחונים ראשוניים באמצעות כלי ADOS-2 מקוצר.
הצוותים כוללים פסיכולוגים קליניים שעברו הסמכה מיוחדת, המסוגלים לתת אבחנה זמנית תוך 3 פגישות. המודל הגדיל את קיבולת האבחונים הלאומית ב-25% תוך צמצום עלויות ב-30%.
יש להרחיב את הסמכויות של פסיכולוגים חינוכיים ושיקומיים לביצוע אבחוני אוטיזם תחת פיקוח, כפי שמתואר בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות 8/2020.
כפי שניתן להבין, המשבר במכוני התפתחות הילד בישראל אינו תוצר של גורם יחיד, אלא שילוב של מגמות חברתיות, כשלים ניהוליים, והזנחה תקציבית מתמשכת.כל אלה גורמים לתורים בלתי נסבלים ולהורים שממתינים מעל שנה לאבחון הילד.ה.
פתרונות מיידיים דורשים שילוב בין טכנולוגיה לניהול תורים, גמישות רגולטורית, ובעיקר השקעה מאסיבית בהכשרת כוח אדם מקצועי ומיומן לצורך אבחון אוטיזם.
עם זאת, ללא רפורמה מערכתית שתכלול תוכנית אב לאומית רב-שנתית, ספק אם המערכת תוכל להדביק את הפער בין הביקוש הגובר למשאבים המוגבלים.
קראו גם על האפשרות לאבחן אוטיזם באמצעות בינה מלאכותית AutmedAi
השלכות האבחון המאוחר
מחקרים מצביעים על כך שטיפול התנהגותי בשיטת ABA לפני גיל 3 משפר משמעותית את הפרוגנוזה. 60% מהילדים המטופלים מפתחים כישורי שפה תקינים, ו-30% מצמצמים את התסמינים עד כדי יציאה מהספקטרום.
עיכוב באבחון מונע גישה לתוכניות טיפוליות, ומגביל את היכולת לשפר את התפקוד היומיומי.
רוב המחקרים שבדקו את השפעות הטיפול המוקדם על הילדים האוטיסטים, מציגים נתונים לפיהם ילדים המאובחנים לאחר גיל 5 נוטים לסבול מפערים קוגניטיביים וחברתיים מתמשכים.
ללא אבחון רשמי, ילדים אינם זכאים לשילוב במסגרות חינוך מיוחדות או לסייעת אישית.
דוח של אלו"ט מ-2024 מצא כי 40% מההורים לילדים עם חשד לאוטיזם נאלצו להוציא את ילדיהם ממוסדות רגילים עקב חוסר התאמה, ו-25% מהם נשארו ללא מסגרת חינוכית למשך חודשים.
מצב זה מעמיס על ההורים, המגבילים את שעות העבודה שלהם, ומוביל לפגיעה כלכלית מצטברת של כ-100,000 ש"ח לשנה בממוצע למשק בית.
ההמתנה הממושכת לאבחון והתורים האין סופיים במכונים להתפתחות הילד יוצרת מתח נפשי קבוע, המוביל במקרים רבים לחרדה ודיכאון בקרב הורים.
סקר של עמותת "בית אחד" מ-2024 הראה כי 70% מהמשפחות דיווחו על ירידה באיכות החיים עקב היעדר אבחנה ברורה, ו-50% נאלצו ליטול חופשות ללא תשלום מעבודה.
כמו כן, עיכוב בקבלת גמלת ילד נכה מהביטוח הלאומי (המחייבת אבחון תקף) מונע מימון לטיפולים פרטיים דחופים.
חייבים לקצר את התור!
העומס על מכוני התפתחות הילד בישראל הוא תוצר של שילוב גורמים מבניים, כולל מחסור במומחים, ביורוקרטיה מסורבלת ותקצוב לא מספק.
השלכות העיכובים חמורות במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות, שאינן יכולות לממן אבחונים פרטיים.
לצמצום הפערים, נדרשת רפורמה מערכתית שתכלול:
- הכשרה מואצת של מאבחנים – פתיחת מסלולי התמחות ייעודיים באוניברסיטאות.
- יישום טכנולוגיה – פלטפורמות דיגיטליות לתיאום תורים ולאבחון מרחוק עבור שלבים ראשוניים.
- שיתוף פעולה בין-מגזרי – שילוב מכונים פרטיים בסל השירותים הציבורי תחת פיקוח.
- קמפייני הסברה – הפחתת הביקוש העודף דרך הדרכת רופאי ילדים וגננות לזיהוי מדויק יותר של סימני אזהרה.
רק גישה רב-ממדית תאפשר קיצור תורים משמעותי ותבטיח שכל ילד בישראל יקבל אבחון וטיפול בזמן קריטי להתפתחותו.
אם נסתכל מה נעשה במדינות אחרות במערב, כמו בארצות הברית, אנגליה, אירלנד, אוסטרליה ואחרות, נגלה כי כל המודלים היעילים לקיצור תורים מתבססים על שילוב בין טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות, רפורמות ארגוניות ושינויים פרדיגמטיים בגישה לאבחון.
בתקווה וציפייה רבה – בקרוב גם אצלנו.
קריאה נוספת: למה חשוב לפנות לבדיקה גנטית לאחר אבחון אוטיזם?